סניף של קרפור בתל אביב. לקמעונאים יש עוד הרבה אתגרים פרט לכניסת הרשת / צילום: גלית חתן
ההשקה של עשרות סניפי קרפור ישראל השבוע היא מהלך שיווקי דרמטי, אבל משיחות עם בכירי ענף הקמעונות בישראל, עולה כי עיקר חששותיהם מפני הבאות אינם מיוחסים לכניסתה של הרשת הבינלאומית לפעילות בישראל. כך גם באשר לתשואות השליליות שהסבו מניותיהן של רשתות המזון מאז הוכרז על כניסתה הצפויה של קרפור לישראל אשתקד.
● השקת קרפור בישראל: 50 סניפים חדשים בבת אחת. ואיך ישפיעו חסמי היבוא?
● איך מגיעים למבול התייקרויות? מרחיבים את המנגנון הכלכלי הכושל במדינה
● גל אדיר של עליות מחירים שוטף את המשק, ואין מי שיעצור אותו | ניתוח
בבורסה בת"א נסחרות מניותיהן של חמש קמעונאיות מזון גדולות המפעילות מאות סניפים ברחבי הארץ. הגדולה שבהן היא רשת שופרסל, ולצידה רמי לוי, יוחננוף, ויקטורי וטיב טעם. מניותיהן של כולן צנחו בעשרות אחוזים מאז הודיעה חברת אלקטרה מוצרי צריכה , בעלת השליטה ברשת יינות ביתן, כי חתמה על הזיכיון להקמת סניפי קרפור בישראל, בתחילת מרץ 2022. מניות שופרסל , ויקטורי וטיב טעם נפלו בין 30% ל-40% בפרק הזמן המדובר, יוחננוף ב-23% ורמי לוי נפגעה בשיעור הנמוך ביותר ואיבדה 14%.
הירידות הללו הושפעו כאמור רק במקצתן מכניסתה הצפויה של קרפור לישראל. נחשול אינפלציוני, תולדה מאוחרת של ימי מגפת הקורונה, פגע ברשתות המזון הזניק את הוצאותיהן התפעוליות. הצפי שכבר החל להתממש בענף הוא לשנה של התייקרויות במחירי המוצרים שיפגעו בכושר הקנייה של הציבור, יפגעו במכירות ויובילו את הרשתות המקומיות לפעול בסביבה מאתגרת ותחרותית יותר.
"2023 הולכת להיות שנה מאוד מאתגרת לקמעונאיות המזון", מעריכה שירה אחיעז, אנליסטית הקמעונאות של אי.בי.אי, בשיחה עם גלובס. היא מוסיפה כי "להערכתי צפויה להיות התגברות של התחרות בענף, גם בעקבות כניסת קרפור וגם בשל הגודש בשטחי מסחר בערים. אבל עיקר הסיפור עבור הקמעונאיות הוא העלייה במחירי התשומות על רקע האינפלציה".
אחיעז מציינת כי "כל ההוצאות של החברות האלה עולות: שכר הדירה, מחירי החשמל, הריביות (על האשראי), וגם שערי חליפין (היחלשות השקל מול הדולר והאירו, ח"ש) לא מקלים עליהן ביבוא המוצרים. וחשוב לזכור שגם שכר המינימום עלה לפני חודש. לצד זה שמענו על עלייה במחיר מוצרי החלב, וגם יבואניות של מוצרי מזון וצריכה כמו שסטוביץ ודיפלומט מעלות מחירים". עוד לדברי אחיעז, "הרשתות יתמודד עם צרכן שהוא יותר סלקטיבי בסופר, על רקע ההאטה הצפויה במשק ועליית המחירים. הוא צפוי לרכוש מוצרים זולים יותר, מהמותגים הפרטיים, וזה משהו שכן יושפע מהבאת מוצרי המותג הפרטי של קרפור לארץ".
ההכנסות והרווחים התפעוליים החלו להישחק כבר ב-2022
שנת 2022 הייתה מאתגרת לרשתות המזון על רקע הטלטלות האינפלציוניות, משבר בשרשרת האספקה ועלייה במחירי חומרי הגלם, ובסיכומה רשמו הללו שחיקה משמעותית בשיעורי הרווח הגולמי והתפעולי שלהן. כניסתה של קרפור לישראל, נעשית כאמור באמצעות רשת יינות ביתן, שנתוניה הכספיים התפרסמו לאחרונה במסגרת הערכת שווי שנלוותה לדוחות הכספיים של בעלת השליטה אלקטרה צריכה.
יינות ביתן, המפעילה 152 סניפים, רשמה שחיקה של 4% בהכנסות השנתיות שהסתכמו אשתקד ב-2.83 מיליארד שקל. הרווח הגולמי עמד על 902 מיליון שקל, ירידה של 3% ביחס לשנה הקודמת. כמו כן הרשת, בניהולו של אורי קילשטיין, הציגה הפסד תפעולי שנתי של 112 מיליון שקל, מול רווח תפעולי 57.5 מיליון שקל בשנה שקדמה לה.
סיבה מרכזית לכך הייתה תוכנית ההתייעלות שביצעה החברה, וכן מהסבת הסניפים לסניפי רשת קרפור. בשורה התחתונה רשמה יינות ביתן הפסד ענק של 207 מיליון שקל בשנת 2022, לעומת הפסד של 72.6 מיליון שקל שנה קודם לכן.
לדברי קמעונאי ותיק, שעקב אחרי תוצאות יינות ביתן, הסיבה היא כי "מדובר ברשת שהוצאות התפעול שלה מאוד גבוהות. שכר דירה גבוה ושכר העבודה מאוד גבוה משום שיש לה ועד חזק מימי רשת מגה. כדי לכסות על הוצאות תפעול כאלה גבוהות, הם יתקשו למכור לאורך זמן מוצרים במחירים זולים במיוחד".
שופרסל, הרשת הגדולה בענף בראשותו היו"ר איציק אברכהן והמנכ"ל אורי וטרמן, רשמה אשתקד ירידה של 1% בהכנסות ל-14.7 מיליארד שקל. הרווח הגולמי נשחק ב-3% והסתכם ב-3.9 מיליארד שקל. תןכנית התייעלות שהונהגה ברשת, המפעילה 309 סניפים, חתכה את הרווח התפעולי שלה ל-1.9% מההכנסות למול כ-5% מהן בשנת 2021. בשורה התחתונה התאפס הרווח הנקי השנתי שלה כמעט לחלוטין אשתקד.
"פער בין הציפייה שנבנתה לבין מה שקרפור יביאו בפועל"
בכיר בענף הקמעונאות סבור כי כניסתה של קרפור לכשעצמה לא צפויה לזעזע את הענף: "הבעיה העיקרית היא שנוצר פער בין הציפייה שנבנתה למה שהם יביאו בפועל. כל רשת בינלאומית שנכנסת לכאן, מייצרת תחרות שהיא טובה לצרכן כך שלטווח הארוך זה מצוין. אבל נבנתה כאן ציפייה שקרפור העולמית נכנסת לארץ, ומדובר בעצם בזיכיון. קרפור היא ספק שלא משקיע שקל משלו בחנות, אלא רק מספק מוצרים לרשת ישראלית. מעבר לכך, קרפור עצמה היא לא רשת דיסקאונט. אם היו מכניסים רשת שממוקדת בהורדת המחיר, אז מילא. אולי היו מייצרים גם אלטרנטיבה אמיתית. אבל בסוף כמות המוצרים מהמותג הפרטי שתביא קרפור, תהיה מאוד קטנה. היכולת לתת הנחות על מחירי הספקים המקומיים מוגבלת להערכתי".
אותו גורם מבקש, בכל זאת, לשמור על אופטימיות: "הכניסה כן עשויה להביא ניצנים של הפיכת הקמעונאות בישראל לגלובלית, כמו מה שקרה למשל בתחום האופנה. אבל בהשקה הנוכחית עדיין מוקדם לצפות לזה. יש להם עוד אתגר והוא האירו שקפץ ב-7% מתחילת השנה. הם מייבאים ביוקר את המותג הפרטי".
רמי לוי לא מתרגש מכניסת קרפור לארץ
לקרפור העולמית יש 14 אלף סניפים ב-49 מדינות ומחזור המכירות שלה עומד על 81 מיליארד אירו בשנה, כך שכוח הקנייה שלה עצמה והיכולת להעמיד מותג פרטי עם קטלוג מוצרים נרחב, אמור לתת ליינות ביתן-קרפור יתרון.
מי שלא מתרגש לדבריו מניסתה של קרפור הוא רמי לוי, בעל השליטה ברשת הדיסקאונט הנושאת שמו. כאמור, מניית רמי לוי נפגעה בצורה מתונה יחסית, גם על רקע ההערכות שהמצב הכלכלי המכביד בארץ צפוי להיטיב עם הרשת המוזלת.
בראיון שהעניק לאחרונה לגלובס, התייחס לוי בספקנות לכניסתה של קרפור לארץ, כמו גם המותג ספאר שמתכננת להביא שופרסל: "הן לא ממהרות כל כך לבוא ולהיכנס לכאן. הן בעצמן נכנסו? לא, הן נתנו זיכיון. קרפור מוכרת לזכיין סחורה, ומרוויחה כסף עליו. זה שונה ממצב שבו באה רשת ומשקיעה כסף ונכנסת לארץ".