בנימין נתניהו, הליכוד ("הפטריוטים", ערוץ 14, 13.4.23) / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
השקת רשת הקמעונאות הצרפתית קרפור בישראל הייתה סיבה לחגיגה עבור רה"מ בנימין נתניהו, שמיהר לזקוף לזכות ממשלתו חלק בכך שהדבר קרה. הוא אמר בטקס השקת הסניף שזה התאפשר מאחר ש"קידמנו את הכניסה של התקן האירופי". דברים דומים הוא אמר גם בחודש שעבר בערוץ 14, כשטען שהתקשורת "לא מראה, למשל, שאנחנו השווינו את התקן הישראלי לתקן האירופי". לאחר מכן המשיך: "עכשיו הולכת להיכנס לכאן רשת קרפור עם מאות מוצרים שבהם המחירים יורדים בעשרות אחוזים". האם אכן פעולותיו של נתניהו בתחום התקינה יצרו את הקרקע שאפשרה לקרפור להיכנס?
● למה קרפור הצרפתית מהמרת דווקא על בית שמש? | ניתוח
● מדגני הבוקר ועד מטרנה: אסם מצטרפת לגל ההתייקרויות במשק
● השקת קרפור בישראל: 50 סניפים חדשים, ואיך יושפעו המחירים
נתחיל בכך שלא נעשתה השוואה של התקן הישראלי לתקן האירופי. רפורמת היבוא מקלה על הכנסת סחורות לישראל שעומדות בתקינה הבינ"ל, במטרה להגביר את התחרות ולהוריד את המחירים. הדבר נעשה באמצעות שני מסלולי יבוא: בראשון, סחורה שעומדת בתקן ישראלי תוכל להיכנס לארץ על סמך הצהרה, ללא צורך בבדיקות מעבדה במכס. בשני, ניתן להכניס על סמך הצהרה סחורות שעומדות בתקנים בינ"ל שנמצאים ברשימת התקנים המאושרים ליבוא.
אז יש רפורמה בתקינה. רק שלוח הזמנים שלה לא מסתדר עם לקיחת הקרדיט של נתניהו: הרפורמה עברה בחוק ההסדרים של 2021/22, בתקופת ממשלת בנט־לפיד. אמנם הממשלה הנוכחית הוסיפה הוראות נוספות שנועדו להקל בתקינה, וכמובן שמדובר בתהליכים של יותר מעשור, אך הרפורמה אינה יוזמה של הממשלה הנוכחית.
הממשלה הנוכחית גם ביצעה צעדים שאמורים להקל על כניסת רשתות קמעונאיות לישראל, כולל מתווה שפרסם משרד הכלכלה בחודש שעבר. רק שהמתווה הזה, כפי שנכתב בו, הוא תוצר של החלטת ממשלה 1654, שהתקבלה ביוני 2022 תחת הממשלה הקודמת, שמטרתה "קידום התחרות והפחתת יוקר המחיה באמצעות עידוד כניסת חברות זרות לשוק הקמעונאות בישראל ועידוד החדשנות בתחום הקמעונאות".
ולמי מגיע הקרדיט על כניסת קרפור לישראל? אמנם הרשת הודיעה על השקת 50 סניפים חדשים בישראל, ועד סוף השנה צפויים לקום בין 80 ל־100 סניפים, אבל העניין לא התחיל כעת. הכניסה של הרשת לישראל התחילה כיוזמה פרטית של חברת אלקטרה צריכה, שהגיעה לכדי מזכר הבנות בינה לבין קרפור במרץ 2022. עד דצמבר אותה שנה, מעט לפני השבעת הממשלה הנוכחית, כבר פעלו בישראל 13 סניפי "סופר", שהוצהר מראש שיוסבו לסניפי קרפור בהמשך.
ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה: "במשך למעלה מעשור ממשלות ישראל פועלות להשוואת המצב בתקינה לזה הקיים באירופה, מתוך הבנה שההבדלים בתקינה יוצרים נטל רגולטורי עודף על היבואנים, ופעמים רבות הם אף יוצרים חסם יבוא שמקטין את התחרות ומביא בסופו של יום להעלאת יוקר המחיה. ולכן, נעשו צעדים משמעותיים בתחום המזון, תמרוקים, התקינה, מוצרי חשמל וצריכה למיניהם וכיוצ"ב.
"הממשלה הנוכחית חרטה על דגלה להמשיך את המגמה ולפעול להשוואת המצב בישראל למצב הנוהג באיחוד האירופי, הן מבחינת התקינה, והן מבחינת שיטת היבוא לישראל. עם כניסת הממשלה נעשו מספר צעדים שנועדו להקל על היבוא מאירופה, ביניהם: הקלות על רשתות שיווק גדולות המבקשות להגיע לארץ, הקלות בדרך היבוא ליבואנים גדולים, העברת תקנות המקלות דרמטית על יבוא תמרוקים, והקמת ועדה שאמורה לטפל בנושא של תקינה לא מחייבת - צעדים אלה הם רק ראשית הדרך לשלל פעולות נוספות, אשר מטרתם השוואת המצב בישראל לזה הקיים באירופה בתקינה וביבוא".
■ בשורה התחתונה: דבריו של נתניהו מטעים. הממשלה הנוכחית הוציאה הוראות בנוגע לתקינה (שלא משווה את הישראלית לאירופית), אך מדובר ברפורמה שעברה תחת הממשלה הקודמת. רשת קרפור התחילה את כניסתה לישראל עוד בטרם השבעת הממשלה הנוכחית.