חומרי גלם | בדיקת גלובס

משבר חומרי הגלם: שלוש מחצבות חדשות ישווקו, אך חמש צפויות להיסגר

רשות מקרקעי ישראל הכריזה על "הגדלת היצע חומרי הגלם והגברת התחרותיות" בתחום החציבה • אלא שבשוק חוששים שמדובר בעתודות שעד שיגיעו לשוק יחלפו שנים

מחצבה בשהם / צילום: שלומי יוסף
מחצבה בשהם / צילום: שלומי יוסף

על משבר חומרי הגלם בישראל כתבנו כאן כבר לא מעט. רק לאחרונה התרענו כי מדד תשומות הבנייה חזר לעלות בתחילת 2023 אחרי חודשים רצופים של ירידה, אבל זהו רק חלק מהתמונה: ענף חומרי הגלם נמצא במשבר מתמשך, שמתבטא במיעוט מחצבות זמינות, בעיקר באזור המרכז, ובהיצע חומרי גלם נמוך מהביקוש. עיקר המחסור הוא במחצבי גיר ודולומיט המשמשים לייצור חצץ, המהווים כ־80% מכלל חומרי הגלם הנדרשים לענף הבנייה והסלילה, שמחיריהם גם עלו ביותר מ־100% בשנתיים האחרונות.

לשם כך הודיעה לאחרונה רמ"י על שני צעדים משולבים זה בזה: שיווק של שתי מחצבות חדשות - מגדל צדק במרכז ואושרת דרום בגליל המערבי, ו"שחרור" למכרז של מחצבת עציונה שבהרי ירושלים מידי חברת שפיר. לטענת רמ"י, שלוש המחצבות יוכלו להפיק לכל הפחות 180 מיליון טון גיר ודולומיט בשנה, והמטרה היא "הגדלת היצע חומרי הגלם והגברת התחרותיות" בשוק חומרי הגלם בישראל.

המהלך יצא לדרך בעקבות הסכם פשרה בין רמ"י לבין חברת שפיר - אחת מהשחקניות הגדולות ביותר בשוק חומרי הגלם הישראלי - שבמסגרתו סוכם כי שפיר תוכל להמשיך בכרייה ובחציבה במחצבת ורד שברשותה, בתמורה להשבת מחצבת עציונה למדינה. מחצבת עציונה תצא למכרז, ואם שפיר תזכה בה - היא תיפרד ממחצבת זנוח שנמצאת אף היא בידיה. כך מקווה רמ"י לפתור שלוש בעיות בענף: המחסור בחומרי גלם לבנייה, המחסור במחצבות זמינות באזור המרכז והתחרותיות הקטנה.

פער של 170 מיליון טון בין ההיצע לביקוש

על פי נתונים עדכניים, ענף הבנייה והסלילה צורך כיום כ־60 מיליון טון חומרי גלם בשנה. הצפי הוא שבשנת 2037 תגיע הצריכה ל־92 מיליון טון בשנה. תמ"א 14ב, שאושרה במרץ 2018 ואמורה להסדיר את שטחי הכרייה והחציבה שיספקו מענה על הביקוש לחומרי גלם עד 2040, מציינת כי רק 6% משטחי המחצבות בישראל הם באזור המרכז, וכי עד 2040 צפוי מחסור של 170 מיליון טון חומרי גלם באזור זה בלבד.

שיווק שלוש המחצבות, שתיים מהן באזור המרכז, קריטי לעניין זה ועשוי למנוע את הגדלת המחסור הצפוי. מן הצד השני, כך אומרים גורמים בענף, מדובר בעתודות חומרי גלם בלבד שעד שיתממשו, אם בכלל, יחלפו שנים - וכי בזמן זה צפויות להיסגר כחמש מחצבות הפעילות כיום, בשל מיצוי כריית המחצבים בהן, כך שבפועל ההספק של הענף בטווח הקצר עלול דווקא לרדת.

הבעיה: כשהמרחק גדול מ־50 קילומטרים

המרחק נחשב לאחד הגורמים המשמעותיים להתייקרות חומרי הגלם, כפי שמציין מסמך מדיניות שגיבש אגף מחצבות ומכרות מנהל אוצרות טבע משרד האנרגיה במרץ 2019: "מחיר החצץ מושפע באופן ניכר ממרחק ההובלה, ולכן אספקתו מוגבלת לרוב למרחק של עד 50 ק"מ בין המחצבות למוקדי הביקוש".

אחד הרעיונות לסגירת הפער עבור המרכז הוא הובלה של חומרי גלם ממחצבות מצד־תמר הנמצאות בדרום ים המלח, המסוגלות לספק 150 מיליון טון חומרי גלם ולמעשה למחוק לחלוטין את הפער בין הביקוש להיצע - אך גם כאן הבעיה היא המרחק, והפתרון, הובלה ברכבות, אינו ישים כרגע שכן התשתית לא קיימת. נציין כי מאז 2017 לפחות לא שווק בהצלחה ולו מכרז אחד למחצבה באזור המרכז.

החודש שווק בהצלחה מכרז למחצבת "אושרת צפון" שבגליל המערבי, שבו זכתה חברת אוליצקי תשתיות תמורת 351 מיליון שקל. זו מחצבה הצמודה למחצבת "אושרת דרום" שגם היא תצא לשיווק בקרוב. שתי המחצבות יחד יכולות להפיק 36 מיליון טון דולומיט בשנה.

סביב שיווק שתי המחצבות הוקמה ועדה מיוחדת לצמצום הריכוזיות, מהלך שממחיש את בעיית חוסר התחרות בענף. היא קבעה כי חברת שפיר אינה יכולה להשתתף גם במכרזים אלו שכן "זכייה של שפיר תרחיב משמעותית את אחיזתה ואת היקף פעילותה בתחום, שהוא ממועט מתחרים וסובל מקשיים תחרותיים". הצעד האחרון של רמ"י, וההסדר מול שפיר, אמור לדבריה לתרום להגברת התחרות בענף, אך רק בעתיד נוכל לדעת עד כמה.