חושבים שיזמות שמורה רק לגאונים יוצאי דופן? מחקר מראה שזה דווקא משהו שאפשר ללמוד. הנה כמה דרכים

ביל גייטס, מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס לא למדו באקדמיה • אלא שמחקרים מראים כי רוב היזמים דווקא כן • האם זה אומר שהם חבים לה את ההצלחה שלהם? לא בטוח • אבל בניגוד למה שחושבים, מתברר שיש לא מעט דרכים ללמוד יזמות ולהשתפר בה

הפקולטה לניהול. על יזמים גאונים ולמידה / צילום: Shutterstock
הפקולטה לניהול. על יזמים גאונים ולמידה / צילום: Shutterstock

אודות מדור הפקולטה

מדור "הפקולטה" הוא שיתוף פעולה מערכתי ייחודי בין גלובס והפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב שנועד להנגיש, בשפה בהירה ותמציתית, ידע מחקרי ואקדמי בנושאי כלכלה, אסטרטגיה, שיווק, ביג דאטה, פינטק וחדשנות. הפקולטה לניהול ע"ש קולר של אוניברסיטת ת"א היא מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, וחוקריה עוסקים בסוגיות העדכניות ביותר בענף. במדור יכתבו מיטב חוקרי הפקולטה לניהול לצד בחירת הנושאים, העריכה והתמצות של מערכת גלובס. להרחבת היריעה וצלילה עמוקה יותר למחקרים עצמם, המקורות מצורפים בסוף הכתבה

אודות הכותב

ד"ר אייל בנימין הוא חבר סגל בפקולטה לניהול על שם קולר, מנהל מכון קולר ליזמות ומנהל תוכנית Dan-Launchpad לפיתוח מיזמים באוניברסיטת תל אביב.

אנו חייבים חלק ניכר מאיכות החיים שלנו ליזמים כמו ג'יימס דייסון (שואבי אבק), ריצ'רד ברנסון (טיסות לואו־קוסט), אלישע אוטיס (מעליות), סנדי לרנר (סיסקו), ביל גייטס (מיקרוסופט), אניטה רודיק (בודי שופ), פול בוטצ'יט (Gmail), קן קוטרגי (סוני פלייסטיישן) ועוד רבים אחרים. אלא שלמרות ההשפעה הכה מכרעת של יזמות בעולמנו, מתברר שיזמים הם עדיין אחוז קטן יחסית באוכלוסייה, ואחוזי ההצלחה של המיזמים שלהם עדיין נמוך יחסית.

האם יש מה לעשות כדי להגדיל את שיעורם באוכלוסייה? אחת השאלות שעולות בהקשר זה האם יזמות היא דבר שאפשר ללמוד, ואם כן, אז כיצד. כדי לענות על כך ראשית חשוב לנפץ כאן שני מיתוסים. הראשון הוא שיזמים מובילים לא למדו באוניברסיטה - הנחה שנשענת על שמות גדולים כמו ביל גייטס, מארק צוקרברג וסטיב ג'ובס, שכידוע לא השלימו את לימודיהם האקדמיים. אלא שבמציאות המחקר מראה כי רובם המכריע של יזמים ויזמות אכן בעלי השכלה אקדמית. כלומר גייטס, צוקרברג וג'ובס הם כנראה מקרים שאינם מעידים על הכלל.

המיתוס השני אומר שיזמות כלל אי אפשר ללמוד. גם כאן המחקר מראה שיזמי פעם שנייה מצליחים יותר מיזמי פעם ראשונה (גם אם נכשלו בפעם הראשונה), כלומר יש כאן תהליך מוכח של למידה ושיפור. עם זאת, המחקר מראה שלא בכל המקרים קורסים ליזמות מעלים את סיכויי ההצלחה של מיזם או את הנטייה לעסוק ביזמות.

 

שילוב של כמה כיווני למידה

מכאן שלימוד בהכרח משפיע לחיוב על יכולתנו היזמית. כיצד כדאי לעשות זאת? התשובה האמיתית היא שעוד אין נוסחה מוכחת או פתרון בית ספר כפי שיש בתחומי דעת אחרים כמו טיסה או הנדסה. המחקר מראה שהקמת מיזם חדש דורשת ידע מארבעה סוגים: ידע כללי במנהל עסקים, למשל ניהול תזרים מזומנים; ידע ספציפי לתחום המיזם, כמו בנקאות; ידע יישומי, למשל תכנות; וידע בהקמת סטארט־אפים. את שלושת סוגי הידע הראשונים ניתן לרכוש באופנים רבים, ואילו את האחרון קשה יותר.

בשנים האחרונות נלמד רבות על תהליכים יזמיים ופותחו כלים המסייעים לצוות בדרכו, אך הקמה מוצלחת של סטארט־אפ נשארה עדיין עניין מורכב וסבוך הדורש מומחיות מסוימת.

אחד המודלים לפיתוח מומחיות כזו הוא זה של דרייפוס ודרייפוס משנת 1986, המדבר על חמישה שלבי התפתחות: טירון (Novice), שמכיר את הכללים הפשוטים, למשל את תנועות הכלים על לוח שחמט; מתקדם (Advanced Beginner), שיכול גם לשלב בין הכללים, למשל זיהוי כוונות היריב בעת משחק; מסוגל (Competent), שמתכנן מהלכים יזומים, כמו התקפה; בקי (Proficient), שיכול להפעיל שיקול דעת ולחבר בין הכללים בתנאים משתנים; ומומחה (Expert), שכבר לא נדרש להישען על חוקים כדי לקבל החלטות ויכול להתבסס רק על הידע והניסיון שלו.

כדי לעבור מרמה לרמה יש לשלב כמה סגנונות למידה: פורמלית (הרצאות), התנסותית (סדנאות), למידה מחוברת מציאות (יישומיות) וחניכה (עבודה עם מנטורים). כל זאת בסביבת התפתחות המותאמת לעולם היזמות: נגישות למומחי תוכן, מאגרי מידע רלוונטיים, סימולטורים, גישה למורים ומנחים מקצועיים בתחום וכדומה.

ד''ר אייל בנימין / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב
 ד''ר אייל בנימין / צילום: יח''צ הפקולטה לניהול ע''ש קולר באוניברסיטת תל אביב

גם ChatGPT יכול לסייע

עם כל אלה, בחירת מסלול הלמידה המדויק לכל אחד תלויה באדם, באינטרס שלו ובעיקר בפונקציה שהוא ממלא.

אם מדובר בארגון, המעוניין להקנות או לחזק את היכולת היזמית של עובדיו, הוא יידרש לחבר את תהליך ההכשרה לפעילות החדשנות הארגונית ולהקצות משאבים לטובת ההתנסות בהקמת מיזמים פנים־ארגוניים בתצורה של יחידת חדשנות, אינקובטור פנים ארגוני וכדומה.

יזם המעוניין להוביל הקמת סטארט־אפ טכנולוגי יידרש ללמידה שונה מזו של ארגונים, שכן יצטרך ידע כמו גיוס הון, פעילות בשוק חופשי ועוד. חלק גדול מכך יוכל יזם כזה לאמץ באמצעות בניית צוות שמביא איתו את הידע החסר. ידע כזה ניתן לרכוש גם בקורסים מקוונים או במידה מסוימת גם באמצעות ChatGPT, השתלבות בתוכניות יזמות וכמובן עבודה עם מומחים בתעשייה.

מה בנוגע ללמידת יזמות במוסדות האקדמיים? זו הפכה בשנים האחרנות לקלה ונגישה יותר. במרבית המקרים יהיה זה קורס מובנה, המקדיש זמן לתרגול, הפנמה ומשוב, שלעתים חסר בלמידה עצמית. בחלק מן המוסדות האקדמיים נוצר סביב מערך לימודי היזמות אקוסיסטם תומך ומעשיר בדמות מועדני יזמות, תחרויות סטארט־אפים, האקתונים המלווים בעבודה עם מנטורים, תוכניות תמיכה לסטודנטים ובוגרים וכן גופי השקעה אוניברסיטאיים.

כולנו יכולים לשפר מאוד את היכולת היזמית שלנו. צריך רק לבחור את המקום והמסלול המתאימים לנו.

לקריאה נוספת

ספרו של פרופ' לויד שפסקי:
https://www.amazon.com/Entrepreneurs-Made-Born-Secrets-Successful/dp/0070570256

המאמר המקורי של דרייפוס ודרייפוס הוא מ-1986. תקציר מעודכן של המודל מ-2004:
https://www.bumc.bu.edu/facdev-medicine/files/2012/03/Dreyfus-skill-level.pdf

תיאור יישומי של התפיסה:
https://alaxon.co.il/article/%d7%9e%d7%a9%d7%91%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d