תוכנית משרד האנרגיה: מימן ירוק יעזור להגיע למשק דל-פחמן עד 2050

משרד האנרגיה בחן כמה דרכי פעולה אפשריות לטובת משק דל-פליטות, כשאחת מהן היא טכנולוגיית המימן שיכולה לסייע לתחבורה, לתעשייה, לחשמל ולאגירה • שילוב המימן במשק האנרגיה ידרוש השקעה במחקר ופיתוח, היערכות תשתיות ועוד • ויש חברה שכבר מקימה מתקן לייצור מימן

תחנת התדלוק במימן המסחרית הראשונה בישראל, תוכנית משרד האנרגיה: משק דל-פחמן עד 2050 / צילום: יח''צ
תחנת התדלוק במימן המסחרית הראשונה בישראל, תוכנית משרד האנרגיה: משק דל-פחמן עד 2050 / צילום: יח''צ

משרד האנרגיה והתשתיות בהובלת השר ישראל כ"ץ פרסם לשיתוף הציבור מסמך שמתווה את האסטרטגיה לשילוב מימן במשק האנרגיה בישראל. המסמך גובש כהמשך לתוכנית למשק אנרגיה דל-פחמן עד 2050.

לאחרונה, בחן המשרד כמה דרכי פעולה אפשריות לטובת משק דל-פליטות, כשאחת מהן היא טכנולוגיית המימן שיכולה לסייע לתחבורה, לתעשייה, לחשמל ולאגירה.

סבב הלחימה נגמר, אבל בעיית החשמל בעזה לא תיעלם כל כך מהר
לנסוע על מים: התוכנית של הממשלה לקידום אנרגיית מימן

בה בעת, ישראל מעוניינת למצב את עצמה כשותפה בהובלת מימן מהמזרח התיכון לאירופה. אם יקום, צינור מימן צפוי ליטול חלק במשקי האנרגיה בעולם ויוכל לתת מענה עתידי גם בישראל. בהקשר זה, הנחת הבסיס היא כי ניתן יהיה לעשות שימוש בצנרת הגז הטבעי להובלת מימן.

המודל של המסמך מתבסס על מודל לביקוש כללי לאנרגיה שפיתח המשרד, הבוחן את ערוצי הביקוש לאנרגיה. תוצאות המודל מעידות כי משק האנרגיה הישראלי נדרש להיערך לקליטת מימן כבר בעשור הקרוב, כאשר בתרחיש של שימוש מינימלי במימן, שכולל תחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות, היקף הביקוש הצפוי בשנת 2050 על כ-550 אלף טון בשנה (לתחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות).

הביקוש לפי תרחיש המינימום, כך לפי המשרד, דורש הקמת אזורי ייצור וצריכה מקומיים למימן (עמקי מימן). תרחיש של שימוש מקסימלי במימן לשנה זו, במסגרתו תחבורה כבדה, תעשייה, תעופה וספנות, כבר מעמיד את הביקוש הצפוי כבר על בין כ-1.6 מיליון טון לכ-5.2 מיליון טון מימן. במצב שכזה, במשרד מעריכים כי יהיה צורך להיערך לשימוש נרחב ארצי במשקי החשמל.

שילובו של המימן במשק האנרגיה ידרוש השקעה במחקר ופיתוח, קידום עמקי מימן אזוריים, היערכות תשתיות, מדיניות ורגולציה מאפשרת, וכן קידום ושילוב ישראל במארג המימן הבינלאומי.

במשרד האנרגיה מציינים כי לא כל הצעדים של התוכנית מצריכים השקעה תקציבית, והם בעלי חשיבות לפיתוח המשק. לדוגמא, הקמת פורום בין מגזרי, גיבוש רגולציה ממוקדת, בחינת התכנות נדרשות, קידום שיתופי פעולה בינלאומיים, איסוף ולמידת עומק של סוגיות נדרשות. בתחום המימן זכו בתמיכת המשרד ב-2021 ו-2022, 17 מחקרים במסגרת האקדמיה בסך 12.3 מיליון שקל. במסגרת הזנק, ארבעה מיזמים קיבלו 2.4 מיליון שקל, וכן במסגרת חלוץ והדגמה שישה פרויקטים מומנו ב-10.7 מיליון שקל.

כיום, חברת דוראל  מקימה את המתקן הראשון בישראל לייצור מימן מאנרגיה סולארית בקיבוץ יטבתה. מעבר לכך, ביום ראשון היא חתמה על הסכם עם סונול להקמת חברה משותפת שלוש תחנות מימן בדימונה ב-2025, ובהמשך ביטבתה ובמרכז הארץ. זאת, לאחר שבשבוע שעבר נפתחה ביגור תחנת התדלוק במימן המסחרית הראשונה בישראל, במתחם תחנת הדלק של סונול. במשרד האנרגיה מגדירים את התקופה שהחל מהשנה ועד 2030 בתור שנים שבהן ההשקעה תהיה בפיילוטים, נסיינות, בדיקות היתכנות, התאמות רגולציה ובחינה שנתית של העבודה.

ישראל מתכננת בפיילוטים, ובעולם כבר מתקדמים בצעדים ארוכים

מימן ירוק נחשב לבשורה בכל הנוגע לזיהום אוויר, בשל היותו תחליף משמעותי לצורכי אנרגיה שאינם חשמל. ברמה העקרונית, מימן ירוק מיוצר באמצעות אלקטרוליזה של מים, תהליך שלא מותיר תוצר לוואי למעט חמצן. זרם חשמלי מפרק את המים ליסודות שמרכיבים אותו, מימן וחמצן. השאלה היא כיצד החשמל שבו משתמשים בתהליך מיוצר, ואם זה קורה מאנרגיה מתחדשת, אז המימן ירוק.

בעת שבה ישראל מתכננת לעסוק בפיילוטים, בעולם כבר מתקדמים בצעדים ארוכים. גרמניה, שנפגעה מאוד ממשבר האנרגיה שנגרם כתוצאה מפלישת רוסיה לאוקראינה, מתכננת להגיע ב-2030 לכושר ייצור של 4 ג'יגה-וואט מימן - תוך השקעה בסך כ-2.4 מיליארד אירו במו"פ בין השנים 2026-2016.

לצד זאת, יפן מתכננת לייבא ב-2030 לא פחות מ-300 אלף טון מימן. בטוקיו משקיעים 2.7 מיליארד אירו במו"פ בדגש על יבוא, ו-700 מיליון אירו למו"פ לייצור מימן ירוק. מי שמהווה מעצמה עולמית בתחום ויצואנית של מימן וטכנולוגיות תומכות זו בריטניה. בדומה לגרמניה, בלונדון שואפים להגיע ב-2030 לכושר ייצור של 5 ג'יגה וואט מימן ירוק. היקף ההשקעה של בריטניה במו"פ עומד על כ-60 מיליון אירו. בד בבד, מושקעים מדי שנה עד 2025, 3.5 מיליון אירו בהקמת עמק מימן.

"אסטרטגיה לאומית לקידום תחום המימן תגדיל את רמת הוודאות בשוק, תסיר חסמים, תיצור שיתופי פעולה בין-לאומיים ותעודד השקעות של המגזר הפרטי בפיתוחים טכנולוגיים", אמר שר האנרגיה והתשתיות, ח"כ ישראל כץ. "המימן, כמו גם האנרגיות המתחדשות, יעברו ממזרח למערב; מארצות השמש, אל אירופה, וישראל יכולה וצריכה להיות שחקנית משמעותית בתהליך".