גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המספרים נחשפים: כמה הערים הגדולות צפויות לשלם לקרן הארנונה?

המהומה סביב קרן הארנונה נמשכת, וכעת נתוני האוצר חושפים כמה העיריות צפויות להפסיד או להרוויח ● תל אביב תיאלץ להיפרד מ־191 מיליון שקל בחמש השנים הבאות, וירושלים תרוויח רק 9.5 מיליון שקל ● בדקו: האם העיר שלכם תרוויח או תפסיד מקרן הארנונה?

דיון על קרן הארנונה בוועדת הכספים, השבוע / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
דיון על קרן הארנונה בוועדת הכספים, השבוע / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

חוק קרן הארנונה ממשיך לעורר הדים, ונראה כי בנקודת הזמן הזו אין מאבק גדול יותר וחשוב יותר מבחינת מרכז השלטון המקומי וראשי ערים רבות, אשר טוענים לגזל ולהלאמת כספי הרשויות מצד המדינה. אך כמה באמת יידרשו לשלם הערים משופעות שטחי המסחר והתעסוקה? כמה הן "יחסכו" לעצמן אם יקבלו את מתווה הפשרה שכבר כמעט התקבל? ומי יהיו המרוויחות הגדולות מאישור החוק? גלובס בודק ומנתח.

לחצו כאן לתחשיב קרן הארנונה של משרד האוצר שבודק מי ירוויח ומי יפסיד מהקרן

לא סתם תל אביב מתנגדת לחוק

בדיקת גלובס מסתמכת על נתוני משרד האוצר העדכניים, ועל בדיקה עצמאית שערכו אנשי משרד עו"ד פירון, בהובלת עו"ד מלכה אנגלסמן, שותפה וראש המחלקה המוניציפלית במשרד, ואביעד טאוב, כלכלן במשרד. הנתונים מתבססים על ההפרשות הצפויות של כל עיר מתוך הגידול בארנונה שלא למגורים מדי שנה, אשר "יקוזזו" על ידי התשלומים שצפויה לקבל כל עירייה על היתרי בנייה שהוציאה ושתוציא משנת 2018.

הדיון שהוביל לפיצוץ: מה המטרה של קרן הארנונה ומדוע ראשי הערים כועסים? | שאלות ותשובות
שביתת המחאה נגד קרן הארנונה: אילו ערים הצטרפו ואילו שירותים לא יינתנו לתושבים? | שאלות ותשובות

בנוסף, הנתונים מנתחים את הרווחים וההפסדים של העיריות כתוצאה מאישור החוק, בין השנים 2024 ל־2028. הם גם מציגים את השינוי באותם סכומים אם יתקבל מתווה הפשרה החדש לגבי החוק, שכבר גובש בין הצדדים אך הורד מהשולחן בתחילת השבוע. עיקרי המתווה: מדרגות ההפרשה יפחתו, כך שלדוגמה הערים שבהן הארנונה שלא למגורים היא הגבוהה ביותר (בממוצע לנפש) יפרישו 28% מהגידול השנתי, במקום 49% במתווה המקורי; והסכומים שתקבל כל עיר עבור יחידת דיור שתאשר, יפחתו גם הם.

על פי הנתונים, ובאופן לא מפתיע, עיריית תל אביב־יפו - אחת המתנגדות הבולטות לחוק - תהיה הנפגעת המרכזית מהקמת קרן הארנונה, וזאת משום שהיא נהנית מהכנסות הארנונה הגבוהות ביותר בישראל משטחים שאינם למגורים: כ־2.35 מיליארד שקל בשנת 2019, כ־1.858 מיליארד שקל בשנת 2020 (שנת הקורונה).

עם זאת, העירייה "תחסוך" לעצמה לא מעט אם תקבל את המתווה החדש: על פי נתוני האוצר, מדרגות ההפרשה המקורית היו גורמות לעיריית תל אביב־יפו לאובדן הכנסות של כ־400 מיליון שקל, ואילו במתווה החדש מדובר "רק" על כ־191 מיליון שקל. בשנה הראשונה להפעלת הקרן, שנת 2024, מדובר בסכום של 115 אלף שקל בלבד, אך ככל שחולפות השנים הסכום עולה (שכן ההפרשה מצטברת) - ובשנת 2028 לבדה צפויה העירייה לוותר על כ־76 מיליון שקל. נזכיר: אומנם העיר נהנית מהכנסות גבוהות במיוחד מארנונה שאינה למגורים, ובכל זאת כל סכום שייגרע מתקציבה הוא סכום שיכול היה לשמש את העירייה לתקצוב פעילויות.

אשקלון ובית שמש יהנו מתוספת של מיליונים

גם חיפה מתבררת כאחת המפסידות הגדולות: בשנת 2028 היא צפויה לאבד כ־39 מיליון שקל מהכנסותיה, ובסך־הכול בחמש שנים - כ־115 מיליון שקל. עבור עיר שהכנסותיה הכוללות מארנונה שלא למגורים הסתכמו בשנת 2021 ב־675 מיליון שקל, מדובר בהפסד לא מבוטל, אם כי על פי המתווה המקורי הייתה אמורה להפסיד כ־200 מיליון שקל.

בנוסף, פתח תקווה צפויה להפסיד לא מעט מהכנסותיה: אומנם בשנה הראשונה מדובר על הפסד של כ־1.3 מיליון שקל בלבד, אך בשנת 2028 תפסיד כ־21 מיליון שקל, ובסך־הכול בחמש שנים 52.5 מיליון שקל. אשדוד צפויה להפסיד ב־2028 כ־11.5 מיליון שקל מהכנסותיה, ובסך־הכול בחמש שנים 31 מיליון שקל.

המרוויחות הגדולות הן אשקלון ובית שמש: האחרונה צפויה ליהנות מתוספת של 87 מיליון שקל בחמש שנים ואשקלון תיהנה מתוספת של 84 מיליון שקל. ירושלים צפויה ליהנות בחמש השנים יחד מתוספת של 9.5 מיליון שקל - ובכל אחת מהשנים 2027 ו־2028 היא צפויה להפסיד כסף.

נדגיש כי הנתונים מבטאים צפי לתוספת עתידית של שטחי מסחר ותעסוקה, שכן ההפרשות ייגזרו כאמור מהגידול בשטחים אלו בכל עיר. כך, עירייה כדוגמת חיפה, אשר צפויה להיפרד מסכום משמעותי לפי חישובי האוצר, תידרש לכך משום שצפויה תוספת גדולה של שטחים כאלו בתחומה בשנים הבאות.

עו"ד מלכה אנגלסמן והכלכלן אביעד טאוב מציינים כי "הרשויות שיישאו בנטל יותר מהאחרות הן דווקא הרשויות שמגדילות כעת את הבנייה שאינה למגורים. כך למשל מזכרת בתיה, שהגדילה את שטחי התעסוקה ב־81%. לעומת זאת, רשויות חזקות מאוד מבחינת ארנונה שאינה למגורים, במיוחד בשל מפעלים משמעותיים ובסיסי צה"ל גדולים, ולא הגדילו באופן משמעותי את הבנייה שאינה למגורים בשנים האחרונות, יעבירו לקרן סכומים נמוכים.

"ישנו טעם לפגם בכך שדווקא רשויות אשר פעלו לבסס את עצמן מבחינת איתנותן הכלכלית ולהגדיל את מלאי שטחי העסקים בתחומן, הן אלה שיישאו בנטל הכבד ביותר. כמו כן, יש טעם לפגם בכך שהממשלה מבקשת לעשות שימוש בכספי הארנונה לצורך התוויית מדיניות תכנונית, במקום שזו תיעשה על ידי ועדות התכנון הממשלתיות. מאידך, כספי הארנונה היו מאז ומתמיד באחריות השלטון המקומי, עצמאות אשר תילקח ממנו אם תאושר החקיקה".

הנתונים עוד עשויים להשתנות

יש לזכור כי הנתונים המובאים כאן הם רק בגדר תחזיות והערכות. הם עשויים להשתנות, ואף בצורה משמעותית, אם המתווה המסוכם ישתנה, למשל, אך גם בלי קשר לכך - הם יושפעו כמובן מהפעילות בכל עיר: ככל שאותה עיר תאשר יותר היתרי בנייה, כך ההכנסות שתזכה להן מהקרן יגדלו; ככל שיתווספו לה יותר שטחי תעסוקה ומסחר, כך היא צפויה להפריש סכומים גדולים יותר לקרן.

לדוגמה, עיריית ת"א הוציאה בשנת 2021 היתרים לכ־6,628 יחידות דיור, אשר "שווים" לה כ־12.2 מיליון שקל לפי המתווה החדש. בשנים 2018־2020 הנפיקה היתרים לכ־11,925 יח"ד, קרי פחות מ־4,000 יחידות דיור בממוצע לשנה. ככל שתגדיל את מספר היתרי הבנייה בשנים הבאות, כך יגדל פוטנציאלית סכום המענק שתוכל לקבל מהקרן. מן הצד השני היקף שטחי המסחר והתעסוקה בתל אביב גדל בהתמדה, ולכן צפוי גם לגדול בהתאם גובה הסכום שעליה להפריש לקרן.

עוד כתבות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

מחלוקת של מיליונים על ארנונה הסתיימה בתבוסה לעיריית תל אביב

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק ● ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין בעלת הנכס לבין העירייה, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר - אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק