נשיא קפריסין, ניקוס כריסטודולידס, ונשיאת הבנק האירופי המרכזי, כריסטין לגארד / צילום: Associated Press, Geert Vanden Wijngaert
עד לפני כשנה הייתה קפריסין ידועה ברחבי אירופה כ"מוסקבה-על-הים-התיכון". חנויות פרווה עיטרו את רחובות לימסול, למשל, ושלטים ברוסית בערים הגדולות הזמינו למשרדי תיווך כדי לרכוש נכסים. חנויות תכשיטים לקהל הרוסי ומסעדות עם אוכל מוכר מהבית פעלו בלימסול ובניקוסיה, והרבה מאוד כסף רוסי שכב בבנקים קפריסאיים תחת שכבות של מבנים פיננסיים מורכבים שעורכי הדין ורואי החשבון הרבים באי סייעו לשרטט. ברמה הפוליטית, בקרב חברות האיחוד האירופי, התחרתה קפריסין רק עם הונגריה על הקרבה למוסקבה.
● הניצחון של ארדואן בבחירות לא מובטח, ובחמאס חוששים | פרשנות
● זלנסקי בברלין: נשק במיליארדים, תמיכה פוליטית והתעלמות מהפיצוץ בנורד סטרים
אבל המלחמה באוקראינה שינתה כל זאת. כחברת-איחוד, הצטרפה קפריסין לסבבי הסנקציות שהוטלו בזה אחר זה על רוסיה, כולל על המגזר הפיננסי שלה. תיירים רוסים שהציפו את החופים בקיץ לא יכולים להיכנס יותר למדינה ללא דרכון זר.
מדינות המערב, ובראשן ארה"ב ובריטניה, הפעילו לחץ כבד על המדינה לנתק את הקשרים הפיננסיים הענפים עם רוסיה. הועברו תזכירים לגבי חברות שמפירות את הסנקציות ואישים שמסייעים לאוליגרכים רוסיים להחביא את כספם, וכמה מהם אפילו נכנסו לרשימות הסנקציות המערביות.
התוצאה היא שנשיא קפריסין החדש, ניקוס כריסטודולידס, הבהיר בשבועות האחרונים כי הוא נחוש לשנות את המצב שהיה עד כה. כשנבחר לפני שלושה חודשים, ההערכות במערב היו כי ישאף לאזן בין מדיניות פרו-רוסית ובין מחויבות למערב ולאיחוד האירופי. בפועל, נשא כריסטודולידס נאום מפתח בחודש שעבר, שבו הבהיר כי מבחינת הרשויות - וכלפי חוץ לפחות - תם עידן ירח הדבש הממושך בין קפריסין לרוסיה.
בדבריו מול פורום בכיר של הקהילה העסקית באי, אמר כריסטודולידס: "הכרחי שנתייחס לנושא זה (קשרים עסקיים אסורים עם רוסיה) ברצינות המתבקשת, ונעשה כל מה שאפשר על מנת שלא להשחיר את שמה של ארצנו. אני בטוח שאתם" - פנה לקהל - "המייצגים את הכלכלה שלנו, מבינים את הצורך לשים קץ לנושא הזה, ולהתקדם לעידן חדש".
יעד להשקעות והגירה רוסית במשך עשורים
קפריסין הייתה יעד להשקעות רוסיות ולהגירה רוסית כבר עשורים, בין היתר בשל הקשרים הפוליטיים הטובים בין המדינות, שצמחו בחסות העוינות המשותפת לטורקיה (שפלשה לאי וכוננה את הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין, בסכסוך טריטוריאלי שעדיין נמשך).
חברותה של קפריסין באיחוד האירופי, האופן החשאי שבו הבנקים ופעילות החברות באי מנוהלת, סייעו להפוך את מדינת האי לאחד ממעוזות הלבנת הכספים הגלובליים, שבה מעורבים גורמים רוסים רבים.
לפי נתונים שהתפרסמו ב-2012, החזיק מגזר הבנקאות של קפריסין קרוב ל-22 מיליארד אירו של מי שאינם תושבי האיחוד האירופי. סכום זה צנח ל-6 מיליארד אירו כעת (בין היתר על רקע חילוצי בנקים, פשיטות רגל ו"תספורות"), אבל הוא עדיין עצום ביחס לתמ"ג הקפריסאי (35 מיליארד אירו בשנה). 80% מסכום זה, לפי הערכות, הוא של אזרחים רוסים.
6% מאוכלוסיית האי היא ממוצא רוסי. עד לפני כשלוש שנים, המדינה הפעילה תוכנית "ויזת זהב" למשקיעים בנדל"ן באי, מה שאפשר לפי ההערכות לאלפי רוסים אמידים להגר אליו, או לפחות להוציא דרכון קפריסאי.
אך כאמור, המלחמה באוקראינה גרמה לשינוי מיידי. מעבר להשלכות החמורות על התיירות, כל המגזר הפיננסי באי עומד בשנה האחרונה בפני ביקורת מצד גורמים מערביים.
לפני ההודעה של הנשיא הקפריסאי על "עידן חדש", הודיעה קפריסין כי קיבלה מהממשל האמריקאי "תזכיר" בן 800 עמודים, הכולל פרטים על אישים קפריסאים, חברות ומבנים פיננסיים, המשרתים את האוליגרך הרוסי ממוצא אוזבקי אלישר אוסמנוב - אחד מיעדי הסנקציות הבינלאומיות - ומאפשרים לו "להסתיר את הונו", לפי הרשויות האמריקאיות.
עורכי דין וחברות קפריסאיות "עלו על הכוונת" במצוד הבינלאומי אחרי נכסי אוליגרכים כבר עם פרוץ המלחמה. כך גם למשל לגבי הקשרים עם האוליגרך רומן אברמוביץ' (שלו גם אזרחות ישראלית ופורטוגלית).
שני עורכי דין בעלי משרדים משגשגים הואשמו באופן פומבי בסיוע לשני האוליגרכים. בחודש שעבר, 13 אזרחים קפריסאים נכללו במסגרת סבב סנקציות חדש של ארה"ב ובריטניה, והוגדרו כ"פיקסרים פיננסיים" בעבור השניים.
הממשל האמריקאי הבטיח להעביר לפחות שני מזכרים נוספים לגבי בכירים רוסים אחרים בקרוב. כריסטודולידס, מצידו, הבטיח "לעשות כל מה שאפשר" כדי לשרש את הבעיה.
אבל יש מי שמאשימים את קפריסין ב"משחק כפול". לפני כחצי שנה, למשל, פרשה קבוצה גדולה של רואי חשבון מהסניף המקומי של חברת PwC, שיישמה באופן וולונטרי סנקציות גורפות על רוסיה, כדי להמשיך ולעבוד עם חברות ועם אישים רוסיים. יותר ממחצית מלקוחות החברה החדשה שהוקמה הם רוסים, והיא עצמה מסרה, כי היא "מכבדת את הסנקציות לחלוטין, אך ענקיות ראיית החשבון הרחיקו יותר מדי בסנקציות על רוסיה".
שר החוץ הקפריסאי: "לא הייתה לנו ברירה"
גם נטייתו הפוליטית של הנשיא החדש מוטלת בספק, בין היתר בגלל הקשרים של מפלגתו השמרנית לעסקים באי. "בהתחשב בתומכים במפלגתו של כריסטודולידס, היינו צריכים לראות קו נוקשה יותר מול סנקציות של האיחוד כלפי רוסיה", אמרה ל-FT בעבר פיונה מולנס מחברת הייעוץ "Sapienta" הפועלת באי. "מצד שני", לדבריה, "לא ניתן לצפות כי יאמץ מדיניות נוקשה נגד המערב".
לעמדה האמביוולנטית של קפריסין תרמה הכרזתו בעבר של שר החוץ הקפריסאי כי המדינה הצטרפה לסנקציות על רוסיה בעל כורחה. "לא היתה לנו ברירה", אמר, "זה היה חלק מהפגנת הלכידות האירופית הנדרשת".
כעת ייתכן שעמדתו של הנשיא השתנתה. "ההערכה בעבר היתה שכריסטודולידס יהיה פרו-רוסי", אמר ל"גרדיאן" בשבוע שעבר קוסטה קונסטנטי, אנליסט הפועל בניקוסיה, "אבל נראה כי הוא מוכיח שמבקריו שגו. מה שאנחנו רואים כעת הוא מנהיג חדש, המנסה למתג מחדש את קפריסין כיעד השקעה נקי ובטוח, אחרי עשור של פעילות פיננסית שנויה במחלוקת".
המדיניות החדשה תעמוד למבחן עם הצטרפותן של חברות מקומיות ואנשי עסקים מקומיים לרשימת הסנקציות, ולמי שחשודים בסיוע לאוליגרכים המככבים בה.
הנשיא החדש הבטיח כי המדינה "לא תגן" על מי שינסה לעקוף את הסנקציות על רוסיה. הוא אמר כי ניהל שיחות עם לשכות רואי החשבון, עורכי הדין והעסקים המקומיות.
במקביל, "בנק קפריסין" הודיע כי יסגור בקרוב כ-10,000 חשבונות של כ-4,000 אזרחים רוסים שאינם תושבי האיחוד האירופי, "בשל ניהול סיכונים" ובשל השעייתה של רוסיה מחברות בארגונים בינלאומיים נגד מניעת הלבנת כספים.
נגיד הבנק המרכזי של קפריסין הרגיע בראיונות לתקשורת כי הדבר לא יוביל לפגיעה בבנקים. "יש לנו רמות נזילות והון עצמי במגזר הבנקאות בין הגבוהות באיחוד האירופי", אמר.
הממשלה גם הודיעה על הקמת יחידה חדשה שתוודא את האכיפה בתחום הסנקציות, וכי בריטניה תספק לה ייעוץ וסיוע בתחום זה. מאחורי הקלעים, אנליסטים מעריכים כי זו בעיקר המעורבות האמריקאית - והאיומים המרומזים בסנקציות שישפיעו על בנקים קפריסאיים - שגרמו לניקוסיה לשנות את הגישה. "קפריסין הייתה מכורה לכסף רוסי", אמר ל"גרדיאן" הוברט פאוסטמן, פרופ' להיסטוריה באוניברסיטת ניקוסיה, "עד שהאמריקאים באו וגמלו אותם ממנו ביעילות רבה".