הנוסח החדש של חוק קרן הארנונה בא לקראת הרשויות המקומיות

אחרי תלאות רבות, ויכוחים עזים ופסע מאלימות של ממש, אושר אתמול בוועדת הכספים נוסח חדש של הצעת חוק קרן הארנונה • מה הוא כולל, ועד כמה הוא דומה להסכמות שכבר הושגו בחמישי שעבר?

ועדת הכספים - הצעת חוק התוכנית הכלכלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכספים - הצעת חוק התוכנית הכלכלית / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים של הכנסת אישרה אמש (ב') לקריאה שנייה ושלישית את חוק קרן הארנונה. המסלול עד לאישור החוק ידע שעות רבות של דיונים, ויכוחים אין־ספור ומחלוקות שאף הובילו כמעט לאלימות פיזית.

השביתה ברשויות המקומיות: מי המוחים ומתי זה ייגמר?
הפרופסור שמסביר איך מחיר דירה בישראל המריא ל-3.6 מיליון שקל
הנתונים מגלים: זה הסקטור שמושך את מחירי הדירות כלפי מעלה 

בסופו של דבר החוק אושר עם תיקונים רבים ביחס לטיוטת החוק הראשונה שהופצה בתחילת השנה - ואף עם תיקונים מסוימים הנוגעים להסכמה אליה הגיעו אנשי משרד האוצר וראשי מרכז השלטון המקומי בסוף השבוע שעבר, רגע לפני הפיצוץ הגדול של יום ראשון שהובילה לשביתה ברשויות המקומיות.

אז מה מציעה הגרסה החדשה של החוק, אשר מתווה את עקרונות פעולתה של קרן הארנונה?

היקף ההפרשות לקרן הופחת - וכך גם גובה המענקים לרשויות

הנוסח המתוקן והמעודכן של הצעת החוק הוא פרי הסכמות חוזרות שהושגו בין אנשי האוצר לאנשי מרכז השלטון המקומי. שני השינויים המשמעותיים ביותר, שבעיקרם סוכמו כבר בשבוע שעבר, נוגעים להפרשות שיידרשו העיריות להעביר אל קופת הקרן ולמענקים שיוכלו לקבל ממנה.

ההפרשות מהעיריות לקופת הקרן, הנגזרות מהגידול בארנונה שאינה למגורים (קרי עסקים, תעשייה ומסחר בעיקר) בכל שנה, נקבעו לפי מדרגות. הגרסה החדשה של החוק קובעת כי רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים הייתה גבוהה מ־2,000 שקל בממוצע לנפש, תפריש לקרן 28% משיעור הגידול בארנונה באותה שנה, במקום 49% בנוסח המקורי. עוד סוכם כי בשנתיים הראשונות להפעלת הקרן, קרי עד תום 2025, מדרגה זו תיקבע על 27.5%.

ברשויות המקומיות בהן הארנונה שאינה ממגורים הייתה גבוהה מ־1,000 שקל בממוצע לנפש, אך נמוכה מ־2,000 שקל, תפריש הרשות 20% מהגידול בארנונה, במקום 35%; רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים לנפש הייתה גבוהה מ־500 שקל בממוצע לנפש, אך נמוכה מ־1,000 שקל, תפריש 15%, במקום 20%; רשות מקומית בה הארנונה שאינה ממגורים לא הייתה גבוהה מ־500 שקל, תפריש 7.5%, במקום 10%.

עוד סוכם כי ההפרשות לקרן יועברו על־ידי הרשויות עד ה-30 באוקטובר בכל שנה (בנוסח המקורי נקבע המועד 15 באוקטובר), וכי הקרן עצמה תהיה מחויבת להעביר לכל רשות עד 15 באוקטובר בכל שנה, קרי לכל המאוחר 15 ימים קודם לכן, הודעה בדבר גובה ההפרשה שתידרש להעביר באותה שנה. עוד נקבע בחוק, כבר בנוסחו המקורי, כי רשות שלא תעביר את ההפרשה שהיא חייבת בה, תחויב בריבית פיגורים - ולא תהיה זכאית להקצאות מהקרן באותה שנה.

ההקצאות המוזכרות לעיל הן למעשה המענקים שתעביר הקרן לכל רשות על כל יחידת דיור שיאשרו בהיתרי בנייה. עניין זה היה השינוי המשמעותי השני בנוסח החוק, וגם הוא סוכם כבר בחמישי שעבר: עבור היתרים שהוצאו בשנים 2018-2020, תקבל כל רשות 1,000 שקל (במקום 1,500 שקל בנוסח המקורי) על כל היתר; עבור כל היתר שניתן משנת 2021, תקבל כל רשות 1,850 שקל (במקום 2,000 שקל). המענקים יועברו לרשויות מדי שנה, עד ה-1 בדצמבר. מסכום ההפרשה של כל רשות אל הקרן יופחת סך המענקים שצריכה הייתה לקבל באותה שנה.

מועצת הקרן תישלט בידי השלטון המקומי

אחת הסוגיות עליהן התעכבו ראשי הרשויות לא מעט, לבד מעניין הפרשת הכספים לקרן, הייתה פעולתה של מועצת הקרן - מועצה בת שבעה חברים שלמעשה תנהל את כספי הקרן ואת השיח מול הרשויות. בשלטון המקומי דרשו שכוחם במועצה יהיה גדול - וקיבלו.

כך, שלושה נציגים מבין שבעת חברי המועצה יהיו מטעם הממשלה: עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר; עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; ועובד משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה. ארבעת החברים הנוספים יהיו אנשי השלטון המקומי באופן מובהק: ראשית, יו"ר הקרן יהיה "יושב ראש הגוף המייצג את מרבית הרשויות המקומיות בישראל", קרי יו"ר מרכז השלטון המקומי; נציג הציבור ייבחר בהסכמה בין שר הפנים ויו"ר מרכז השלטון המקומי, בעוד שבנוסח המקורי שר האוצר אמור היה לבחור אותו; ועוד שני נציגים, אחד מטעם הרשויות המקומיות ואחד מטעם המועצת האזוריות.

נציין כי בנוסח המקורי יו"ר הקרן היה אמור להיבחר על ידי נציגי הרשויות המקומיות בקרן, אך במקרה של קולות שקולים, נקבע שיהיה לנציג משרד האוצר קול נוסף. הנוסח החדש לא כולל את ההנחיה הזו. בהקשר זה, נציין חלק נוסף הנוגע לפעילות המועצה, ונמחק לגמרי מהנוסח החדש: "החל בשנת 2029 רשאית מועצת הקרן לקבוע בכללים הוראות שונות לגבי הקצאת כספי הקרן שאינם מיועדים לתשלום מענקים חוזרים". מחיקת סעיף זה באה כדי למנוע מצב שבו המועצה תשתמש בכספיה למטרות אחרות, שאינן העברת מענקים לרשויות.

ועוד כמה דברים שכדאי להזכיר

בשולי הדברים, עוד כמה סוגיות וחידודים חשובים: הן ההפרשות אל קופת הקרן מהכנסות הארנונה, והן הסכומים שיקבלו הרשויות מהקרן עבור היתרי בנייה שהוציאו, מצטברים. אלו סכומים שגדלים בכל שנה, כך שמדי שנה הסכום ה"חדש" מתווסף על זה של השנה הקודמת.

עוד קובע החוק כי בשנים שבהן יצטברו עודפים בקרן (כאשר היקף ההפרשות מהרשויות יהיה גבוה מהסכום שהן אמורות לקבל מהקרן בגין היתרי הבנייה), עודפים אלו יופחתו מההפרשה מצד הרשויות, עד למצב שבו יישאר בקופתה סכום השווה ל־10% מהוצאותיה בשנה הקודמת, כמעין "כרית ביטחון". סכום היתרה בקרן לא יהיה גדול מ־200 מיליון שקל. עבור כל רשות, ההפחתה מההפרשה תיעשה בהתאם לחלק היחסי שהייתה אמורה להפריש.

מנגד, אם נוצר חוסר בקופה, כלומר סכומי ההפרשות קטנים מהסכום שאמורה הקרן להעניק לרשויות, יועברו לרשויות סכומי המענקים החוזרים (קרי גובה המענקים שניתנו בשנים קודמות); המענקים החדשים, עבור אותה שנה, יינתנו בהתאם ליכולת הקרן, כך שלא ייווצר גירעון בקופתה.

באשר להפרשות של הרשויות אל הקרן נקבע דבר חשוב נוסף: אם סכום הגידול בארנונה שאינה ממגורים בשנה מסוימת וברשות מסוימת, משקף עלייה של יותר מ־20% בהכנסות - "לא יראו בכל הכנסה מעבר לכך (כלומר מעל 20%) כגידול בארנונה שאינה ממגורים".

ופרט חשוב אחרון: בעקבות הביקורת על כך שהחוק "מתעדף" רשויות מעבר לקו הירוק, מציינים בדוברות ועדת הכספים כי "לעניין רשות מקומית ביהודה ושומרון נקבע כי בשל המצב המשפטי באזור, תשלומים שתצטרך להעביר הרשות לקרן יקוזזו מתשלומים המגיעים לה מהקרן. יש קושי לגבות ישירות מן הרשויות באזור".