תחנת הכוח אשכול באשדוד / צילום: חברת החשמל
בינואר האחרון הציגו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' את התוכנית הכלכלית שלהם לטיפול ביוקר המחיה. ההצהרה באה על רקע קפיצת חשבון החשמל ב-8.2%, והשניים הכריזו שיצמצמו את ההתייקרות לכדי 2.5% בלבד. עד עכשיו זה עוד לא קרה, ולפי הערכות במשק החשמל - זה גם כבר לא יקרה.
● בפעם העשירית ברציפות: בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25%
● המשכנתה שוב מתייקרת: מה יקרה להחזר לאחר עוד העלאת ריבית? | ניתוח
● המנכ"ל הוותיק עוזב, אז מדוע זינקה המניה ב-15%? | בלעדי
לאחר עיכובים שונים, היום (ב') בצהריים ננעל להצעות המכרז למכירת תחנת הכוח אשכול באשדוד, מידי חברת החשמל הממשלתית לגורמים בשוק הפרטי. הכספים שייכנסו כתוצאה ממכירת התחנה הם המקור הכספי שעליו התבססו בממשלה כשהבטיחו לצמצם למינימום את עליית התעריף השנה. ואולם, כעת מסתמן שלא יהיה די במכירה כדי להביא להורדת התעריף. כך, המחיר הגבוה הנוכחי צפוי לעמוד בעינו ולא לרדת גם בעדכון השנתי הקבוע של התעריף, בינואר 2024.
שוק החשמל מתנהל במשק סגור. המשמעות היא שכל עלייה או ירידה בתשומות ייצור האנרגיה מגולגלת אל הצרכן, בהוזלה או בהתייקרות של החשבון הדו-חודשי. מכירת תחנת החשמל באשדוד נאמדה לפי הערכות מוקדמות בטווח שווי רחב, של בין 3-7 מיליארדי שקלים. ואולם, ההכנסות העתידיות הללו יתקזזו כמעט במלואן עם הגדלת עלויות הייצור וסכומים שינותבו אל חברת החשמל ולא לטובת הוזלת התעריף לצרכן.
"בור" של כ-400 מיליון שקל בתעריף
הגורמים שדוחפים את מחיר החשמל כלפי מעלה וצפויים למחוק את הרווח הפוטנציאלי לצרכן ממכירת תחנת הכוח הם בעיקר גורמי מאקרו: עליית הריבית, האינפלציה ושער המטבע. זאת, בנוסף לעיכובים מצטברים בהסבת תחנות חשמל אחרות להפקת אנרגיה מגז טבעי במקום פחם מזהם ויקרא, כמו גם קריסת העגורן בתחנת רוטנברג באשקלון, שעדיין פוגעת בכושר הייצור.
עוד לפני הודעת הריבית האחרונה של נגיד בנק ישראל היום, עליות הריבית הקודמות כבר יצרו "בור" של כ-400 מיליון שקל בתעריף, בין השאר בשל המינוף הגבוה בענף החשמל. זאת, בנוסף לעלות עודפת של כ-100 מיליון שקל כתוצאה מהאינפלציה שעדיין משתוללת, ועומדת כיום על קצב שנתי של 5%. שער הדולר, שעלה אף הוא וייקר את עלות רכישת הפחם לצורכי חשמל, כבר שוקלל בעדכוני התעריפים האחרונים ולא השתנה מאז משמעותית, כך שלא ישפיע כרגע על התעריף. בשורה התחתונה, עלות ייצור החשמל התנפחה ביותר מחצי מיליארד שקל, שהם שווי ערך לכ-2% של העלאת התעריף.
מעבר לכל ההתייקרויות הללו, נתח ניכר מכספי הפרטת אשכול יילך אל חברת החשמל ולא אל הוזלת התעריף. סכום בגובה של כ-2.5 ייכנס אל קופת חח"י, בעבור שווי הנכסים, פחת ושומת הקרקע שתיקבע. כלומר, רק יתרת ההכנסה מהמכירה, אחרי ההכנסות לחברת החשמל, תופנה להוזלת התעריף.
בספטמבר יתחילו הרגולטורים כבר לעבוד על קביעת התעריף השנתי הבא, ל-2024. כלומר, הכספים ממכירת אשכול ייכנסו כנראה רק בסמוך לעבודה על התעריף החדש, ולא יתבצע עדכון מיוחד לפני ינואר בגין מכירת התחנה. כאמור, התעריף בינואר צפוי שלא לרדת, ואולי אף לעלות.
באופן חריג, תעריף החשמל התעדכן כבר שלוש פעמים מתחילת השנה. אחרי ההתייקרות של 8.2% בינואר, המחיר ירד ב-1.5% בשל החלטת הממשלה להמשיך את הפטור שניתן לחברת החשמל מתשלום מס בלו על פחם, ולאחר מכן קוזזו 2.4% נוספים מהתעריך בשל צניחה במחיר הפחם. כלומר, עד כה מותנה עליית מחיר החשמל בפחות ממחצית, חרף הבטחות הפוליטיקאים לביטול רובה הגדול של הפגיעה בכיס.