גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

ככל שריבית בנק ישראל עולה, כך עולים גם רווחי הבנקים מההלוואות שהם נותנים לציבור, ורווחי חמשת הבנקים הגדולים הגיעו ברבעון הראשון ל-6.25 מיליארד שקל. מדובר בהמשך ישיר לשנת 2022 ששברה שיאי רווחיות עם רווח נקי של 24 מיליארד שקל. עם זאת, המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, שיסיים בקרוב את תפקידו, חושב כי לא מדובר על רווחיות שתישאר איתנו לאורך זמן שהסתכמה בתשואה להון של יותר מ-20% בחלק מהבנקים, והיא צפויה לרדת ברבעונים הקרובים.

● בגלל הריבית והאינפלציה: המרווח הפיננסי של הבנקים זינק אשתקד ב-19%
● השקל כבר לא מתנהג אותו דבר: הראיון של המשנה לנגיד וההסבר לקפיצה ביוקר המחיה | ניתוח
● הקרב בין בנק לאומי ומזרחי טפחות: לאן הולכות המשכנתאות החדשות?

"הרווחיות כפי שבאה לידי ביטוי ברבעון היא אכן גבוהה", אמר אבידן בעת הצגת דוח הפיקוח על הבנקים השנתי. "זה אומר שהיא גבוהה ביחס לפרופיל הסיכון, אבל זה לא אומר שזו רווחיות בת קיימא. היא גבוהה ממה שתהיה במערכת לאורך זמן, כיוון שיש לפחות שלושה דברים שצריך להביא לידי ביטוי כשבוחנים אותה. הראשון הוא המשמעות של האינפלציה שגובלת ב-5%. אינפלציה כזו מביאה ללמעלה מ-2% מהרווחיות וככל שנחזור לטווחי האינפלציה (בנק ישראל מגדיר אינפלציה של בין 1% ל-3%), אז המשמעות היא ירידה בתשואה להון של כ-2%".

נושא נוסף שישפיע לדבריו על הרווחיות העתידית הוא ההפרשות להפסדי אשראי שנועדו לבנקים להתגונן במקרה שהלווים לא יעמדו בהחזרי ההלוואות. "ההפרשות הללו עדיין נמוכות באופן היסטורי משיעורי ההפרשות שאנחנו מכירים (הבנקים הפרישו ברבעון הראשון כמיליארד שקל לסעיף זה, ר"ו). כרגע יש עוד שימוש בכריות עודפות מתקופת הקורונה ולכן שיעורי הפרשה להפסדי אשראי אינו מייצג ועומד על הפרשה של 0.2%-0.3% מתיק האשראי לעומת מה שהכרנו בעבר אז ההפרשה הייתה 0.6%-0.7% מהתיק. ה

משמעות היא הפרשות של כמה מיליארדים שמהווים עוד 1.5%-2% מהתשואה להון. בנוסף הם נהנו מרווחים חד-פעמיים בעיקר כתוצאה ממכירת נדל"ן. אז בזהירות אומר שיש רווח עודף של כ-5% במונחי תשואה להון. הגם שיש ציפייה מצדנו שהבנקים יגלגלו את הרווחיות הזו לצרכנים, הגם שלא כתוב שכל עלייה בריבית צריכה לבוא לידי ביטוי באשראי. במקביל, ראינו בימים האחרונים בנקים שיוצאים בקמפיינים להקל על הציבור", אמר אבידן.

באשר לכך ששיעורי הכשל בתחום האשראי עדיין נמוכים מאוד, אמר אבידן כי המערכת הבנקאית מנטרת כל הזמן את הלווים, בעיקר סביב גובה ההחזר מההכנסה. "שיעורי הכשל מאוד נמוכים, אולי הנמוכים ביותר בעשור או אף ב-15 השנים האחרונות. עם זאת, ככל שהריבית והאינפלציה ימשיכו להיות בסביבה גבוהה, רמת הקושי תעלה ויתכן שנראה שיעורי דיפולט גדולים יותר", אמר המפקח על הבנקים.

הוא הוסיף כי הרווחיות הגבוהה מאפשרת לייעל את השימוש בה להגדלת הצמיחה של המשק. "בנוסף, המערכת הבנקאית מוחזקת על ידי הציבור בכ-85%, אז הרווחיות של המערכת הבנקאית מתבטאת בחלוקת דיבידנד ולכן מרבית הציבור נהנה מהשווי שלה למשל בתיקי הפנסיה והגמל".

"חשוב לשמור על עצמאות המוסדות המובילים"

במהלך הצגת הדוח השנתי נשאל אבידן על ההתייחסות שלו בדוח לסוגיית שינוי החקיקה סביב מערכת המשפט, שם הוא ציין כי "מקורה של העלייה באי־הוודאות בישראל נעוץ באפשרות של קידומם של שינויי חקיקה משמעותיים שנוגעים למערכת המשפט בישראל, ללא קיומה של הסכמה רחבה, אשר, ככל שיפגעו בעצמאותם ובחוזקם של המוסדות, עלולים לפגוע גם בפעילותה ובשגשוגה של הכלכלה הישראלית לאורך זמן ולהתבטא גם בתוצאותיה של מערכת הבנקאות".

עם פרסום הדוח הוסיף אבידן כי זו אמירה שמייצגת את התפיסה של בנק ישראל. "אנחנו לא יודעים מה יעלה בגורל החקיקה ולאן היא תגיע. בהחלט נתנו את הדעת שככל שיהיה שינוי בחקיקה הוא יעשה בהסכמה ופעם שנייה הדגשנו את החשיבות של שמירה על העצמאות של המוסדות המובילים. ככל שהדברים האלה ייעשו, הנזק לכלכלה יהיה נמוך וכך גם ההשפעה על המערכת הבנקאית תהיה נמוכה. בנוסף, ככל שתהיה פגיעה במערכת הכלכלית המערכת הבנקאית מספיק יציבה ואיתנה כדי להתמודד".

הפיקוח יחשוף מידע על הריביות, המינוס ונתוני ריבית במשכנתאות

אבידן התייחס בדבריו גם לסוגיית הפיקודנות שלא נושאים ריבית, בהם עדיין מוחזקים כמעט חצי מיליארד שקל. "אנחנו רואים שהעברת הכוח ללקוח גרמה לכך שיש מעבר די משמעותי של לקוחות מיתרות עו"ש שאינן נושאות ריבית לכאלה שכן, וגם מעבר לפיקדונות קצובים עם ריבית, כך שסך היקף הנכסים שנושאים ריבית במגמת עלייה. הרעש התקשורתי גרם לציבור להבין את החשיבות של ניהול פיננסי. אגב האמירה הזו אני מנצל את ההזדמנות וקורא לבנקים להביא לידיעתם של הלקוחות, לא רק בעת ייעוץ, את העובדה שיש להם יתרות עו"ש שאינן נושאות ריבית, כשלצד הפיקדונות ישנו גם שימוש אחר במוצרים פיננסיים אחרים".

אחד הכלים שאפשרו ללקוחות להשוות בין הבנקים ולבחור איזה בנק מציע להם תנאים טובים יותר היה כלי שהעלה אשתקד הפיקוח על הבנקים, המאפשר צפייה בריבית על ההלוואות ועל הפיקדונות. אבידן ציין כי הפיקוח ירחיב בקרוב את המידע שמונגש לציבור גם לריביות על מסגרות עו"ש, כלומר כמה גובים הבנקים על משיכת יתר, כשהריביות שם נמצאות עמוק בסביבה הדו-ספרתית. עוד יפרסו בקרוב בבנק ישראל את הריביות בתחום כרטיסי האשראי וכן מידע בתחום המשכנתאות.

בפיקוח על הבנקים חשפו היום גם נתונים על רפורמת ניוד בקליק, שנועדה לאפשר לציבור לעבור בין הבנקים ללא צורך לגשת לסניף. בסך-הכול, בשנה וחצי מאז עלתה המערכת לאוויר, נרשמו בה 124 אלף בקשות מעבר, מתוכן 86 אלף בקשות בוצעו, כ-70% מהבקשות. באשר ליתר, אבידן הסביר כי כשליש מהבקשות לא בוצעו כנגזרת של שימור לקוחות שביצעו הבנקים, והיתר נדחו בשל אי התאמות בנתונים שמולאו בבקשת המעבר אל מול המידע בבנקים או לדוגמה כתוצאה מקיומן של הלוואות שנלקחו בבנק הקיים והקשו על המעבר לבנק החדש.

עוד ציינו בבנק ישראל כי במערכת בוצעו מאז עלייתה לאוויר 2.4 מיליון פעולות ניתוב בין הבנקים, לדוגמה של צ'קים שניתנו בבנק הקודם והחשבון עבר לבנק חדש. באשר לרפרומת הבנקאות הפתוחה, לפי הפיקוח הציבור מתחיל לנצל את האפשרויות הגלומות בה, כך שמספר ההסכמות למסירת מידע עלה מ-12 אלף בסוך שנת 2022, לכ-34 אלף בסוף חודש מרץ. אלו עדיין נתונים שטעונים שיפור, אך בבנק ישראל צופים שככל שהבנקאות הפתוחה תתרחב בישראל, כך תגדל ההכרה של הציבור בפוטנציאל שלה.