גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לנו חדשות רעות: השכר עומד להישחק לראשונה מזה 15 שנה

הריבית המטפסת ועליות המחירים הבלתי פוסקות עשויות להוביל לתופעה שלא נראתה בישראל מאז 2008 - שחיקה בשכר ● כשאינפלציה רותחת ושוק העבודה נמצא במצב של "תעסוקה מלאה", שחיקת כוח הקנייה היא אחת המטרות של הריבית ולא תופעת לוואי ● וכמו תמיד יש מי שמרוויח ומי שמפסיד

השכר הריאלי בדרך לשחיקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
השכר הריאלי בדרך לשחיקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קצב עליות המחירים ששוטף את העולם ואת ישראל ביתר שאת לאחרונה, עשוי לגרום בקרוב לתופעה שלא ראינו שנים רבות - שחיקה בשכר הריאלי. למעשה, מאז שנות האלפיים כמעט ולא ראינו שנים בהן האינפלציה הייתה גבוהה מקצב עליית השכר וכוח הקנייה של הישראלים גדל בהתמדה.

ואם לא יישאר כסף בקופה? השטיק שעליו בוסס המקור התקציבי לכספים
"המשכנתה קפצה ב־1,000 שקל. לראשונה, מוותרים על מוצרים" | הפנים של יוקר המחיה, מדור חדש
המספרים נחשפים: מי משלם הכי הרבה מסים בישראל?

על פי נתוני בנק ישראל, הפעם האחרונה שבה נרשמה שחיקה בשכר הריאלי הייתה אי שם בשנים 2008־2009, בצל המשבר הכלכלי העולמי הגדול. גם בשנים שקדמו לו וגם באלו שאחריו, השכר הריאלי התחזק בהתמדה. פרופ' בני בנטל ממרכז טאוב, מסביר כי חרף העובדה שהאינפלציה בישראל בשנה שעברה שברה שיא של 20 שנה והגיעה ל־5.3%, טרם רואים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השחיקה בשכר.

"זה מעט מפתיע, אבל אלו הנתונים", אומר פרופ' בנטל. "יכול להיות שהסיבה לכך היא שנתוני השכר המעודכנים ביותר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם לחודש פברואר 2023 ואפקט השחיקה יורגש בהמשך". בין ההסברים האפשריים לכך: ההצמדות שנכנסות לתוקף בתחילת השנה ולחצי השכר משוק העבודה.

מבט ראשוני על הנתונים עשוי להטעות וליצור מצג כאילו נרשמה ירידה מסוימת בשכר הריאלי. לדברי בנטל, "הסיבה לכך היא שצריך להשוות את הנתונים ההנוכחיים לאלו של 2019. בקורונה נוצרו כל עיוותים קטנים סטטטיסטיים בשל פיטורים והוצאה לחל"ת של עובדים בשכר נמוך, מה שהקפיץ לכאורה את השכר הממוצע". בנוסף, הוא מזכיר את העובדה שהפיריון במשק מצוי בעלייה, ובניכוי תקופת הקורונה ייתכן שהיינו רואים אף עלייה גדולה יותר בשכר הריאלי כתוצאה מכך.

"בקרוב נראה שחיקת שכר מהירה יותר"

האסטרטג הראשי של פסגות, אורי גרינפלד, מסביר כי נכון לעכשיו קצב עליית השכר די דומה לקצב עליית המחירים, ועשוי לקחת זמן עד שזה ישתנה: "בניגוד לארה"ב ולאירופה, שם האינפלציה טיפסה בשיא לרמות של 9%־10% ופגעה בכוח הקנייה של האזרחים, אצלנו השחיקה בשכר הממוצע הייתה בינתיים מאוד קלה אם בכלל. כלומר, יש לא מעט כאלו ששכרם נשחק, אבל גם יש כאלו שמצבם השתפר".

גרינפלד מסביר כי שחיקת השכר עוד עשויה להגיע, וזו אף אחת המטרות של הריבית הגבוהה (4.75%) של בנק ישראל ששברה השבוע שיא של כמעט 17 שנה. "בגלל העובדה ששיעור האבטלה ירד, אם נסתכל על ההכנסה הכללית במשק, היא בטח לא נשחקה כי מספר העובדים גדל", הוא מציין. "לכן, גם סך ההוצאה לא קטן והצריכה לא מתכווצת משמעותית". לדבריו, ההשלכות של כך הן שככל הנראה לא נראה בישראל "מיתון קלאסי" - שני רבעונים עם צמיחה שלילית - אלא רק האטה. החדשות הפחות טובות הן שככל הנראה לבנק ישראל יהיה קשה יותר להוריד את האינפלציה.

התוצאה: הריבית הגבוהה תישאר איתנו זמן ארוך יותר מהצפוי והיא אף עשויה לעקוף בתחילת השנה הבאה את זו שבארה"ב. התחזית שלו היא שככל הנראה צפויה לפחות עוד העלאת ריבית אחת בחודש יולי - לרמה של 5%. "לאחר מכן, זה תלוי בהתפתחות של הצמיחה הכלכלית ושל האינפלציה", הוא אומר.

אז מתי נתחיל לראות שחיקה משמעותית יותר בשכר? לדברי גרינפלד, "בהחלט יכול להיות מצב שבעתיד הקרוב נראה את השכר הריאלי נשחק מהר יותר. רוב האינפלציה בישראל נובעת מכך ששוק העבודה מאוד מאוד 'חם' - ולכן כדי שהאינפלציה תרד, השכר חייב יהיה לעלות בקצב איטי יותר. יכולה להיות תקופת ביניים שבה השכר הריאלי יעלה למשל ב־3% בממוצע והאינפלציה עדיין תהיה גבוהה יותר.

"אבל חשוב להבהיר - אין ברירה", מדגיש גרינפלד. "זה לא באג אלא פיצ'ר. המטרה היא לשחוק את השכר ולגרום לאנשים ולחברות לבצע פחות הוצאות. ככה נלחמים באינפלציה. זו המטרה של העלאות הריבית".

השכבות החלשות נפגעות יותר

כלכלני בנק לאומי מציינים כי שוק העבודה בישראל עדיין הדוק יחסית ומצוי בסביבה של "תעסוקה מלאה": "הביקוש הגבוה יחסית לעובדים בסקטור העסקי, הינו ביטוי אחד מבין כמה לשוק העבודה ההדוק, גורם אשר היה אחד מהנימוקים שתמכו בהעלאת ריבית בנק ישראל השבוע. זאת, לצד המשך מגמת הירידה בשיעור האבטלה, אשר עמד בחודש אפריל על 3.6% (מנוכה עונתיות) בקרב גילאי 15 ומעלה, ועל 3.1% בגילאי 25־64, המהווים את גילאי העבודה העיקריים, נתונים אשר מצביעים על הימצאותו של שוק העבודה בסביבה של 'תעסוקה מלאה'".

ד"ר איתמר יקיר, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסתכל על המצב בפרספקטיבה קצת שונה. "הדרמה גדולה יותר משחיקת השכר הצפויה בלבד", הוא אומר. "משקי הבית מתמודדים עם שלושה קשיים, הקשורים זה לזה, אך כל אחד משמעותי כשלעצמו: השקל נחלש, החזרי המשכנתה גדלים והשכר הריאלי נשחק". כפי שציין גרינפלד, הפגיעה בשכר אינה רוחבית. יש כאלו שמרוויחים מכך ויש כאלו שמפסידים יותר. הרבה יותר.

"ההשפעה של שחיקת השכר חזקה יותר בקרב עובדים מסוימים", מסביר ד"ר יקיר. "לדוגמה, עובדי שכר מינימום בענפים שבהם הביקוש לעובדים יציב, בענף כמו אבטחה. הם חווים פגיעה מיידית. הכסף שלהם פשוט שווה פחות - אמנם כמו אצל אחרים, אבל בענף זה השכר מקובע יחסית ועד לעדכון הבא של שכר המינימום כוח הקנייה שלהם נפגע. אפילו אם השכר שלהם יעודכן מהר מהצפוי בעקבות הסכם כזה או אחר, הם בדרך כלל לא יקבלו עדכון למפרע". יקיר מוסיף כי זה מלמד גם על החשיבות הדרמטית של הצמדת קצבאות למדד המחירים לצרכן.

קבוצה נוספת שאותה מציין יקיר היא עובדי המגזר הציבורי: "שחיקה מהירה מהצפוי גורמת ללחץ לפתוח הסכמי שכר קיימים או להגביר לחץ לקראת משא ומתן על הסכם שכר תקופתי חדש. אם לקבוצה מסוימת, רופאים למשל, נותרה שנה עד לסיום ההסכם הם עשויים להפעיל לחץ לפתוח אותו כבר כעת כדי להקטין את השחיקה. ככל שמדובר בסקטור גדול במגזר הציבורי, מהלך שכזה עשוי להתגלגל להשפעות רחבות, כמו ייקור השירותים או הקטנת היקף השירותים המסופקים".

השחיקה לא בהכרח רעה להייטק

אחד הענפים שעומדים במרכז המשבר הנוכחי הוא ענף ההייטק. חברות ענק וסטארט־אפים כאחד הודיעו על פיטורי ענק וחוו ירידה מהותית בשווי המניות ובנזילות. אבל דווקא שם, כפי שמסביר יקיר, עשוי להיות לשחיקה בשכר אפקט חיובי עבור העובדים.

"לפחות בטווח הקצר, שחיקה בשכר יכולה דווקא לרכך את הנטייה לפטר. ההכנסות הן בדולרים, הביקושים לרוב נובעים מציבור בחו"ל שאינו חווה שחיקה דומה בהיקפה של כוח הקנייה, וכך במידה שההכנסות של החברות נותרות יציבות, הן יכולות להעלות את השכר פחות מאשר בשנים הקודמות או לא להעלות בכלל. בגלל העובדה שהעובדים בטווח הקצר יעלו להן פחות מבעבר, חברות מסוימות עשויות לוותר על מהלכי פיטורים".

הפתרון האולטימטיבי בעיניו לבעיית השחיקה היא העלאת פריון העבודה. "נניח שהאינפלציה תתמתן בעתיד הנראה לעין. אבל סביב המירוץ בין המחירים לשכר, כדאי לתת את הדעת גם על השאלה איך מחזקים את כושר ההשתכרות בטווח הארוך. הצד המשלים והיותר מורכב הוא העלאת פריון העבודה. כלומר, ככל שהעובדים מיומנים ומשכילים יותר הם יכולים לייצר יותר. העלאת פריון העבודה תסייע בחיזוק השכר במרוץ מול עליית המחירים".

עוד כתבות

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון