גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוקר המחיה אינו מאבק של הממונים על התחרות בלבד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עו"ד מיכל הלפרין הייתה הממונה על התחרות בין השנים 2016 ל־2021. כיום עמיתת מחקר ב־Harvard Kennedy School 

כששר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת זימן את הממונה על התחרות עו"ד מיכל כהן ללשכתו כדי לבשר לה שהוא איבד את אמונו בה וכדי לבקש ממנה שתתפטר - לרגע, רק לרגע קטן, קיוויתי שתשובת הממונה על התחרות תהיה: "אתה רוצה שאתפטר? בבקשה". אם כך היו מתנהלים הדברים, היה השר ברקת מתעורר אולי ביום שלישי בבוקר כשבעיית יוקר המחיה מונחת על שולחנו, אבל ממש רק על שולחנו. לא היה נותר לו שום רגולטור, עובד ציבור או פקיד שאותו אפשר להאשים. ואז אולי הוא היה מפסיק עם ההטרלות המיותרות ובפעם הראשונה היה מתייחס אל בעיית יוקר המחיה ברצינות.

לישראל יש בעיה קשה של יוקר מחיה בתחומים רבים של חיינו. אחד מהם הוא תחום המזון. זאת בעיה שמטרידה את הממונים על התחרות לדורותיהם במשך יותר מ־20 שנה. רבות השקיעו הממונים על התחרות בתחום הזה. עוד מסוף שנות ה־90 כל ספקיות המזון הגדולות מוכרזות כמונופול. ניתנו לספקיות המזון הוראות, הוטלו עליהן מגבלות, נפתחו נגדן חקירות פליליות ומנהליות. ובשנים האחרונות הוטלו על חלקן קנסות בשיעור מצטבר שמתקרב ל־100 מיליון שקל. קוקה־קולה, שופרסל, תנובה ושסטוביץ היו כולן נתונות בשנים האחרונות להליכי אכיפה של רשות התחרות. לאחרונה נקנסו חברות מזון רבות בקנסות נוספים.

אבל מאבק ביוקר המחיה אינו מאבק של הממונים על התחרות בלבד. זהו מאבק כלל־ממשלתי שבו נדרשת ממשלה רצינית ונחושה שממקדת את תשומת־ליבה בנושא הזה. גם אחרי כל הכרזות המונופול, המגבלות שהוטלו, הקנסות שנקנסו - עדיין הצרכן הישראלי משלם על עגלת הקניות שלו עשרות אחוזים יותר מאשר במדינות מערביות אחרות. דרושה לנו פעולה כלל־ממשלתית מתואמת ורצינית שתתקוף את הבעיה מהשורש ולא תסתפק בהטלת האחריות על הממונה על התחרות.

הפתרון ידוע

מאז ועדת טרכטנברג וועדת קדמי בעקבותיה, ממשלת ישראל יודעת היטב מה עליה לעשות על־מנת להוריד את יוקר המחיה. אם שר הכלכלה היה רוצה להתייחס ברצינות ליוקר המחיה, הוא היה פותח את דוחות הוועדות האלה ומקבל מרשם ברור איך מורידים את יוקר המחיה.

שר הכלכלה, אתה רוצה להוריד את יוקר המחיה? הנה שלושה צעדים בסיסיים שאותם יכולה ממשלת ישראל לעשות מחר בבוקר כדי להביא לשיפור משמעותי במצבו של הצרכן הישראלי:

■ יבוא חופשי של מוצרי חקלאות ללא חסמי מכס וחסמים נוספים שאותם מטיל היום משרד החקלאות: ככל שיש בישראל יותר תושבים ופחות שטחים חקלאיים, כך ברור שמחירי הירקות והפירות יעלו. ישראל נמנעת שנים מפתיחת שוק המוצרים החקלאיים ליבוא חופשי, מכיוון שהיא רוצה להגן על החקלאים, ואת מחיר ההגנה הזאת היא רוצה שהצרכן ישלם מכיסו, במקום שהיא תשלם בצורה של תמיכה בחקלאים.

■ הקלה רגולטורית משמעותית על מוצרי מזון וטואלטיקה: אלה יוזילו את מוצרי המזון והטואלטיקה בישראל. צעדים משמעותיים בכיוון זה עשתה הממשלה הקודמת, אך בלי שיתוף־פעולה של משרדי הממשלה אשר יפחיתו ויפשטו את הרגולציה, הצרכן הישראלי לא יוכל ליהנות מהורדות מחירים.

■ הקלות ורפורמות בכשרות: בדיקה שערכה רשות התחרות לפני שלוש שנים לימדה כי דרישות הכשרות המחמירות על מוצרי חלב מביאות להתייקרות מוצרי החלב בשיעור של עד 10%, וכי ניתן לבצע בקלות רבה שינוי שיאפשר לכל צרכן לבחור את הכשרות שמתאימה לו ולהוזיל את מוצרי החלב באופן משמעותי.

לסייע לצרכן

כל אחד מצעדים אלה יסייע לצרכן הישראלי הרבה יותר מאשר עוד חקירה ועוד קנס נגד חברת מזון כזאת או אחרת. לצורך קידום מטרות אלה, לא מספיק לצאת בהצהרות לעיתונות, ולא מספיק ליצור סערות תקשורתיות. לצורך קידום מטרות אלה צריך להפשיל את השרוולים ולעבוד.

השר ברקת, לישראל יש בעיה קשה של יוקר מחיה, והיא דורשת שרים רציניים שיהיו מוכנים לעבוד ברצינות כדי לפתור אותה. כשתהיה רציני בעניין יוקר המחיה - תתקשר, ומיטב המומחים יתגייסו לסייע לך. עד אז, תן לאנשים רציניים לעבוד ואל תפריע.