עו"ד אפי נוה / צילום: שלומי יוסף
דחיית ערעורו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה בפרשת מעבר הגבולות מעלה בפני ועדת הבחירות של הלשכה את הדילמה - האם ניתן לפסול את נוה מלהתמודד נוכח הרשעתו על-ידי שתי ערכאות?
נוה הודיע אתמול (א'), מיד לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, כי בכוונתו להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. סיכוייו לבטל את הרשעתו כעת קלושים, אבל האפשרות לפנות לעליון בתוך 45 ימים, דוחה את המועד בו הרשעתו תהפוך לחלוטה עד לאחר הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין שיתקיימו ב-20 ליוני.
● 11 נגד אחת: ויכוח על גודל התוספת לדירה בתמ"א 38 הגיע עד לבג"ץ
● הונו משקיעים בהיקף של כ-20 מיליון שקל: כתב אישום בפרשת ג'נרל טרייד
● חברת הטק שחסכה מאות אלפים בארנונה והסכם הממון שהלך לפח | שלושה פסקי דין בשבוע
נוה אמר אתמול ביציאתו מאולם בית המשפט: "אם אני יכול להיות חבר כנסת, לרבות שר, אפילו שר המשפטים לפי הפסיקה - אני כשיר גם כדי לעמוד בראש לשכת עורכי הדין".
חוות-הדעת של היועמ"שית
היועצת המשפטית של לשכת עורכי הדין, עו"ד מירית שלו, הודיעה אתמול לוועדת הבחירות של הלשכה כי לעמדתה, המצב המשפטי לא מאפשר לוועדה לדון בשאלת הקלון של נוה, זאת מאחר שההרשעה שלו אינה חלוטה. עו"ד שלו בחנה את המצב המשפטי נוכח פניות לוועדת הבחירות של הלשכה, שדרשו דיון בסוגיה.
היועמ"שית הפנתה לכללי לשכת עורכי הדין, שם נקבע כי "מי שהורשע בפסק דין חלוט בבית משפט… תקבע ועדת הבחירות אם יש עם העבירה שבה הורשע המועמד, בנסיבות העניין, משום קלון".
על-פי חוות-דעתה, "פסק דין חלוט הוא פסק דין שלא ניתן לערער עליו ושכל ההליכים לגביו הסתיימו. קרי, שחלף המועד להגשת ערעור או בקשת רשות ערעור לגביו (45 ימים בהליך פלילי). מצב זה טרם אירע מבחינה עובדתית, ולכן לא ניתן לקיים דיון בשאלת הקלון שבהרשעה. סמכותה של ועדת הבחירות לקיים דיון בקלון תלוי בקיומו של פסק דין חלוט".
ועדת הבחירות של לשכת עורכי הדין טרם קיימה דיון בעניין, אך ההערכה היא שעמדת היועמ"שית תתקבל, וכך תיסלל הדרך של נוה להתמודד בבחירות לראשות הלשכה. נזכיר כי בפעם האחרונה שהוועדה לא פעלה לפי המלצת היועצת המשפטית, בעניין פסילת אישור התמיכה הדיגיטליים במועמדים, בית המשפט פסל את ההחלטה וביקר בחריפות את התנהלות הוועדה.
כל החלטה של הוועדה צפויה לגרור עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי. כך שאם הוועדה תחליט שלא לדון בקלון, התנועה לאיכות השלטון וגורמים נוספים שוקלים לעתור לבית המשפט.
ועדת האתיקה תפעל נגד נוה?
בנוסף, קיימת אפשרות שוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין תפעל נגד נוה בקובלנה משמעתית נוכח הרשעתו. עד כה ועדת האתיקה של מחוז ירושלים, לשם הועבר עניינו של נוה, נמנעה מלפעול, וההיתכנות לכך אינה גבוהה.
גורם בכיר במערך האתיקה של הלשכה אמר לגלובס כי ועדת האתיקה "גוררת רגליים". לדבריו, "הימנעות ועדת האתיקה במחוז ירושלים לקבל החלטה לגוף הדברים בעניינו של נוה אינה סבירה ומהווה יחס מועדף, יוצא דופן ולא שוויוני ביחס ליתר הנילונים שנגדם מוגש כתב אישום". לטענתו, היחס הלא שוויוני בא לידי ביטוי בכך שישנם עורכי דין שהושעו מהלשכה על בסיס כתב אישום בלבד - לעומת נוה שהורשע פעמיים, ולא ננקט נגדו הליך משמעתי.
התנועה לאיכות השלטון פנתה לאחר דחיית הערעור לוועדת הבחירות של הלשכה, לוועדת האתיקה ולפרקליט המדינה (לו קיימת סמכות עצמאית להגיש קובלנה - נ.ש.), בדרישה שלא לאפשר לנוה להתמודד. בתנועה אמרו כי "בית הדין אמר את דברו והותיר את הרשעתו על כנה. אסור שאדם כזה יעמוד בראשות לשכת עורכי הדין, והתנועה תפעל בכל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע ממנו להתמודד בבחירות הקרובות לראשות הלשכה".
בפניית התנועה לוועדת הבחירות נטען כי הטלת קלון היא צעד הכרחי לשמור על מעמד מקצוע עריכת הדין "בנסיבות העניין, ברור כי ללשכת עורכי הדין ייגרם נזק רב באם נוה ישוב לכהן בתפקיד, הן בהיבט הפגיעה הקשה באמון הציבור, והן בהיבט הדוגמה השלילית שיקבלו עורכי הדין מהעומד בראשם".