בורסת ASX בסידני, אוסטרליה / צילום: Shutterstock
היו זמנים בהם הבורסה האוסטרלית (ASX) הייתה יעד מועדף על חברות טכנולוגיה ישראליות קטנות, בתקופה שבה שררה בצורת הנפקות ממושכת בשוק הראשוני של תל אביב. בין השנים 2016-2019 היה נראה שכמעט כל חברת הייטק מקומית שאינה גדולה מספיק עבור וול סטריט, שוקלת את האפשרות להנפיק בבורסה של סידני. בסך־הכול כ־20 חברות ישראליות השלימו הנפקה בה, כשנציגי הבורסה האוסטרלית מצידם הגיעו לבקר בישראל באופן תדיר, במטרה לפגוש חברות נוספות.
אלא שבשנים האחרונות המצב השתנה: מספר ההנפקות צנח, עד כדי כך שאף הנפקה ישראלית לא בוצעה בסידני בשנה החולפת. רוב המניות הישראליות שכבר נסחרות בבורסה האוסטרלית מציגות ביצועים לא מלהיבים, בלשון המעטה.
● חברת תרופות מחיפה שנסחרה בשיא ב-7 מיליארד דולר יוצאת מוול סטריט
● סמוטריץ' נגד הבנקים: להטיל מס על רווחי היתר שלהם בשיעורים גבוהים
● התחזיות של האנליסטים: עד לאן הדולר יכול להגיע
חשוב לזכור שחלון ההנפקות היום סגור לא רק באוסטרליה - סביר להניח שחברת טכנולוגיה ישראלית לא תצליח לבצע כיום הנפקה מוצלחת גם בבורסות אחרות; וגם התשואות של חברות טכנולוגיה בבורסות אחרות - מנאסד"ק ועד ת"א - לא מאוד שונות בשנתיים האחרונות מאלו שהציגו הישראליות באוסטרליה. אך באוסטרליה היה מעבר חד משיא של הנפקות ועניין להתייבשות כמעט מוחלטת.
דוגמה מעניינת היא חברת גפן טכנולוגיות, שהייתה אחת החברות הישראליות האחרונות שהגיעו לבורסה האוסטרלית. ספקית הכלים הדיגיטליים לחברות ביטוח, פיננסים ונדל"ן הונפקה ביולי 2021, לפי שווי של 128 מיליון דולר אוסטרלי (כ־308 מיליון שקל בשער החליפין אז). פחות משנתיים עברו מאז, וכמעט כל שווייה נמחק. נכון להיום גפן נסחרת בשווי של פחות ממיליון דולר אוסטרלי (כ־2 מיליון שקל), וכתוצאה מכך היא פועלת להימחק מהמסחר.
בדיווח לבורסה בסידני החברה נימקה את המחיקה בחשיפה המועטה שלה לשוק האוסטרלי והאסייתי, חוסר זיקה לאוסטרליה, מחיר נמוך שמעריך בחסר את המניה (להערכת הדירקטוריון), היעדר נזילות ועלויות מסחר גבוהות (כ־1.4 מיליון דולר אמריקאי בשנה). כן היא ציינה כי נבחנות אפשרויות מימון אסטרטגיות חלופיות.
האם גפן היא מקרה מייצג? בדיקה של תשואות המניות הישראליות הבולטות שנסחרות בשוק האוסטרלי, מצביעה כאמור על תשואה שלילית מאז ההנפקה בחלק ניכר מהן. מלבד גפן שמחקה 99% משווייה, גם NGS, המפתחת שייקים מבוססי חלבונים, וחברת הפינטק way2VAT, איבדו כל אחת מעל 90% מאז ההנפקות שביצעו ב־2020-2021, וגם חברת האגרוטק רוטס שהונפקה עוד בגל של 2017 מחקה את רוב שווייה מאז.
היו גם כמה הצלחות
מנגד, אי־אפשר להתעלם מהצלחות בודדות של ישראליות באוסטרליה. ראשונה היא וויביט ננו, שהצטרפה לבורסה באוסטרליה במיזוג עם שלד בורסאי ב־2016 (אז זו הייתה הדרך הפופולרית להגיע לשוק) לפי שווי של 36 מיליון דולר אוסטרלי, וכמעט 7 שנים אחרי שווייה מגיע ל־1 מיליארד דולר אוסטרלי (2.5 מיליארד שקל). וויביט ננו מייצרת טכנולוגיה של זיכרונות לא נדיפים, ולאחרונה גייסה 40 מיליון דולר להאצת הפעילות המסחרית שלה.
עוד חברה שמוזגה לשלד ב־2016 היא דוטס ננו, שפיתחה חומר־ננו ליישומי תעשייה שונים, כגון בחינה שלא מדובר במוצר מזויף. החברה נסחרת בשווי של 125 מיליון דולר אוסטרלי (מעל 300 מיליון שקל), והודיעה בשבוע שעבר על רכישה של חברה העוסקת בתחום לכידת הפחמן, שתרחיב את פעילותה. הצלחה נוספת הייתה של חברת דרגון טייל, שפיתחה תוכנה לאופטימיזציה של משלוחי מזון מהיר; החברה שהוקמה על־ידי אודי שמאי נמכרה לפני שנתיים ל־Yum! Brands האמריקאית, בעלת המותגים KFC, פיצה האט וטאקו בל, בכ־236 מיליון שקל.
בכיר בשוק שמכיר היטב את השוק האוסטרלי אומר כי "באוסטרליה, הבוסט של ההנפקות היה גדול וחריג - עד היום רוב החברות הישראליות שנסחרות בחו"ל חוץ מארה"ב, נסחרות באוסטרליה. אז גם המגמה ההפוכה שם בולטת". לדבריו, "בכל בורסה שבוחנים, יש מיעוט הנפקות ותשואות שליליות של חברות צמיחה. זה לא ייחודי לאוסטרליה. אחרי תקופה של ריבוי הנפקות באוסטרליה, של חברות שרובן סטארט־אפים, כשהמניות לא קפצו לגבהים אסטרונומיים, זה צינן את ההתלהבות בשוק. כך היה בעבר גם בלונדון, זה תהליך טבעי".
לדברי הבכיר, "זו תקופה קשה לכל חברות הצמיחה. גם בארץ יש חברות שהופכות לשלד בורסאי או שמתקשות לגייס. האווירה בשווקים היא לא אווירה של הנפקות". עם זאת הוא מעריך שכשהשוק ישתנה - ייתכן שכבר בחודשים הבאים, גם הישראליות יחזרו להנפיק באוסטרליה. "הרף עלה שם", הוא אומר. "אם בעבר סטארט־אפ ללא הכנסות היה יכול להנפיק באוסטרליה, היום זה בלתי אפשרי. השוק יותר בררני. עליות הריבית הכניסו לוגיקה לשווקים, יש פחות חברות חלום, או יותר נכון - יש חברות חלום, אבל הן מגיעות לשוק עם הכנסות וצפי לצמיחה".
"תשואות דומות לישראל"
עו"ד איאן רוסטובסקי, שותף וראש מחלקת ההייטק וההון סיכון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות', שליווה מספר הנפקות ישראליות באוסטרליה, מדגיש שהבורסה שם היא גדולה ורצינית מאוד, וגם בשנות השיא של ההנפקות היא עשתה מאמצים לוודא שהחברות שמונפקות בה לא קיקיוניות.
"לא כל חברה יכולה להירשם למסחר: בודקים שיש מודל עסקי, טכנולוגיה, מוצר", אומר רוסטובסקי. "אני חושב שהבעיה העיקרית של חברות ישראליות היא מה שנקרא 'חוסר עניין לציבור'. ציבור המשקיעים לא ממש התעניין, לכן הסחירות הייתה נמוכה וזה גרם לירידה במחיר. יש חברות שהביצועים שלהן לא רעים, לא מדובר בחברות כושלות, אבל בגלל השווי הנמוך יש בהן פחות עניין מצד אנליסטים ומשקיעים מוסדיים".
רוסטובסקי מציין שחלון ההנפקות באוסטרליה נסגר לפני כשנתיים, כשבתל אביב החל גל הנפקות של חברות דומות (חברות טכנולוגיה צעירות). "זה כמובן הרבה יותר קל להנפיק בת"א, ועניין לא פשוט להנפיק באוסטרליה. כשהחלון פה נפתח, חברות העדיפו להגיע הנה. לא עשיתי השוואה בין התשואות, אבל התחושה שלי היא שהתשואות בת"א לא רחוקות מאלו שכאן (רוב חברות הטכנולוגיה שהונפקו בת"א ב־2021 הניבו תשואות שליליות, ש'ח'ו'). כלומר גם בישראל יש חוסר עניין של המשקיעים, והמוסדיים לא מתעניינים בחברות כאלה שאינן במדד".
יכול להיות שהחברות הצעירות פשוט הגיעו מוקדם מדי לשוק הציבורי, בין שבת"א או שבאוסטרליה?
רוסטובסקי: "נכון, אבל הן יכלו לקבל שווי גבוה יותר בבורסה מאשר כחברה פרטית".
היום, כשחברות ישראליות חושבות על הנפקה, מה הכיוון?
"היום לא כל־כך חושבים על הנפקה, כי כל הבורסות סגורות, אבל רובן פוזלות לנאסד"ק. מדובר על חברות יותר גדולות, וכאלה שרוצות להגיע למסה קריטית מספיק כדי להנפיק בנאסד"ק. צרך לזכור שנאסד"ק מתאימה לחברות בשווי 50-100 מיליון דולר לפחות, ובאוסטרליה הנפיקו גם ב־20-30 מיליון דולר אוסטרלי, אם כי המוסדיים שם לא מתעניינים בהנפקות בשווי שנמוך מ־50 מיליון דולר אוסטרלי".
והישראליות שכבר נסחרות באוסטרליה פשוט ימשיכו לדשדש?
"יש חברות שמנסות לעשות רישום כפול בנאסד"ק, אחרות מחפשות רכישה או מיזוג. יש אפשרות להימחק ממסחר, אבל זה פחות מומלץ אם אין תכלית, כי קל יותר לגייס כספים נוספים בבורסה, אפילו אם זה בהנחה על המחיר".