חשבונות הטיקטוק של מרים פיירברג (נתניה), רז קינסטליך (ראשון לציון) ורוביק דנילוביץ' (באר רשבע) / צילומי מסך מטיקטוק
הכותב הוא מנכ"ל סוכנות הדיגיטל ברנדי
בסוף שנת 2019 פורסם בישראל מאמר שטען כי טיקטוק היא אפיזודה חולפת, וכפי שהיא נכנסה לחיינו במהירות כך היא גם תחלוף. היה קשה להבין איזו בשורה היא מביאה לעולם, מלבד ילדות רוקדות לצלילי שירים שונים. מודה, אני כתבתי אותו - וטעיתי.
לא רק שטיקטוק היא האפליקציה הצומחת ביותר בישראל בפרט ובעולם בכלל, היא שינתה את חוקי המשחק של הרשתות החברתיות. עם ממוצע שימוש עולמי של 46 דקות ביום, וממוצע ישראלי של למעלה מ־80 דקות ביום, היא עוקפת בסיבוב את המתחרות הוותיקות שלה.
● ועדה חמישית בעשור: מאחורי כישלון הממשלות בטיפול ביוקר המחיה
● הפרסומאים שקנו את המשרד שלהם בחזרה מהענקית האמריקאית
בלי הסחות דעת
בעידן שבו המלחמה על הקשב שלנו היא מהקשות שיש, הסרטונים בטיקטוק מצליחים לתפוס את הקשב של הצופה באופן כמעט מלא. בשונה מפייסבוק ומאינסטגרם, האלגוריתם של טיקטוק פועל על תחומי עניין: אתה יכול להיות "No One" ב־"No Where" והסרטון שלך יגיע למיליוני חשיפות. בכך, קל יותר להגיע לקהל הרלוונטי לעולמות התוכן, מבלי שיש הכרח באהדה פרסונלית קודמת. דבר נוסף שייחודי לטיקטוק הוא שאין בה מסיחי דעת, רק מסך מלא, ושהסאונד בה מופעל באופן אוטומטי.
הפוליטיקאים בזירה הארצית כבר שם, חלקם מצליחים להשתלב בצורה טובה וחלקם עוד מחפשים את הדרך. ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הראשון לזהות את הפוטנציאל, ולהגיע לקהלים נוספים. במערכת הבחירות האחרונה ראינו את גנץ, לפיד, בן גביר, סמוטריץ' ומיכאלי מתחברים ל"טרנדים" הרצים ברשת, ופחות מעלים סרטונים עם תוכן משמעותי. אף אחד מהם לא סיפק את הסחורה כראוי, וכולם התקשו להבין שלא מדובר באפליקציית מסרים מהירים, אלא באפליקציית תוכן.
בשנת בחירות מוניציפליות, שבה המועמדים רק מחפשים זמן מסך, כדאי שהם יבינו את ההזדמנות שעומדת לרשותם. כאמור, יכולת ההפצה האורגנית בטיקטוק גבוהה מהמתחרות. בנוסף, גם המימון משתלם יותר: כיום אפשר להשיג בסכומים צנועים יחסית מספר מרשים של צפיות. באינסטגרם ובפייסבוק זה יעלה הרבה יותר.
טיקטוק משנה את הרגלי הצריכה של דור המצביעים החדש. סגן נשיא בכיר בגוגל העולמית הודה בכנס טכנולוגיה שהתקיים ביולי האחרון שכ־40% מהצעירים האמריקאים מעדיפים לחפש מקום לארוחת צהרים באמצעות טיקטוק ואינסטגרם, ולא בגוגל.
אך לא מדובר רק בקהל המצביעים החדש: נכון לסוף 2022, כ־80% ממשתמשי טיקטוק בישראל הם בגילאי 18 עד 44. סביר להניח שמאז הנתונים עלו אף יותר.
לא לפחד מעומק
עבור המועמדים לבחירות ברשויות המקומיות, טיקטוק היא הזדמנות. הזירה הזו מאפשרת להם לייצר תוכן אותנטי, וכזה שעוסק בכאבים של הבוחרים - מפקקים ותחבורה, דרך חינוך ועד ביטחון במרחב הציבורי.
עבור המועמדים הפחות מוכרים, מדובר בהזדמנות להגיע לקהלי יעד רחבים מאוד, ובעיקר להשיג מוכרות בצורה מהירה יחסית. סרטון שעומד במספר כללים בסיסיים, ועוסק בתוכן שרלוונטי לקהל היעד שלו, יכול להגיע למאות אלפי צפיות. אמנם התוכן יחצה קהלים, ויגיע גם מעבר לאותה הרשות המקומית, אך זה משדר כוח ועוצמה, וזה קטליזטור להגיע לתקשורת המסורתית.
הדבר החשוב ביותר, אולי, הוא שיש כאן הזדמנות להביא ציבור שייתכן ומעולם לא הגיע להצביע, לממש את זכותו הדמוקרטית ולהשפיע על הסביבה שבה הוא חי. הטיקטוק מספיק חזק כדי לייצר מציאות שכזו.
אז איך עושים זאת? הנה כמה נקודות בולטות. ראשית, מדובר בפלטפורמת תוכן, ולכן אפשר וצריך להעמיק בה בשלל נושאים שרלוונטיים לקהל היעד שלכם. שנית, אל תחששו לייצר סרטונים ארוכים (2-3 דקות) - הפרדיגמה שלפיה רק סרטונים קצרים ומסר מהיר וקליט מתאימים לרשתות החברתיות כבר חלפה מזמן מהעולם. הקהל דורש, מצפה ומחפש תוכן.
שלישית, דברו בגובה העיניים - אל תפנו לקהל שלכם בסיסמאות ובמילים גבוהות, תהיו אנשי התכלס. רביעית, בכדי לתפוס את הקשב של הגולשים בבליל הסרטונים בטיקטוק, נסו לייצר "הפרעה" של ויז'ואל או סאונד בשלוש השניות הראשונות של הסרטון. חמישית, הכי טוב להתייחס לנושאים אקטואליים ולהגיב במהירות.
והנקודה האחרונה, ואולי הכי חשובה: אותנטיות היא שם המשחק. לכן, צילום מקצועי זה נחמד, אך לא יגביר חשיפה. עזבו אתכם מלוגואים, סלוגנים וסגירים מרשימים - האלגוריתם והמשתמשים בטיקטוק אלרגיים לפרסום.