גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת גיא זהר: מי אחראי לזינוק בשער הדולר בשבוע שעבר?

בתוכנית "מהצד השני" הוצגה טענה לפיה הקשר שערכו בגלובס, ובכלי תקשורת נוספים, בין נאום הרמטכ"ל בשבוע שעבר לבין הזינוק בשער הדולר, אינו מסתדר מבחינת לוח הזמנים ● בדיקה שעשינו מגלה כי דווקא ב"צד השני" לא קראו נכון את הגרף ● מערכת "מהצד השני": "אכן, כמה מצופינו הערניים עלו על טעות בחישוב גרף המסחר. מתנצלים ונתקן בשידור בהקדם" ● המשרוקית של גלובס

ציטוט מתוך הטוויטר של כאן חדשות והגרף מתוך התוכנית ''מהצד השני'' ששודרה בכאן 11
ציטוט מתוך הטוויטר של כאן חדשות והגרף מתוך התוכנית ''מהצד השני'' ששודרה בכאן 11

האם הקפיצה הפתאומית בשער הדולר בשבוע שעבר התרחשה לפני או אחרי נאום הרמטכ"ל, שהזהיר מפני "התפתחויות שליליות באופק"? בתוכנית "מהצד השני" ב"כאן 11" נטען כי בגלובס נפלה טעות, והתבקשנו על-ידי המערכת לבדוק את העניין.

אחרי שנפל ב-6% מתחילת השנה: גולדמן זאקס בתחזית פסימית לשקל
האם הדולר יחצה את רף ה-4 שקלים, ולאיזה כיוון תלך וול סטריט?
מה עומד מאחורי דברי הרמטכ"ל שטלטלו את שוק המט"ח

בכותרת ובכותרת המשנה שהופיעה באותו יום בשער נטען כי אמירה של הרמטכ"ל הרצי הלוי הובילה או תרמה לזינוק שרשם באותו יום הדולר מול השקל. "אמירה של הרמטכ"ל על התחממות הגזרה מול איראן הקפיצה את הדולר ושלחה את השקל לשפל…", נכתב בכותרת המשנה.

כפי שצוין באותה תוכנית, ההבחנה הזאת, שלפיה לאמירתו של הרמטכ"ל יש חלק מכריע בזינוק של הדולר באותו יום, לא הייתה ייחודית לגלובס. גם כלי תקשורת אחרים קשרו בין שני הדברים. אלא שבתוכנית הובא הגרף שמציג את המסחר באותו יום לפי שעות, וממנו עולה כי עיקר הזינוק בשער הדולר נרשם בכלל "בין 11:30 ל-12:00". זאת בעוד אין מחלוקת על כך שנאומו של הרמטכ"ל התקיים רק מאוחר יותר באותו יום. אז האם כולם פספסו את לוח הזמנים הנכון?

מתוך טוויטר

בחנו את הכתבה שהתפרסמה באותו יום בגלובס. בגרסת הפרינט, האבחנה כי הזינוק קשור לדברים של הרמטכ"ל מיוחסת ל"גורם בשוק" שהסביר כי "העלייה הפתאומית שנרשמה בשער הדולר…" נבעה "מכך שדברי הרמטכ"ל תורגמו לאתרים באנגלית וגרמו לחשש בקרב משקיעים", וגם מדברים ברוח דומה שאמר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות.

בגרסת האתר מופיע גם ציטוט של רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, שאומר דברים דומים. כלומר, לא מדובר כאן באבחנה של כתבי גלובס שחתומים על הידיעה, אהרן כץ ודין שמואל אלמס, אלא בהסברים של גורמים שעוקבים אחרי תנודות המט"ח באופן יומיומי כחלק מעבודתם. ועדיין, כמובן שגם גורמים כאלה עלולים לטעות.

מה מקור הטעות בגרף שהוצג בתוכנית?

אז מה קרה מבחינה עובדתית? בתוכנית עצמה נטען כאמור כי הזינוק התרחש כבר בין השעה 11:30 ל-12:00. אלא שנתוני yahoo!finance מציגים תמונה אחרת: בשעה 15:32 (שעון ישראל), שער הדולר עוד עמד על 3.6614 שקלים, ועד השעה 15:59 - כלומר תוך פחות מחצי שעה - השקל נחלש בכ-1.26%, ושערו הגיע ל-3.7075.

במילים אחרות, לוח הזמנים דווקא כן יכול להתאים לתזה שלפיה הגורם להיחלשות הוא נאום הרמטכ"ל, שהחל בסביבות 13:50. ובכל מקרה, הזינוק המשמעותי התרחש אחרי הנאום, ולא לפניו.

ומה מקור הטעות בגרף שהוצג בתוכנית? ייתכן כי הבלבול חל כתוצאה מקריאה שגויה של השעות המצוינות בציר האופקי בגרף: נראה כי השעות שם מציינות את הזמן האוניברסלי המתואם, UTC, שהוא תקן הזמן העיקרי לפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות. כשבישראל מונהג שעון קיץ השעה כאן נמצאת בפער של 3 שעות מה-UTC. כלומר, אם נוסיף לשעה 11:30 שהוצגה בתוכנית שלוש שעות, נקבל שמדובר בשעה 14:30 שעון ישראל. זה עדיין לא מסתדר באופן מלא עם הנתונים שאנחנו מצאנו, אך כן מעביר את הזינוק לשעות שאחרי נאום הרמטכ"ל.

בתוכנית "מהצד השני" הסירו את האזכורים לאייטם מהרשתות החברתיות ומסרו בתגובה: "אכן, כמה מצופינו הערניים עלו על טעות בחישוב גרף המסחר. מתנצלים ונתקן בשידור בהקדם".

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי