מנהל רשות המסים לשעבר, משה אשר / צילום: שלומי יוסף
מנהל רשות המסים לשעבר, עו"ד ורו"ח משה אשר, הגיע הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בירושלים להעיד במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת תיק 1000. לפי כתב האישום, נתניהו עסק בענייניו של חברו המיליארדר ארנון מילצ'ן, בעת שקיבל ממנו באופן קבוע סיגרים וכן שמפניות לרעייתו שרה בהיקף של מאות אלפי שקלים.
● היועמ"שית הודיעה לסנגורי נתניהו כי היא מתנגדת לגישור פלילי
● הוועדה לבחירת שופטים: מתי היא תתכנס, ואיך תעבוד בחירת הנציגים?
● הקשיים המשפטיים בפסילת אפי נוה מהמרוץ ללשכת עורכי הדין
העדות של מנהל רשות המסים לשעבר נסבה סביב ניסיונותיו לבטל את הארכת הטבות המס והפטור מדיווח למשך עשר שנים, המוענקים לתושבים חוזרים ועולים חדשים, במסגרת החקיקה המכונה "חוק מילצ'ן". החוק, שנחקק ב-2008, מעניק הטבות מס ודיווח לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, ועומד בליבת האישום נגד ראש הממשלה נתניהו בתיק המתנות (תיק 1000).
בשנת 2008, במסגרת תיקון 168 לפקודת מס הכנסה, נקבע פטור מתשלום מס ומדיווח למשך עשר שנים, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים בקשר לנכסים ולהכנסות שמקורן מחוץ לישראל. בהמשך לכך, בשנת 2009, נחקק תיקון נוסף לפקודת מס הכנסה, במסגרתו הוסמך שר האוצר להאריך באופן פרסונלי את הפטור האמור למשך עשר שנים נוספות למי שעומד בתנאים שנקבעו בחוק ובתנאים שיHקבעו בתקנות. התקנת התקנות היוותה תנאי מקדמי להארכת הפטור.
אשר העיד כי הוא לא ראה מקום להאריך את ההטבה שמעניק חוק מילצ'ן מעבר לעשר שנים: "בתיקון 168 ניתן הפטור וניתנה אפשרות להאריך את הפטור. לאורך שנים, הסעיף הזה לא תוקן. ההתנגדות לזה נובעת כי המטרה של תיקון 168 היא להוות משיכה כלכלית לישראל, שתהיה להם הטבה מסוימת, אבל כעבור עשר שנים הוא כבר לא שונה מכל אזרח אחר במדינה ויש לו זכויות וחובות. זה זמן מספיק ארוך כדי להבין אם אדם רוצה להשתקע פה, ולכן מעבר לעשר שנים אני אישית לא ראיתי מקום להאריך".
במהלך חקירת תיק 1000 בשנת 2018, ובמסגרת בחינת ההליכים החקיקתיים והנפשות שהיו מעורבים בקידום החקיקה, גבתה המשטרה עדות גם ממנהל רשות המסים דאז, משה אשר, שניסה פעם אחר פעם לבטל את החקיקה, ללא הצלחה.
אשר, שכיהן כמנהל רשות המסים בין השנים 2013-2018, ניסה לבטל את "חוק מילצ'ן" מרגע שמונה ועד תום הקדנציה שלו, ואף זכה לתמיכת שרי האוצר דאז יאיר לפיד (ראש האופוזיציה כיום) ומשה כחלון. שניהם תמכו בביטול החקיקה המיטיבה עם העולים החדשים והתושבים החוזרים ומאפשרת להם להיות אלמוניים מבחינה כלכלית בישראל - אך זה לא עזר.
מילצ'ן ביקש מלפיד ומנתניהו להעביר את הארכת הפטור
כבר בחוק ההסדרים ב-2013, כלל אשר הוראה המבטלת את הפטור מחובת הדיווח לעולים חדשים, וכן את האפשרות הקיימת בחוק להאריך את תקופת הפטור מעבר לעשר שנים (באמצעות התקנת תקנות). עם זאת, הוא זכה להתנגדות עזה מצד משרד הקליטה, אז בהובלת זאב אלקין.
בהמשך, בחוק ההסדרים הבא, כלל מנהלת רשות המסים, שוב, הוראה דומה, אך הבחירות ב-2015 שיבשו את התוכניות. גם הצעת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 כללה הצעה לבטל את ההטבות לעולים בכללותן; אך למרות שהנושא עלה בדיונים המקדימים לחקיקה, הצעת חוק התקציב המעודכנת, שפורסמה ב-31 באוקטובר 2016, כבר לא כללה התייחסות לסוגית ההטבות לעולים.
גם בחוק ההסדרים לשנת 2019 ניסה אשר להכניס את החקיקה, ואולם שוב הוצא החוק "להליך חקיקה נפרד", ומאז לא קודם.
שוב ושוב נתקל אשר בהתנגדות מצד גורמים גלויים - משרד העלייה והקליטה, תחילה ברשות זאב אלקין ובהמשך ברשות סופה לנדבר - ולא גלויים (שפעלו מאחורי הקלעים). למרות שביטול ההטבות זכה לתמיכת משרד האוצר בעבר, נראה היה כי לא ניתן להביא לביטולו.
לפי כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה נתניהו, מילצ'ן ביקש ליהנות מהארכת הפטור. בשנת 2009 זכה מילצ'ן למעמד של תושב חוזר עד לשנת 2019. באוגוסט 2013 פנה מילצ'ן לשר האוצר דאז יאיר לפיד, יחד עם עורך דינו פנחס רובין, בבקשה כי יתקין תקנות שיאפשרו את הארכת הפטור. לפיד הפנה את הבקשה לבדיקת גורמי המקצוע במשרד האוצר, ובהמשך הבהיר למילצ'ן כי אין בכוונתו לקדם את התקנת התקנות.
עוד מתאר כתב האישום כי מילצ'ן גם פנה בעניין לנתניהו, שכיהן אז כראש ממשלה, וביקש את התערבותו בעניין. בעקבות בקשתו, נתניהו העלה את הבקשה בפני לפיד בשתי פגישות מקצועיות וציין בפניו כי מילצ'ן שוחח עמו בנושא. לפי כתב האישום, "נתניהו הביע בפני לפיד את תמיכתו בהארכת הפטור, ואילו לפיד אמר כי אינו סבור שיש לפעול להארכתו".
"עמדתי הייתה חד-משמעית - שהפטור מדיווח לא ראוי"
בראשית עדותו של אשר, התנגד סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, לשאלה שהופנתה אל אשר כראש רשות המסים: "מה הייתה העמדה המקצועית שלהם לגבי הפטור ממס לתושבים חוזרים?". לטענת הסנגור, אשר לא היה מעורב בחקיקת תיקון 168, ולכן עדותו אינה רלוונטית.
עו"ד טפת מויאל-רוטשילד מהפרקליטות השיבה כי במענה לכתב האישום נטענה טענת אכיפה בררנית ביחס ללפיד בתקופה שהיה שר האוצר, לפיה לפיד היה בניגוד עניינים מובהק יותר מהנאשם: "העדים מעידים על היחס בתקופה הרלוונטית, מה הייתה העמדה המקצועית שהם הביאו בפני שר האוצר לפיד ובפני הנאשם ביחס לחוק".
עו"ד אלון גילדין, ראש צוות התביעה בתיק 1000, הוסיף כי הם ביקשו להתמודד עם טענה לאכיפה בררנית. "חשוב לנו להראות מה עמד בפני רשויות האכיפה. העובדה שבאותו זמן עצמו לפיד פועל אחרת מנתניהו, שהוא פועל בניגוד לאינטרס של מילצ'ן, היא משמעותית בהקשר הרחב".
השופט משה ברעם העיר כי "אם הטענה בכתב האישום היא בנוגע להארכת הפטור, למה ללכת אחורה?". עו"ד גילדין השיב: "חשבנו שיש רלוונטיות בנוגע לביטול הפטור מדיווח, שהוא (לפיד) פעל נגד האינטרס של מילצ'ן".
בעניין זה העיד אשר כי "לגבי הפטור מדיווח - העמדה שלי חד-משמעית הייתה שהוא לא ראוי; הגורמים המקצועיים לא אהבו, בלשון המעטה, את הפטור מדיווח. ישראל נאבקת בהון השחור. כאשר רשות המסים לא יכולה לקבל את הנתונים האלה מחו"ל, היא גם לא יכולה להעביר את הנתונים האלה למדינות אחרות. השקיפות וחילופי המידע נפגעים. ארגונים בינלאומיים קבעו שהפטור מדיווח לא ראוי, וזו הייתה העמדה של רשות המסים ושל הרשות לאיסור הלבנת הון".
כאשר התובעת שאלה למי הוצגה העמדה, השיב אשר כך: "בפני סגן השר מיקי לוי, השר יאיר לפיד, מנכ"לית משרד האוצר. הצענו לבטל את הפטור מדיווח ולבטל את הפוטנציאל לפטור מדיווח. זה עבר את שלב החקיקה הראשוני, וכשזה הגיע לוועדת הכספים, זה נתקע. גפני היה אז יו"ר ועדת הכספים, והוא פיצל את זה מחוק ההסדרים כדי שזה יעלה בהמשך, אבל זה כבר לא עלה".
בחקירה הנגדית טען עו"ד חדד כי עמדתו של אשר לא מייצגת את עמדת כל גורמי המקצוע: "אנחנו נראה, הרי מה עושה התביעה תמיד, גורמי מקצוע זו קבוצה של 100 פריטים, לוקחים שלושה ואומרים 'הנה גורמי מקצוע'. אנחנו נעשה זום-אאוט".
עו"ד חדד הציג בפני אשר שהחוק נועד להחזיר יהודים שעזבו לארץ, ושהוא עבר פה-אחד בקריאה ראשונה. כמו כן, חדד ציין כי גורמי משרד הקליטה התנגדו לביטול החוק, וכי הדיון התקיים בוועדת הקליטה באופן חריג. "התפיסה הייתה שעם כל הכבוד לכם, רואי החשבון, יש פה שיקולים אחרים, רחבים יותר", אמר. אשר השיב: "אני לא יודע לומר לך אם זה השיקול או לא. אני לא יודע למה זה נעשה בוועדת הקליטה".
עו"ד חדד הציג בפני אשר שראש רשות המסים דאז, יהודה נסרדישי, תמך בחקיקה, ושרשות המסים הייתה "ראש החץ בתיקון גם על הפטור מתשלום וגם על הדיווח". אשר השיב: "אני מבחין בין הפטור מדיווח והפטור ממס. את הפטור ממס אני יכול לקבל ואפילו להסכים. לגבי הפטור מדיווח אני לא מקבל, אבל אין ספק שזו עמדה מקצועית ולגיטימית".
עו"ד חדד גם טען כי קידום החוק נגע לשיקולי מדיניות בהם מכריעים נבחרי הציבור. לדבריו, החוק קודם כדי לשרת מטרות מדיניות אחרות מגביית מס. "אנחנו רואים שבמקרה הזה רשות המסים היא כלי כדי לעודד עלייה... להביא לפה מפעלים, להגדיל את ההון האנושי. מי שקובע מדיניות עם כל הכבוד לעמדה מקצועית הם קובעי המדיניות, הפוליטיקאים".
*** חזקת חפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.