ח"כ אליהו רביבו, הליכוד (שבע תשע, 103FM, 23.5.23) / צילום: ראובן קפוצ'נסקי
במהלך ראיון בתחנת הרדיו 103FM התפתח ויכוח בין חבר הכנסת מהליכוד אליהו רביבו, לבין שני מראייניו, גדעון אוקו וענת דוידוב. רביבו החל לטעון כי האינפלציה בישראל "מאוד מאוד מתונה", ונקטע על ידי המגישים שטענו כי ביחס לעולם הנתון של ישראל דווקא אינו מתון במיוחד. רביבו השיב כי האינפלציה בישראל היא "ארבעה אחוז", ובהמשך אמר לאוקו: "אתה יודע לא פחות טוב ממני מהי האינפלציה בארה"ב ובבריטניה ובגרמניה, ואתה יודע שבישראל… היא לא גבוהה יותר". אוקו התעקש: "היא יותר גבוהה". אז מי צודק?
נתחיל בישראל. לפי נתוני בנק ישראל, האינפלציה השנתית עמדה באפריל 2023 (התאריך האחרון לגביו יש נתונים) על 5%. מדובר בנתון זהה לזה של חודש מרץ, אחרי ירידה מ-5.4% בינואר ו-5.2% בפברואר. כלומר, בניגוד לדברי רביבו האינפלציה כאן אינה עומדת על 4% (הפעם האחרונה שבה הציגה ישראל נתון כזה הייתה לפני כשנה, באפריל 2022).
ומה קורה בעולם? האתר Trading Economics אוסף את נתוני האינפלציה העדכניים של מדינות העולם, ואנחנו בחרנו מתוכו את 38 מדינות ארגון ה-OECD שישראל נמנית עימן. בהשוואה כזאת דבריו של רביבו מקבלים גוון נכון יותר. מבין מדינות הארגון, ישראל נמצאת במקום העשירי מבחינת מתינות האינפלציה, או, במילים אחרות, בכשלושה רבעים ממדינות ה-OECD המחירים עלו בשנה האחרונה בקצב גבוה יותר. ארה"ב, שהוזכרה על ידי רביבו, אמנם מקדימה אותנו במקום אחד (4.9% אינפלציה באפריל 2023) - וכך גם מדינות כמו ספרד (4.1%), יפן (3.5%), ושווייץ (2.6%) - אך גרמניה ובריטניה שהוזכרו גם הן על ידי הח"כ אכן נמצאות במצב פחות טוב. בגרמניה עמדה האינפלציה באפריל על 7.2% ואילו בבריטניה על 8.7%.
אז עם הנתונים אי אפשר להתווכח. ועדיין, תמיד חשוב להכניס אותם להקשר. פנינו לפרופ' דן בן-דוד, נשיא מוסד שורש וכלכלן בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב, והוא הזכיר לנו שנתוני האינפלציה הם תמיד שנתיים (הנתון של אפריל 2023 מתייחס ל-12 החודשים שמתחילים במאי 2022). כלומר, נתוני המדד הנוכחיים כוללים בעיקר את שנת 2022, שבה המצב בישראל היה טוב יותר. מאז, אומר פרופ' בן דוד, "ההייטק בעולם במצב פחות טוב, ובישראל נוספת גם 'המהפכה המשטרית' שמוסיפה גורם של אי-ודאות וירידה בהשקעות. אם ב-2022 המשק היה בצמיחה ועם אינפלציה נמוכה, עכשיו המשק עובר מצמיחה ליציבות, ובנוסף נראה שכסף יוצא מישראל במקום להיכנס אליו, מה שמחליש את השקל ומייקר את המוצרים המיובאים". לכן, לדבריו, נצטרך לחכות כמה חודשים כדי לבחון איך ישליכו ההתפתחויות הללו על האינפלציה.
מטעמו של ח"כ רביבו נמסר כך: "האינפלציה בישראל נמוכה משמעותית ביחס לממוצע במדינות ה-OECD. ההישג הזה הוא תוצאה ישירה של ניהול מדיניות כלכלית אחראית ושקולה של ממשלת ישראל - חרף ניסיונות כבירים של מובילי המחאה הממומנים על-ידי גורמים זרים לפגוע בכל דרך בכלכלה הישראלית.
"לאחרונה העברנו תקציב שקול ואחראי, תוך שאיפה ברורה לקדם שוק חופשי ולהוריד את יוקר המחיה בישראל. אנו סבורים שהמשך המדיניות הכלכלית בה אנו נוקטים תוביל להתמתנות האינפלציה".
בשורה התחתונה: דבריו של רביבו נכונים ברובם. האינפלציה בישראל אמנם לא עומדת על 4%, אלא על 5%, אך היא עדיין ממקמת אותנו במקום נמוך יחסית בהשוואה עולמית. מבין המדינות הספציפיות שהוזכרו על ידי רביבו, בארה"ב האינפלציה היא מעט נמוכה יותר מבישראל, אך בגרמניה ובבריטניה היא אכן גבוהה יותר.
תחקיר: אוריה בר-מאיר