משרדי חברת מדטרוניק / צילום: כדיה לוי
חברת מדטרוניק ונטור (לשעבר ונטור טכנולוגיות), שנרכשה על־ידי מדטרוניק - חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם כיום - תשלם מס בהיקף מאות מיליוני שקלים לרשות המסים בגין עסקת הרכישה של החברה שהתבצעה בשנת 2009. זאת, לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים, לפיה החברה מכרה לחברת־האם, מדטרוניק, את הפעילות ואת הקניין הרוחני שלה באותה עסקה.
● המלאי מתרוקן, והיבואנים נמנעים ממבצעים חדשים: סימני האטה בשוק הרכב | ניתוח
● ההייטקיסטים מעבירים את הפנסיה שלהם למעקב אחר מדדי וול סטריט | בדיקת גלובס
● חושבים שוול סטריט תמשיך לעלות? הסטטיסטיקה לא לטובתכם | ניתוח טכני
מה עולה בגורל הקניין הרוחני אחרי אקזיט?
מדובר בפסיקה נוספת בסוגיה המוכרת כ"שינוי מודל עסקי" ומהווה את אחת המחלוקות הבולטות בין רשות המסים לחברות ישראליות, בעיקר כאלה שעשו אקזיטים ונרכשו בידי קבוצות רב־לאומיות.
המחלוקת סובבת סביב שאלת המס באקזיטים - האם למסות את העסקאות הללו כמכירת פעילות החברה, כלומר כ"שינוי מודל עסקי", הגורר חיוב במס רווח הון כפי שדורשת רשות המסים - או לקבל את הטענה של החברות הישראליות כי קניינן הרוחני נותר בידיהן בעת האקזיט, והן לא נפרדו מפעילותן ונכסיה, ולכן אין למסות את העסקה.
פקיד השומה דחה את הדיווח של החברה
המערערת, מדטרוניק ונטור טכנולוגיות, הוקמה והתאגדה בישראל בשנת 2004 ועסקה בפיתוח מוצרים רפואיים. מוצר הדגל שלה היה מסתם אאורטי (המיועד לאבי העורקים), הניתן להשתלה דרך דופן בית החזה, ללא צורך בביצוע ניתוח לב פתוח. לצד זאת פותח צנתר, שבאמצעותו המסתם יועד להשתלה.
חברת־האם מדטרוניק, המאוגדת בארה"ב ועוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מכשירים רפואיים, הייתה פעילה בתחום פיתוח מסתמים מכניים וביולוגיים ובתחום של פיתוח צנתרים. בשנת 2008 רכשה מדטרוניק 8% ממניות מדטרוניק ונטור, ובשנת 2009 רכשה את מלוא המניות, בתמורה לסכום המשקף שווי של 325 מיליון דולר, והפכה לחברת־האם של החברה בבעלות מלאה.
לצד רכישת מניות מדטרוניק ונטור, השקיעה חברת־האם במקביל גם בטכנולוגיה מתחרה של חברת CoreValve. לאחר עסקת הרכישה, התקשרה מדטרוניק ונטור במספר הסכמים בין־חברתיים עם מדטרוניק ועם מדטרוניק אירלנד (חברה בבעלותה המלאה של מדטרוניק), במסגרתם הוענקו למדטרוניק אירלנד ולמדטרוניק שירותי מחקר ופיתוח בתמורה להחזר הוצאות, בתוספת מרווח ("קוסט פלוס") והסכמי רישיון במסגרתם הוענק להן רישיון שימוש בקניין הרוחני שבבעלות מדטרוניק ונטור.
בשנות המס 2010־2014 דיווחה מדטרוניק ונטור על הכנסותיה מההסכמים הללו, כאשר לטענתה, ההכנסות מהסכמי המו"פ נוצרו לה החל משנת המס 2010, וההכנסות מהסכמי הרישיון נוצרו לה החל משנת המס 2013, לאחר קבלת אישור למוצרים על־ידי הרשויות הרגולטוריות באירופה. במקביל, בשנת 2012 הופסקה פעילות מדטרוניק ונטור.
פקיד שומה כפר סבא דחה את הדיווח של החברה והוציא לה שומה עם דרישת תשלום רווח הון כבר מעסקת מכירת המניות הראשונה שבוצעה בשנת 2008. לטענתו, קיימת עסקה אחרת, "המסתתרת" מאחורי ההסדרים המשפטיים, במסגרתה העבירה מדטרוניק ונטור, הלכה למעשה, את כל קניינה הרוחני, פונקציות, נכסים וסיכונים לידי החברות בקבוצת מדטרוניק.
לטענתו, יש לסווג את ההתקשרות בין הצדדים כעסקת מכירה של כל מה שהיה בבעלות החברה עד שהתרוקנה מתוכן, כך שבמועד סגירתה, לא נותר בידה כמעט דבר.
מנגד טענה מדטרוניק כי מדטרוניק ונטור נותרה בעלת כל הקניין הרוחני שנוצר על־ידה קודם להתקשרות עם מדטרוניק, ומכירת המניות לא כללה העברת בעלות בנכסים בלתי מוחשיים, כי אם הקניית זכות שימוש בלבד. לטענתה, עם רכישת מניות החברה, מדטרוניק אכן הפכה לבעלת השליטה בה, אך אין בכך לקבוע כי היא נפרדה מהבעלות בקניין הרוחני שלה.
בית המשפט דחה את עמדת מדטרוניק ונטור וקבע כי מחומר הראיות עולה כי "מדטרוניק ונטור נתנה לחברת־האם, מדטרוניק, זכות מלאה ושלמה לעשות שימוש בקניין הרוחני שלה, וזאת כמעט לכל אורך חייו הכלכליים. לגבי פטנטים מסוימים אף דאגה המערערת לרשום אותם על שם חברת־האם, וזאת ללא הסבר מניח את הדעת, זולת כי בכך רצתה מדטרוניק להבטיח את אחיזתה בקניין הרוחני או בחלקו".
לדברי השופט שמואל בורנשטיין, "אחד הביטויים המובהקים לכך כי הסכמי הרישיון והמו"פ אינם אלא כסות לעסקה האמיתית העומדת ביסוד הדברים - דהיינו השתלטות של חברת־האם על נכסים ופעילותה של המערערת - היא העובדה כי הסכמי הרישיון והמו"פ נחתמו סמוך לפני הפסקת פעילותה של המערערת".
השופט התייחס לכללים שנקבעו בפסיקה להכרעה בשאלה האם הועברה בעלות הנכס, וציין כי "נכון לתת את הדעת לחלוקת הסיכון והסיכוי בין הצדדים. יש מקום לבחון מי מהגורמים הרלוונטיים מקבל הלכה למעשה את ההחלטות בעניין הנכס נשוא העניין ומי נושא בסיכונים, אל מול הסיכויים הקשורים לפיתוח ולהגנה על הנכס המועבר".
עוד ציין השופט כי "לכך יש להוסיף את הכלל הרחב בדיני המס, ולפיו סיווגה של עסקה ייקבע לפי מהותה הכלכלית האמיתית, ולא אך ורק על־פי הכותרת שהעניקו לה הצדדים או האופן בו נוסחה על־ידם".
מציאות של ביקורות מס יזומות
על־פי ההערכות, מדטרוניק תיאלץ להיפרד מסכום הנע בין 800 ל־900 מיליון שקל, שמהווה כ־80% מהתמורה בעסקת המכירה המקורית. מדובר בסוגיה שמטרידה סטארט־אפים רבים, אשר מתכננים את האקזיט הנכסף.
השופט בורנשטיין אף התייחס לפסיקות קודמות של בית המשפט המחוזי בסוגיה, בהם פסק הדין בעניין ג'יטקו, במסגרתו נקבע כי שינוי המודל העסקי - חתימת הסכם למכירת מניות חברה ישראלית לחברה זרה, ולאחר מכן חתימת הסכם רישיון והסכם מו"פ בין החברה הישראלית והחברה הזרה - אינו אלא הותרת הקליפה התאגידית של החברה הישראלית ריקה מכל תוכן, ולפיכך משקף מכירה של נכסי החברה הישראלית והוצאתם לחו"ל. ומנגד "עניין ברודקום", במסגרתו קבע השופט בורנשטיין בעצמו כי אין מקום לסווג מחדש את הפעולות האמורות, אלא יש לתת להן תוקף משפטי ומיסוי "כמות שהן".
מדטרוניק ונטור טענה כי עניינה קרוב יותר לעניין ברודקום, ולעניין "מדינגו", שם נקבע כי כל עוד חברת הזנק ישראלית מתקשרת עם קבוצה בינלאומית שרכשה אותה בהסכמים המקובלים בשוק, לא ניתן יהיה לראות בכך מכירת פעילות הגוררת חיוב במס רווח הון.
השופט בורנשטיין דחה טענה זו של מדטרוניק ונטור וקבע כי המקרה קרוב הרבה יותר בנסיבותיו למקרה שנדון בעניין ג'יטקו, ולפיכך כי דין הערעור להידחות.
לדברי עו"ד אורן בירן, ראש (משותף) מחלקת מסים גולדפרב גרוס זליגמן ושות', "בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שרשות המסים נוהגת לבצע ביקורות מס יזומות מיד לאחר הרכישה לחברות זרות שרוכשות חברות הייטק, וזאת ככל שרשות המסים מזהה אינדיקציות לשינוי מודל עסקי (העברת עובדים, הסכמי רישיון, הפצה ועוד) וכפועל יוצא מביקורות אלה מוציאה שומות בסכומי עתק לחברות אלה. צריך להבין שענקיות בינלאומיות כבר מודעות למגמה זו, והנושא מטריד אותן, עניין זה עולה כבר במסגרת הליכי המשא־ומתן לרכישת חברות ישראליות, ויכול שתהא לו השפעה על תמורת הרכישה".