חיים ביטון, ש''ס (כיכר השבת, 29.5.23) / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
אחד הנושאים הבוערים הוא לימודי הליבה בחינוך החרדי. אנשי מקצוע רבים הביעו דאגה מהשפעת תוספת התקציבים למוסדות הפטור על עתיד הכלכלה. אבל השר במשרד החינוך חיים ביטון לא התרשם. "אין עדיין שום מחקר בעולם שאומר שמי שלמד ליבה הוא בסוף מפרנס יותר טוב", הוא אמר בראיון ל"כיכר השבת", "לכל המצקצקים בלשונם".
אנו נמנעים מלצקצק בלשוננו בלי אסמכתאות, אז הלכנו לחפש מחקרים. את אלו שעוסקים בקשר בין השכלה לתעסוקה מצאנו בקלות: הבנק העולמי מ־2018 מצא כי כל שנת לימוד נוספת מעלה את השכר הצפוי. מחקר שנעשה באוניברסיטת סטנפורד גילה קשר בין הצלחתן של מדינות במבחני פיז"ה לבין צמיחתן הכלכלית.
אבל אלו מחקרים הנוגעים להשכלה, לא ללימודי ליבה באופן ספציפי. מה לגביהם? מחקרם של נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי חברתי פרופ' דן בן-דוד וסגנו פרופ' איל קמחי מצא כי ללימודי המתמטיקה יש את ההשפעה הגדולה ביותר על ההכנסה, וככל שהיקפם עולה כך גם השכר.
הממצאים העלו כי מי שלמדו מתמטיקה ברמת 3 יחידות השתכרו %27 יותר ממי שלמדו בהיקף נמוך יותר. פער זה גדל ל-%62 כשמדובר ב- 4 יחידות, וצמח ל-%115 בקרב לומדי 5 יחידות. "ההפתעה הייתה שהתגלו פערים בין הפריפריה למרכז", אומר לנו פרופ' בן-דוד. "תלמידי המרכז שעשו 5 יחידות השתכרו 14% יותר מהמקבילים להם בפריפריה". מה שמעיד, לדבריו, שגם לאיכות הלימודים יש משמעות.
מחקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי גם להיקף לימודי האנגלית יש השפעה רבה על השכר, בעיקר בכל הנוגע לרמת הדיבור: בקרב יהודים, מי שידעו לדבר אנגלית ברמה טובה השתכרו בממוצע 72 שקל לשעה, בעוד אלו שלא ידעו לדבר כלל רק ב־41 שקל לשעה. עוד לפי המחקר, שיעור החרדים שמעידים על עצמם שאינם יודעים אנגלית כלל גדול כמעט פי ארבעה משיעור החילונים שמעידים זאת.
יש גם מחקרים על הקשר בין השכלה לפרנסה בחברה החרדית. המועצה הלאומית לכלכלה בחנה את הקשר בין תעסוקה לרמת ההכנסה בקרב גברים חרדים צעירים (25־34), ומצאה כי שכרם של מסיימי הכשרות מקצועיות ובעלי תארים אקדמיים גבוה מהשכר הממוצע של חרדים צעירים. מחקר של פורום קהלת מצא כי 78% מפערי השכר בין גברים חרדים לגברים יהודים לא־חרדים נובעים מהשכלה. דוח של משרד העבודה מצא כי בשל פערי השכלה, גם חרדים שמשתלבים בהייטק משתכרים 24% פחות מעמיתיהם הלא־חרדים.
פנינו לביטון עם הממצאים, ומטעמו הובהר לנו כי הכוונה הייתה ללימודי ליבה בבית הספר היסודי. אומנם לא מצאנו מחקר שבוחן ישירות את הנושא הזה, אבל גם בפרשנות זו, שלא נובעת במובהק מדבריו בראיון, ביטון עדיין לא דייק. ראשית, כי קשה להפריד בין לימודי ליבה ביסודי לבין ההשכלה בתיכון. שנית, מחקר של בנק ישראל שהשווה בין אחים שחלקם הלכו לרשת החינוך התורנית של ש"ס וחלק לחינוך הממלכתי, הראה שבקרב גברים שיעורי התעסוקה וההכנסה של בוגרי הרשת היו נמוכים משמעותית מאלו של אחיהם בחינוך הממלכתי. אומנם על הנייר ברשת החינוך של ש"ס מלמדים ליבה בהיקף דומה, אבל לפי דוחות שלה עצמה הדבר לא מתקיים בפועל.
מטעם השר ביטון נמסר: "השר עומד מאחורי כל מילה שאמר בנוגע ללימודי הליבה במוסדות הפטור ביסודי. אין עדיין מחקר שמראה שלימודי ליבה מהווים החסם המשמעותי. כל המחקרים שנשלחו על־ידכם מחזקים את העובדה שחווייתו ואתגריו של הסטודנט והמשתלב החרדי נופלים על אוזניים ערלות".
בשורה התחתונה: דבריו של ביטון אינם נכונים. יש מחקרים רבים מהארץ והעולם על הקשר בין השכלה לתעסוקה בכלל ובין לימודי מקצועות ליבה לתעסוקה בפרט.
תחקיר: אביה שקלאר־חמו