קיבוץ בעוטף עזה נסוג מהסכם סולארי ונתבע בכ-18 מיליון שקל

חברת דוראל וקיבוץ כרמיה החלו בשיתוף-פעולה על שלושה פרויקטים • לטענת דוראל, הקיבוץ נסוג מההסכמות שהוגשו בין הצדדים • כעת החברה תובעת את הקיבוץ ודורשת צו שיחייב אותו לקיים את התחייבויותיו וצו המונע ממנו לשתף פעולה עם חברות מתחרות

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת
מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

חברת האנרגיות המתחדשות דוראל תובעת את קיבוץ כרמיה בעוטף עזה על סך כ-18 מיליון שק, בעקבות מה שהם מגדירים כהפרת הסכמים.

מכתב התביעה, שהוגש באמצעות עורכי הדין מיכאל וקנין ודיאנה ברמוס ממשרד וקסלר ברגמן ושות', עולה כי בספטמבר 2019 התקשרו דוראל וכרמיה בהסכם להקמת מיזם סולארי, כאשר חברת האנרגיה הסולארית נשאה לבדה במלוא עלויות הייזום, התכנון וההקמה.

המשבר באספקת החשמל מתקרב, אבל הממשלה דוחה את הטיפול בו | ניתוח
לראשונה: אושרה תוכנית ארצית להקמת מתקני אגירת אנרגיה
חלומות סולאריים: איך רשמה דוראל אנרגיה רווח נקי של מיליארד שקל ב-2022?

לאחר מכן, בינואר 2021 הפקידה דוראל אצל רשות החשמל ערבות הקמה על סך 4.8 מיליון שקל (8,000 קילו-וואט כפול 600 שקל לקילו-וואט) עבור תוכנית נוספת, שלטענתה התבצעה "נוכח הפצרות הקיבוץ".

פרויקט שלישי שבו עוסקת התביעה הוא מיזם אגירה במתח עליון, שנובע משאיפת המדינה להגיע ל-30% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ב-2030. פתרונות אגירה למעשה נועדו לשמר את האנרגיה העודפת שנוצרת מאנרגיה סולארית בשעות הצהריים ולפרוק אותן בשעות הערב.

לפי התביעה, הן המיזם הסולארי השני והן פרויקט האגירה יועדו להתבצע בשותפות של 50%-50% בין הצדדים.

דוראל מאשימה את הקיבוץ בביטול ההסכם

חברת דוראל היא מהמובילות בתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. היא פועלת משנת 2007 והונפקה בבורסה בתל אביב ב-2020. לחברה יש מאות מתקנים מניבים, והיא ממשיכה להקים פרויקטים המשלבים אנרגיה סולארית ואגירת אנרגיה. לצד מיזמים אלה, דוראל מקימה את המתקן הראשון בישראל לייצור מימן ירוק ומובילה את התחום עם השקעות והסכמים ארוכי-טווח. לחברה יש צבר פרויקטים של 18.6 ג'יגה-וואט, 500 פרויקטים מחוברים ו-250 שותפויות בארץ ובעולם. מחזיקי המניות המשמעותיים בחברה הם דורון דודוביץ (18.88%), אלון קסל (18.87%), כלל ביטוח (12.47%) והפניקס (9.71%).

בנוגע לפרויקט הראשון בכרמיה, דוראל מאשימה את הקיבוץ בביטול הסכם המייסדים "בתירוצים שונים ומשונים שאין בהם כל ממש", וכן שקו המים לטובת שטיפת הפאנלים הסולאריים לא היה תקין - מה שהוביל להקמת קו נוסף בעלות כ-30 אלף שקל.

בד-בבד, לדוראל יש טענות על כך שהקיבוץ לכאורה סירב להתקין חיבור תקשורת קווי (משולב אנטנה) ולא סלולרי בהתאם לדרישות משרד האנרגיה. לפי כתב התביעה, הפתרון החלופי שהוצע - הנחת קו בזק פיזי בשטח - כרוך בתהליך ארוך.

המיזם הסולארי השני: הקיבוץ טען כי לא נכרת הסכם מחייב

לגבי המיזם השני, קיבוץ כרמיה טען כי לא נכרת הסכם מחייב, כי מדובר ב"עסקה שהצדדים החלו לדון בה", וכי "הצדדים לא התקדמו למשא-ומתן מפורט לגיבוש הסכם בגין עסקה זו".

בדוראל טוענים מנגד כי המשא-ומתן ביחס לתנאים המסחריים של המיזם מוצה והתגבש לכדי הסכם תקף ומחייב שנכרת בין הצדדים. אותו פרויקט היה מצוי עד לאחרונה בשלבי תכנון מתקדמים בוועדות התכנון, ובדוראל מציינים כי העמידו בטוחות לטובת קידומים בצירים התכנוניים והחשמלים.

"והנה, בתום שלב הפקדת התוכנית ברשומות כמפורט לעיל, כאשר כל שנותר הוא לפעול להוצאת היתר בנייה עבור הקמת פרויקט קרקעי שלב ב', ובשעה שדוראל שוקדת במלוא המרץ לקידום היתר בנייה עבור פרויקט קרקעי שלב ב', לרבות השלמת התיאומים והתנאים לקבלת היתר הבנייה", נכתב בתביעה, "הפסיק הקיבוץ לשתף פעולה לחלוטין עם דוראל בקשר עם כך, והכול תוך ניסיון להתנער ממלוא התחייבויותיו בקשר עם פרויקט קרקעי שלב ב'".

באשר לפרויקט האגירה במתח עליון, דוראל מאשימה את קיבוץ כרמיה כי "על יסוד מצגי הקיבוץ ודרישותיו, ומטבע הדברים, ממועד שהושגו הסכמות בין הצדדים במטרה לקדם את פרויקט האגירה במתח עליון, נמנעה דוראל מקידום פרויקטים כדוגמתו במרחב, ואף דחתה, שוב ושוב, פניות שנעשו אליה מטעם קיבוצים שונים, אשר ביקשו לקדם בשטחיהם הקמת מתקני אגירה במתח עליון".

אולם לאחר מעשה, כך לטענת החברה, החל הקיבוץ בתהליך נסיגה מההסכמות שהוגשו בין הצדדים.

דוראל דורשת מבית המשפט לתת צווי עשה וצווי אכיפה המורים לקיבוץ לקיים את התחייבויותיו, לטענת החברה, ואת ההסכמים שנכרתו בין הצדדים בקשר עם פרויקט אגירה במתח עליון; וכן לתת צו מניעה קבוע המורה לקיבוץ להימנע מכל פעולה לקידום פרויקט אגירה במתח עליון שלא בשיתוף עם דוראל. 

מטעם קיבוץ כרמיה נמסר כי תגובה תינתן בבית המשפט.