במשך יותר מעשור, כל עוד הריבית במשק היתה אפסית, לא היה ממש הבדל בין הכסף ש"שכב" אצלכם בחשבון העו"ש בבנק לבין כספים שנותבו לפיקדונות. שני האפיקים לא הניבו שום תשואה. אבל מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית באמצע 2022, היא כבר טיפסה לרמה גבוהה, וזה משנה לחלוטין את המצב והופך את המקום שבו בחרתם "להחנות" את כספכם לקריטי.
אבל מסתבר שחלק גדול מהציבור לא מפקיד את הכספים לפיקדונות נושאי ריבית, והמשמעות היא שמי שממשיך להותיר את כספו בחשבון העו"ש מפסיד אחוזים לא מבוטלים של תשואה פוטנציאלית בשנה.
על פי הידוע, משפחה ממוצעת מחזיקה בסביבות 70 אלף שקל בחשבון העו"ש. לכל הדעות, מדובר בסכום שאפשר היום, בסביבת הריבית הגבוהה, להשקיע אותו לתקופות מסוימות - טווח קצר, בינוי או ארוך יותר, ולקבל עליו ריבית נאה בהתאם.
הבנקים אומנם לא מגלגלים את מלוא העלאות הריבית אל הפיקדונות, מה שחושף אותם לביקורת מתמדת, אבל גם כשרק חלק מהריבית מגולגל לפיקדונות זה מיתרגם לסכומי כסף משמעותיים שאפשר להרוויח.
הבנקים מציעים מגוון רחב של פיקדונות לתקופות שונות, כשכל פיקדון מציע ריבית שונה - קבועה או משתנה, בהתאם לטווח הזמן של סגירת הכסף. ככל שזמן הפיקדון יותר ארוך, כך הבנק ישלם לכם יותר, כלומר הריבית שתקבלו תהיה יותר גבוהה. אבל אפילו בפיקדונות לזמן קצר אפשר היום לקבל ריבית בסביבות 2%, כך שחבל לא לסגור את הכסף לתקופה קצרה, של אפילו שבוע. מי שרוצה להרוויח יותר, יכול סגור את הכסף בפיקדון לטווח ארוך יותר ולקבל תשואה של 4% ומעלה (איפה תקבלו את התשואה הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל? ).
לפיקדונות יש גם תחנות יציאה שונות, שקבועות מראש, המאפשרות להוציא את הכסף בלי לשלם קנס.
את הפיקדון אפשר לפתוח באופן פיזי באחד מסניפי הבנק וגם דרך האינטרנט, ואפשר גם לפתוח פיקדון בבנק שאינו הבנק שבו מנוהל הכסף שלכם.
אפיק נוסף שאליו אפשר לשלוח את הכסף "לעבוד" בשבילכם ולהניב תשואה מהריבית הגבוהה הוא קרנות הנאמנות הכספיות. מדובר על קרנות שמחויבות להשקיע באפיקים לטווח קצר - שמשך החיים הממוצע כל כלל הנכסים בקרן לא יעלה על 90 יום - וברמת סיכון נמוכה. היתרון הבולט של הקרנות הכספיות הוא שלא משלמים מס אם אין רווחים ריאליים, שמקזזים את האינפלציה, לעומת פיקדון בבנק שבו יש לשלם 15% על הרווח הנומינלי ללא התחשבות באינפלציה. בנוסף, אפשר לקנות ולמכור את הקרנות הכספיות בלי כל קנס, בניגוד לפיקדון בנקאי, שבו יש להמתין לתחנת יציאה שנקבעה מראש על מנת לשחרר את הכסף.
אופציה נוספת לניתוב כספי העו"ש היא מק"מ - מלווה קצר מועד. זהו סוג של איגרת חוב ממשלתית, שבנק ישראל מנפיק מדי חודש, לרוב לשנה אחת, והריבית עליו עולה בהתאם לריבית במשק. בניגוד לפיקדונות ובדומה לקרנות הכספיות, גם את המק"מ ניתן להנזיל בכל עת.
השקעה סולידית נוספת שהפכה לאטרקטיבית בעקבות עליית הריבית היא אג"ח ממשלתיות, אם כי אלה נסחרות על פי רוב לתקופה ממושכת יותר.
כך או כך, בשורה התחתונה - בסביבת ריבית גבוהה כמו זו של היום, כל יום שאתם משאירים את הכסף שלכם בעו"ש, אתם מפסידים לא מעט, וחבל.
למדריכים נוספים באתר הון:
הלוואות בלון - כל מה שצריך לדעת
קרנות השתלמות - בעיקר יתרונות!
* המדריך נכתב על ידי מערכת אתר הון, מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במדריך אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור נכסים כלשהם; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.