גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: Associated Press, yognesh metha

הכותב הוא הכלכלן הראשי  לשעבר של רשות התחרות, חוקר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

בימים האחרונים פורסמו פרטים על הצעה של משרד הכלכלה לפיה ספקיות המזון הגדולות יחויבו לפרסם לציבור את הדוחות הכספיים שלהן. ברקע ההצעה עומדים הזינוק במחירי המזון בתקופה האחרונה בשילוב עם יוקר המחיה, ובפרט יוקר מוצרי המזון, הגבוה בארץ עוד לפני גל עליות המחירים האחרון. 

● בעקבות העלאות המחירים: 15 חברות ענק במשק נדרשות לחשוף את הנתונים הכספיים 

הפרסומים בתקשורת שליוו את פרסום הפרטים על ההצעה לימדו שהאופן בו משרד הכלכלה מקווה לראות את החוק משפיע על יוקר המחיה הוא דרך לחץ ציבורי. הרעיון הוא שהציבור הרחב - צרכנים, עיתונאים וארגוני צרכנים - יזהה את ספקיות המזון שנהנות מרווחיות גבוהה ויפעיל עליהן לחץ ציבורי במטרה להביא להורדת מחירים של מוצריהן.

צעד מוגבל למדי

באופן כללי, יש ביכולתו של לחץ ציבורי להשפיע על הפעולות שנוקטות חברות, ובפרט על התמחור שלהן. עם זאת, ספקיות מזון גדולות הנסחרות בבורסה, כדוגמת דיפלומט ושטראוס, מפרסמות כבר היום את הדוחות הכספיים שלהן. הניסיון מלמד כי תשומת־הלב הציבורית והתקשורתית המוקדשת לנתונים המפורסמים בדוחות, ובפרט לנתוני הרווחיות, מוגבלת למדי ולא יצרה את הלחץ הציבורי הנדרש כדי להביא את החברות להוריד מחירים.

סיבה נוספת לאפקטיביות המוגבלת של חובת פרסום הדוחות הכספיים של ספקיות המזון הגדולות עולה מ"חוק גודהארט". חוק זה, הנקרא על שמו של הכלכלן הבריטי צ'ארלס גודהארט, מציע שכאשר משתנה או מדד כלכלי מסוים הופך להיות מטרה בפני עצמו, מצטמצמת מידת האינפורמטיביות שלו. האנלוגיה להצעת החוק המוצעת ברורה. ההתמקדות ברמת הרווחיות של ספקיות המזון הגדולות כפי שהיא מוצגת בדוחות הכספיים שהן יידרשו לפרסם לציבור, צפויה לגרום לחשבונאות יצירתית מצידן בהצגת נתון זה, כך שהוא יהיה נמוך מהאופן שבו הוא היה מוצג אם הדו"חות לא היו מפורסמים לציבור.

פגיעה בתחרות

פרסום הדוחות הכספיים של ספקיות המזון הגדולות יאפשר גם ליצרניות המזון הזרות, שאת מוצריהן מפיצות ספקיות המזון, לחלץ מהדוחות המפורסמים מידע אודות המחיר בו המוצרים שלהן נמכרים לרשתות המזון בארץ. מדובר במידע שאין ליצרניות המזון הזרות גישה אליו כיום, והוא בעל ערך רב עבורן.

הסיבה לכך היא שיש ביכולתו של מידע זה לאפשר ליצרניות הזרות לזהות מוצרים המהווים מוקדי רווח משמעותיים עבור הספקיות הישראליות. מוצרים שכאלה משמשים כמועמדים טבעיים, מבחינת היצרניות הזרות, להיות מוצרים שיש להעלות את המחיר בו הם נמכרים לספקיות המזון הישראליות. עליית המחיר בו יצרניות המזון הזרות מוכרות את מוצריהן לספקיות המזון הישראליות, תתגלגל בסופו של דבר למחיר אותו משלם הצרכן הישראלי ותביא לעלייה נוספת ביוקר המחיה.

לסיכום, טוב יעשה משרד הכלכלה אם יבחן לעומק את ההשפעה של הצעות החקיקה שלו טרם פרסומן ויבחר למקד את העשייה שלו בקידום ההצעות הרבות להורדת יוקר המחיה אשר הוצעו על־ידי ועדות קודמות ואשר מונחות על שולחנו.