שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מיכל פתאל
הגירעון של ישראל בחודש מאי 2023 הוכפל ל-0.6% מהתוצר, שהם כ-10.7 מיליארד שקל גירעון מצטבר לאורך 12 החודשים האחרונים - כך מפרסם היום (ה') אגף החשב הכללי במשרד האוצר. בחודש מאי לבדו נרשם גירעון של 4.4 מיליארד שקל, לעומת עודפים תקציביים של 1.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. העודפים התקציביים שנצברו מתחילת השנה נשחקו ל-13 מיליארד שקל.
● כך מתפוררת צמרת הרגולציה הפיננסית של ישראל תחת שר האוצר | ניתוח
● הניתוקים יחזרו? כיצד נערכים במשק החשמל לשרב הצפוי בסוף השבוע
שיעור הכנסות המדינה בחמשת החודשים הראשונים של השנה ירד ב-4.2% לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה, שהסתיימה עם הכנסות גבוהות במיוחד. במקביל, הוצאות המדינה קפצו בשיעור של 8.7%, כך שהגירעון התקציבי נוצר הן מצד ההכנסות והן מצד ההוצאות. המגמה השלילית הזאת החריפה לעומת נתוני אפריל, אז נרשמה ירידת הכנסות של 3.2% ועליית הוצאות של 6.9%.
בצד העלייה בהוצאות, באוצר מסבירים כי אישור תקציב המדינה בחודש שעבר "מאפשר הגדלת ביצוע התקציב בשנת 2023 ביחס לתקציב ההמשכי בלמעלה מ-25 מיליארד שקל, המתבטא כבר בגידול בהוצאות בחודש מאי".
גביית המסים במאי 2023 הסתכמה ב-34.1 מיליארד שקל, לעומת 37.3 מיליארד שקל בתקופה מקבילה אשתקד. בשיעורי מס אחידים, ירדו הכנסות רשות המסים ב-10%. המסים הישירים ירדו ב-11%, והמסים העקיפים ירדו ב- 9% לעומת מאי 2022.
הכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין משקפות את הקשיים בשוק. ההכנסות ממגזר זה הסתכמו במאי ב-1.3 מיליארד שקל - צניחה ריאלית של 52% לעומת מאי לפני שנה. הגבייה ממס שבח ירדה בשיעור של 42%, והגבייה ממס רכישה ירדה בשיעור של 57%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד.