אומואמואה, עצם שמימי בשטח מגרש כדורגל / צילום: Reuters
חמישים עד מאה עצמים בלתי מזוהים מדווחים בכל חודש לנאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. כך חשפו בכירים בסוכנות בפאנל ציבורי שנערך בשבוע שעבר ועסק בעב"מים, או בשמם החדש: "אירועים אנומליים לא מזוהים" (UAP). השם החדש הזה ניתן להם כדי להבהיר שנאס"א אינה מעריכה בהכרח שמדובר בעצמים שמעידים על קיומם של חיים מחוץ לכדור הארץ, אבל גם לא שוללת זאת במאה אחוז.
● "מפתחי בינה מלאכותית התרחקו מהמוח האנושי כמקור השראה. כדאי שיחזרו אליו"
● החיה המכוערת ביותר באינטרנט, או למה אכפת לנו רק מחיות חמודות
● הניסוי שמלהיב חוקרי אוטיזם: האם הוא יוביל להבנת המנגנון?
לרוב המוחלט של האירועים הבלתי מזוהים יש בסופו של דבר הסבר מתקבל על הדעת. כמו המקרה של טייס אחד, שדיווח בהתלהבות שראה UAP, ומאוחר יותר תיקן את הדיווח במבוכה, כשהתברר שלחפץ היה פרצוף של בארט סימפסון. זה היה בלון הליום גדול. במקרה אחר, קבוצה של חוקרים מאוסטרליה גילתה קרינה מוזרה שהופיעה באופן תמוה בדיוק בזמן לארוחת הצהריים. זה היה המיקרוגל.
ובכל זאת, 2%-5% מהאירועים הלא מזוהים טרם הוסברו. בנאס"א וב"מרכז לפתרון מוזרויות מכל הסוגים (All-domain Anomaly Resolution Office)" במשרד ההגנה האמריקאי אומרים שהם משתדלים לא ללעוג למדווחים על UAP. הם לא רוצים "ללכלך" את הדאטה בגלל סטיגמה.
פרופ' אבי לייב, מאוניברסיטת הרווארד, מאמין מאוד בגישה הסקפטית אך אופטימית הזאת. לייב, ישראלי במקור, הוא היום אחד האסטרונומים המוערכים בעולם, בזכות עבודתו בתחומים כמו מיפוי היקום המוקדם וחורים שחורים. בשנים האחרונות הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו לחיפוש עדויות לחיים מחוץ לכדור הארץ. כמו הבכירים בנאס"א, הוא אינו טוען שמצא עדויות כאלה, אך הוא מזהה כמה דלתות שכדאי לדפוק עליהן כדי לברר את הנושא ברצינות.
100 מיליון דולר להשגת ראיות
"אומרים שאם רוצים להצהיר הצהרות יוצאות דופן, דרושות ראיות יוצאות דופן. אני אומר שכדי להשיג ראיות יוצאות דופן, צריך תקציבים יוצאי דופן", אומר לייב. לכן הקים, תחת המטרייה של אוניברסיטת הרווארד, את "פרויקט גלילאו - הפרויקט לחיפוש סיסטמטי של עדויות לקיומם של חפצים טכנולוגיים שמקורם מחוץ לכדור הארץ".
לייב פנה לנאס"א אחרי שפורסם דוח קודם בנושא עצמים מסתוריים, אך לא זכה לשיתוף פעולה. הוא יצא לדרך בעצמו, עם תרומה של כמה מיליוני דולרים מגורמים כמו ויליאם לינטון ופרנק לוקין, מנהלים של תאגידים גדולים בתחום החומרים למחקר כימי וביולוגי. הוא הצהיר בעבר שיצטרך 100 מיליון דולר כדי למצות את הפעילות. וזה, הוא מזכיר, שבריר מתקציב מאיץ החלקיקים ב־CERN.
שלושה עקרונות מנחים את פרויקט גלילאו: כל המידע הוא גלוי, שקוף ואמין; המידע מנותח לפי עקרונות הפיזיקה המקובלים; כל התוצאות מתפרסמות לציבור באופן חופשי; והפרסומים הם רק מדעיים רשמיים. לייב מקווה להימנע כך מהתדמית שנוצרה לעיסוק בעצמים מסתוריים.
לייב סיפר בעבר שהוא עצמו שינה את גישתו לנושא אחרי שהוריו נפטרו. אז, הוא החל להכיר בכך שהחיים קצרים והוא רוצה להשקיע אותם במה שמעניין אותו ביותר, ולא אכפת לו מה אחרים חושבים.
מה מעניין יותר, חייזרים או חומר אפל?
מה יקרה אם נגלה חיים מחוץ לכדור הארץ? מדוע זה כל כך חשוב?
"אולי נגלה שכוחות חיצוניים תבוניים יצרו את העולם, יצרו את החיים. הרי גם אנחנו היום מתקרבים למצב שבו נוכל אולי ליצור חיים, בין שבאמצעות בינה מלאכותית ובין שבאמצעות ביולוגיה סינתטית. היקום מלא בכוכבי לכת דומים לשלנו, שהתפתחו מיליארדי שנים לפני כדור הארץ. אם התפתחה גם בהם ציביליזציה, היה לה מספיק זמן להגיע אלינו. אם הם מצאו את התאוריה המאחדת בין תורת היחסות לתורת הקוואנטים, אולי הם יצרו "גורי יקומים" (Baby Universe), ובהם את היקום שלנו, ואז מבחינתנו הם אלוהים. מה שנראה לנו 'נס' יכול להיות תאוריה מדעית שעוד לא גילינו".
לייב מאמין שהחיפוש אחר חוצנים יכול גם לתת לנו השראה להסתדר עם אנשים אחרים. "ברגע שנראה חפץ מתרבות אחרת, נרצה לכוון את מאמצי האנושות להגיע אל אותה תרבות, ואנחנו יודעים שיהיו לנו משאבים רבים יותר לעשות זאת אם נחיה בשלום אלה עם אלה. לפעמים אומרים לי, 'אם יש חייזרים, אז איפה כולם, מדוע הם לא הגיעו לפה'. זו נבואה שמגשימה את עצמה. אנחנו יושבים בבית ומחכים שיתקשרו אלינו".
יכול להיות שהם כבר פה אבל לא יכולנו לזהות אותם?
"רוב החומר ביקום הוא חומר אפל. אם הם יבואו לבקר אותנו בחללית מחומר אפל, לא נראה אותם".
נדמה לי שאמרת בעבר שאתה לא בטוח שיש חומר אפל. שהתאוריה הזאת לא ממש הוכחה.
"מה שאמרתי הוא שעדיין לא מצאנו חומר אפל, כמו שלא מצאנו חיים מחוץ לכדור הארץ. אבל ההשקעה בחיפוש אחר חומר אפל גדולה הרבה יותר. ואני אומר: מה מעניין אנשים יותר, חייזרים או חומר אפל? ברור שחייזרים".
העצם המוזר ששינה הכול
לייב נולד במושב בית חנן. הוא למד במסגרת פרויקט תלפיות של צה"ל, ובגיל 24 כבר היה אחרי דוקטורט. במסגרת פרויקט שעשה בצבא, הוא נסע לאוניברסיטת פרינסטון, ובגיל 26 הוא גויס לשורות האוניברסיטה. אחרי כמה שנים הוא קיבל תפקיד באוניברסיטת הרווארד, ומאז הוא שם.
המחקר שלו התמקד ביקום המוקדם. "ראיתי בו את הסיפור המדעי של בריאת העולם התנ"כית. טלסקופ ווב, שיכול היום לראות את העבר מאוד קרוב למפץ הגדול, הוא התגשמות החלומות של התחום הזה", הוא אומר. "הנושא השני שחקרתי היה חורים שחורים. ייסדתי את המכון לחקר חורים שחורים בהרווארד, שחיבר אסטרונומים, מתמטיקאים, פיזיקאים ופילוסופים. סטיבן הוקינג הגיע לביקור והיה אצלי בסדר פסח ב־2016".
העניין של לייב בחיים שמחוץ לכדור הארץ התעורר ביתר שאת ב־2017, אז התגלה העצם השמימי "אומואמואה". "עצם בגודל מגרש כדורגל, מאוד שטוח, שנע במהירות שמעידה שהוא מגיע מחוץ לכדור הארץ, ונראה כאילו הוא נדחף באמצעות כוח לא מוסבר. זה לא שביט, כי לא רואים את ההתאדות שלו. ואני חשבתי - זו מפרשית אור".
לא במקרה חשב לייב על מפרשית אור. הוא בעצמו חבר בפרויקט Breakthrough Starshot במימונו של המיליארדר יורי מילנר, שנועד ליצור מפרשית אור על ידי בני אדם ולחקור כוכבים אחרים. מפרשית אור היא חפץ דק הסופג כמות כה גדולה של אור, עד שנוצרת תנועה, כמו רוח במפרשים. לייב חשב שאולי אומואמואה היא מפרשית אור שנוצרה על ידי יצורים חיים אחרים, מחוץ לכדור הארץ.
לייב עצמו מודה שיכולים להיות גם הסברים אחרים, לא חוצניים, לאומואמואה. "ב־2020 התגלה עצם אחר, שבוודאות נדחף על ידי אור השמש. אבל התברר שזו הייתה מעטפת לוויין שלנו, של בני האדם".
משלחת לחיפוש מטאור מהיר במיוחד
זה לא הוציא ללייב את האור מהמפרשים. "ב־2014 התגלו שני מטאורים, שנעו לכיווננו מהר מכדי להיות קשורים לכוחות הקיימים במערכת השמש - 40 ק"מ לשנייה, וזאת אחרי שהאטמוספירה האטה אותם. הם התפרקו רק בחלק התחתון של האטמוספירה, כלומר, נראה שיש להם חוזק חומרים יוצא דופן. חפץ שגם מגיע רחוק וגם חזק במיוחד - אולי הוא נוצר בתהליכים טכנולוגיים שאנחנו לא מכירים?".
כעת החלום של לייב הוא לשים יד על שרידי המטאור. "אני מוביל משלחת מחקר לאוקיינוס הפסיפי, שם התפוצץ המטאור הראשון. קיבלנו ממשרד ההגנה האמריקאי מידע מדויק לגבי מקום הנחיתה של המטאור, ואנחנו מתכוונים לחפש אותו באמצעות מגנט. אנחנו לא יודעים בוודאות שהחומר שממנו הוא עשוי אכן נמשך למגנט. אז דרך חיפוש אחרת היא רשת לאיסוף חומר מגוון מקרקעית הים. נחפש חומר בצפיפות גבוהה. יכול להיות שלא נמצא דבר, אבל אם כן, זו תהיה הפעם הראשונה שבני אדם מחזיקים ביודעין גוף שהגיע מחוץ למערכת השמש".
לפרויקט גלילאו שלוש מטרות: חקר המטאורים, חיפוש עצמים נוספים כמו אומואמואה והקמת מצפה חדש בהרווארד, שסורק את השמים בחיפוש אחר אותות בתחום האינפרה־אדום.
"כרגע איננו יכולים להגיע אל אותו אומואמואה שכבר ראינו ואיננו יודעים בדיוק היכן הוא נמצא, אומר לייב. "זה כמו ללכת לבית קפה ולראות אדם חמוד, אבל הוא כבר יצא מהדלת ואין לנו את פרטי הקשר שלו, אז אולי עדיף לחפש אחרים בסביבה שהם דומים לו".
לשם כך מוקם בימים אלה בצ'ילה הטלסקופ ורה רובין, על שם אסטרונומית יהודייה שמחקריה סיפקו תמיכה בתאוריית החומר האפל. "אנחנו סורקים את השמים בחיפוש אחרי עצמים שנעים מהר ונראים כמונעים על ידי כוחות לא מזוהים. ברגע שנאתר חפץ כזה, נבקש לחפש אותו גם בטלסקופ ווב".
3,000 ראיונות ומחזה בברודוויי
לייב הפך בשנים האחרונות לכוכב מדיה אמיתי. "כתבתי ספר בשם 'חוצן', שבעקבותיו הגיעו אליי התורמים הראשונים לפרויקט שלי", הוא מספר. "היו לי 3,000 ראיונות למדיה בשנתיים האחרונות. יש צוות שעושה סרט על המחקר שלי כרגע, ומחזאי שכותב עליי מחזה שמיועד לברודוויי". הוא כותב גם מאמרים בכתבי עת ואתרי חדשות, שבהם הוא מהגג בסוגיות פילוסופיות המשיקות לעולם הפיזיקה.
אבל כצפוי, המחקרים שלו שנויים במחלוקת. "כשטענתי שהמטאור שנפל לים ברינג ברוסיה הגיע מהתווך החוץ כוכבי ושאני אומר זאת על בסיס כך שחוזק החומרים שלו נראה חריג בהשוואה לקטלוג המטאורים שהתגלו בעשור האחרון על ידי ממשלת ארה"ב, הקולגות שלי פסלו את המאמר ואמרו שהמאגר של ממשלת ארה"ב לא נראה להם מקיף ואמין מספיק.
"באותה תקופה הייתי ראש הדירקטוריון בתחום הפיזיקה והאסטרונומיה באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים. אחד מחברי הוועדה הזו שמע את הסיפור והציע לעזור לי. בעזרת הבית הלבן, יצא מכתב ממשרד ההגנה האמריקאי לנאס"א, שבו אמרו שהם מאשרים שנראה שהמטאור הגיע ממקור בין כוכבי. ואז המאמר התקבל לפרסום".
השם לפרויקט גלילאו ניתן לו כמובן על שם המדען שמצא עדויות לכך שכדור הארץ כנראה מסתובב סביב השמש ואינו במרכז העולם, גילוי ששלח אותו לעימות חזיתי עם הכנסייה הקתולית. נראה שגם לייב מרגיש בעימות עם הקהילה המדעית בהקשר הזה. "אגב, השם גלילאו גליליי, זה מגיע מהגליל, שהו א בעל חשיבות רבה לנוצרים. בעיניי מוצא חן הקשר גם לצורה גלילית, כי ישנו ספר מדע בדיוני של ארתור סי. קלארק בשם 'מפגש עם ראמה', שבו גוף גלילי שמתקרב לשמש הוא המפגש הראשון של בני אדם עם תרבות חוצנית. אז הכול מתחבר".
עם זאת, ללייב חשוב להדגיש שהוא לא החל לחפש חוצנים בהשראת סיפורי מדע בדיוני. "קשה לי ליהנות מהסיפורים האלה דווקא כי אני מזהה בקלות את המקומות שבהם הסיפור סותר את מה שאנחנו יודעים שיכול להיות אפשרי על פי המדע. זה מפריע לי. אני עוסק בחיפוש אחר חיים מחוץ לכדור הארץ, כי יש קצה חוט של עדויות לקיומם. אני מקבל את ההשראה שלי לא מהסיפורים, אלא מהטבע. תמיד הייתי יותר קשור לטבע, ולא איש של חברה ממש.
"כילד, עצבן אותי שאני שואל את המבוגרים שאלות קשות ומקבל תשובות שנתנו לי תחושה שהם מורחים אותי, או שהם חושבים שהשאלות הפילוסופיות לא באמת מעניינות. אמרתי לעצמי, אהיה מדען ואגלה בעצמי את התשובות. גם היום אני מאמין שקצב הגילויים המדעיים תלוי ביכולת לשמור על ראש פתוח. מדען מסוים אמר לי, 'אומאמואה הוא כל כך מוזר, שהלוואי שהוא לא היה קיים!'. אבל מדענים צריכים להיות שמחים בדיוק על הדברים האלה, שמאתגרים את הקונבנציות הקיימות".