יאיר כץ מול אפי מלכין / צילום: איל יצהר, רפי קוץ
משרד האוצר יוצא נגד התגמול הגבוה של עובדי התעשייה האווירית: הממונה על השכר באוצר, אפי מלכין, שלח בשבוע שעבר מכתב לוועד העובדים ולהנהלת החברה, בו הכריז כי בכוונתו לקדם שימוע קיבוצי נגד עובדי החברה בשל טענות לחריגות שכר לכאורה של אלפי עובדים.
● מרתון הנפקת הדרכונים של רשות האוכלוסין יימשך עד סוף החודש
● חצי שעה מחיפה לתל אביב: מסילות הרכבת החדשות בדרך לאישור סופי | בלעדי
● דיווח: עסקת הענק למכירת ה״חץ״ לגרמניה עולה שלב. זה הסכום שתשלם
באוצר באים בטענות, בין השאר, על קידום עובדים ממחלקות שונות ותפקידים שונים לדרגות 46-45, של סמנכ"לים ומנכ"לים. ככלל, סמנכ"לים ומנכ"לים כיום מקבלים חוזה אישי. בחודש מרץ האחרון התעשייה האווירית פרסמה את שכר הבכירים - כאשר עלות שכר המנכ"ל בועז לוי הסתכמה בשנה החולפת ב-379 אלף דולר, מהם שכר בסיס של 309 אלף דולר. בד-בבד, היו"ר עמיר פרץ זכה לתגמולים בעלות של 327 אלף דולר, מהם שכר בסיס של 297 אלף דולר.
חמישה בכירים נוספים קיבלו תגמולים בעלות גבוהה יותר, 411-400 אלף דולר כל אחד: מנהל חטיבת מערכות הטילים והחלל גיא בר-לב, היועצת המשפטית תמר לוז, מנהל חטיבת התעופה שמואל קוזי, סמנכ"ל תפעול רכש ולוגיסטיקה מנשה בן-חיים וסמנכ"ל מערך ההון האנושי ברק שטרוזברג. ואילו כעת, מלכין מזהיר במכתבו לתעשייה האווירית כי לאחר השימוע תגיע גם דרישה להשבת שכר של אלפי עובדי התעשייה האווירית שלכאורה הייתה חריגה בשכרם.
ככלל, הפרשה החלה כבר ב-2019, עת הממונה על השכר מצא חריגות שכר לכאורה לאלפי עובדים. מאז ניתנו ארכות שנועדו לאפשר לתעשייה האווירית להגיע להסדר כולל עם העובדים, לטובת הגעה למודל שכר מודרני שמאפשר להתחרות מול שחקניות נוספות בשוק. לאחר שהנושא לא התקדם, החליט הממונה על השכר להוציא את המכתב, שנועד לאפשר לתעשייה האווירית להשמיע את דבריה לפני קבלת ההחלטה.
מזכיר ועד העובדים של התעשייה האווירית, יאיר כץ, הגיב בזעם. "זו סמנטיקה", הוא אומר לגלובס. "השכר של התעשייה האווירית בדרגות אלה נמוך מבכל חברה שמתעסקת בביטחון או בהשוואה לגופים ציבוריים. עובד בדרגה 46 מקבל שכר של 20 אלף שקל מקסימום, כשבחברה אחרת עובד בדרגה 43 מגיע לשכר גבוה יותר".
בכל הנוגע לקשיים להגיע למודל שכר מודרני עם תוספות שנתיות דיפרנציאליות, כץ מפנה את האצבע המאשימה לטענות החוזרות ונשנות על חריגות שכר. "השנה עדיין לא הספקנו לקדם עובד, כי רק עכשיו נחתם הסכם קיבוצי ל-2023, בדומה לשנים הקודמות. ישבנו עם ההנהלה על מודל שכר מתקדם, אך אם הממונה על השכר היה נותן שנתיים-שנתיים וחצי בלי להתעסק בסוגיות כאלה - אנחנו וההנהלה היינו יכולים להגיע להסכמות".
דיבידנדים במיליונים
נזכיר כי בחודש מאי, דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את הצעת היו"ר פרץ, המנכ"ל לוי ומזכיר ארגון העובדים כץ על חלוקת מענקים בסך כ-61 מיליון שקל לעובדים, לצד דיבידנד על סך 379.6 מיליון שקל למדינה.
החלטה זו התווספה לתשלום הדיבידנד שהוענק בשנה שעברה למדינה בסך 655 מיליון שקל, שהיה הגבוה ביותר בתולדות החברה והיווה שיא של חלוקת דיבידנד למדינה מחברה ממשלתית. בשנת 2022 חל זינוק ברווח הנקי של 44% התעשייה האווירית לסך של כ-213 מיליון דולר. בד-בבד, הייתה עלייה בצבר ההזמנות לכ-15.6 מיליארד דולר.
הפעם הראשונה שבה התעשייה האווירית חילקה מענק לעובדים על בסיס תוצאות הייתה בדצמבר האחרון - אז 15 אלף העובדים נהנו ממענק בסך 90 מיליון שקל. סכום ששיקף 3.5% מהרווחים בשנים 2021-2020.
ברבעון הראשון של 2023, הרווח הנקי של התעשייה האווירית צמח בכ-17% ל-91 מיליון דולר (כ-7.1% מהמכירות), בהשוואה לרווח נקי של כ-78 מיליון דולר (כ-6.5% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד. בה-בעת, נתח המכירות ליצוא עמד על 72% והסתכם בכ-927 מיליון דולר (כ-352 מיליון דולר המהווים 28% נמכרו בישראל), בהשוואה ל-70% ברבעון המקביל אשתקד - כ-836 מיליון דולר (כ-364 מיליון דולר המהווים 30% נמכרו בישראל).
ה-EBITDA ברבעון הראשון צמח בכ-14% לכ-183 מיליון דולר (כ-14.3% מהמכירות), בהשוואה לכ-161 מיליון דולר (כ-13.4% מהמכירות) ברבעון המקביל אשתקד.
מעבר לכך, הרווח התפעולי עלה בכ-10% לסך של כ-117 מיליון דולר (כ-9.1% מהמכירות), בהשוואה לרווח תפעולי של כ-106 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד (כ-8.8% מהמכירות).