גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בנייה / צילום: Shutterstock

הכותב הוא נשיא לשכת רואי החשבון ובעל משרד רואי החשבון שרייבר את שרייבר

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה כי מחירי הדירות בישראל ירדו בחודש האחרון ב־0.2%, ירידה ראשונה מזה כשלוש שנים. פוליטיקאים רבים מיהרו לנכס את הירידה לתוכניות הממשלתיות האחרונות שקידמו, אלא שדי ברור לכולם שהירידות שאנו חווים הן כתוצאה מהעליות התלולות בשער הריבית.

אין ספק כי העלאת הריבית יצרה הזדמנות לממשלה הנוכחית לטפל באחד הדימומים הכואבים, ואני לא מדבר על פלסטר או "עזרה ראשונה" כמו תוכנית "מחיר מטרה" שמקדם משרד השיכון והבינוי, שאומנם מסייעת לזוגות צעירים בתחילת דרכם להגיע לרכישת דירה, אך יחד עם זאת היא לא מגדילה את הצע הדירות בשוק הנדל"ן הישראלי.

מעבר לכך, אם בוחנים את התוכנית במצב כיום, כשהכסף יקר, התוכנית הזו דווקא מגדילה את הסיכוי של זוגות מבוססים להגיע לרכישת דירה במחיר מוזל, בעוד שזוגות פחות מבוססים, ללא סיוע ממשלתי לא יוכלו להגיע לרכישת דירה, אלא רק יוכלו להמשיך לחלום על דירה בשנים הקרובות.

אפקט מצנן

לפעולה של העלאות ריבית במשק יש אפקט מצנן גם מבחינת ביקושים, אבל גם מבחינת היצע. חברות מתקשות לעמוד במחירי ההלוואות, וכתוצאה מכך הן מקטינות את הפעילות. המשמעות היא שלמרות הירידה הנוכחית במחירי הדיור, אם לא יהיה מענה מתאים לביקוש הגדול שיחזור בעוד כשנה או כשנתיים, כששיעור הריבית יירד בחזרה לשיעור שהיה טרם המשבר הכלכלי, ומשקי בית יוכלו לשוב לעמוד בהחזרים החודשיים של המשכנתאות - לצערנו נראה שוב עלייה חדה במחירי הדיור.

חשש נוסף ומשמעותי לא פחות בפתח הוא המינוף העצום של החברות היזמיות והקבלניות אשר לוו חוב בשוק ההון ויתקשו להחזירו בקרוב. במצב של ריבית גבוהה כל־כך יכולת מיחזור החובות בעייתית מאוד, ואנו צפויים לחדלויות פירעון רבות בענף שיובילו חלילה לנפילת קבלני בנייה, כפי שחזינו בשלהי העשור הראשון של המילניום, ושישאירו רוכשי דירות בידיים ריקות עם מפח־נפש.

על־מנת להוריד את מחירי הדיור, המדינה חייבת בהקדם לשחרר קרקעות רבות באזורי הביקוש ולהציע אותם במחירים נמוכים יותר. ככל שהקרקעות יהיו זמינות במחירים נמוכים יותר, המהלך יעודד יזמים לקחת את הסיכון גם בקיפאון ששורר בשוק הדיור, למרות הריבית הגבוהה, ולהניע את שוק הדיור גם בתקופה של משבר כלכלי. כך נוכל להגדיל את היצע הדירות לעומת אלה שהיו בתקופת הביקוש של פוסט־המשבר.

אסור לממשלה ליהנות מ"הפירות" של עליית הריבית ולנוח על זרי הדפנה, אלא עליה מוטלת החובה והאחריות הרבה. הממשלה חייבת לנצל את ההזדמנות הזו על־מנת לנסות לצמצם את הפער ולהמשיך לכל הפחות בקצב הבנייה שהייתה בשנה החולפת.

איום ממשי על הכלכלה

לפי נתוני הלמ"ס שפורסמו ביום העצמאות האחרון, עד שנת 2030 צפויה אוכלוסיית מדינת ישראל למנות כ־11.1 מיליון נפש. זה לא עוד הרבה זמן, בסך־הכול 6 וחצי שנים. אם לא יהיה לכך מענה הולם, הדבר עלול להוות איום ממשי על הכלכלה בישראל.