הביקורת של הנגיד על מכרזי הקרקע והתחזית: מה יקרה לריבית?

"אנחנו נמצאים בזמנים גועשים ורואים שהנתונים במשק טובים מאוד, אך מצד שני יותר ויותר רכיבים מעידים על האטה בכלכלה הישראלית". כך פתח נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את נאומו בכנס של מכון אהרן למדיניות כלכלית היום (ג') באוניברסיטת רייכמן בהרצליה.

● מדד המחירים בארה"ב הגיע במאי ל-4%: איך יגיב הפד? 
● "מבריק ומקצועי": המסלול של ספי זינגר מהישיבה החרדית לצמרת של הרגולציה הפיננסית בישראל 

האינפלציה: הריבית ככל הנראה תישאר לזמן ארוך

אחד הנושאים המהותיים בהם נגע הנגיד ירון בנאומו הייתה האינפלציה בישראל ובעולם, שנמצאת בתהליכי ירידה בעולם, דבר המשפיע גם על ישראל. עם זאת, מציין ירון, "הריבית ככל הנראה תצטרך להישאר ברמה גבוהה לאורך זמן כדי שנראה את האינפלציה יורדת כפי שאנו רוצים".

הנגיד פירט גם גורמים המהווים נדבכים עיקריים במדד המחירים לצרכן בישראל: העיקרי שבהם הוא מדד הדיור, שאחראי על רבע מהמדד. ירון אמר כי העלאות הריבית תרמו להאטה בפעילות בענף הנדל"ן, והוסיף כי "המפתח העיקרי להורדת מחירי הדיור נעוץ בצד ההיצע".

הנגיד גם מתח ביקורת על רשות מקרקעי ישראל. "ניתן לראות כי בחודשים האחרונים ישנה עליה ניכרת, ורוב המכרזים אינם נסגרים", אמר ירון. "הפרשנות הסבירה היא כי מחירי המינימום ברמ"י גבוהים בצורה שאינה הולמת את תנאי השוק הקיימים. אין ספק כי שוק הדיור עובר כעת התאמה לסביבה המאקרו-כלכלית החדשה, וכי על מחירי המכרזים ברמ"י לקחת בחשבון התאמה זו, ולא להיות מנותקים מתנאי השוק".

עוד רכיב עיקרי הוא מחירי המזון. הנגיד ציין שאינפלציית המזון בישראל אינה גבוהה בהשוואה למדינות אחרות בעולם, אם כי יוקר המחיה, כלומר מחיר המוצרים היה גבוה עוד לפני עליית האינפלציה. הנגיד הדגיש כי "עליית המחירים הרוחבית במשק מהווה גורם משמעותי גם בעליית מחירי המזון".

שער החליפין: האינפלציה גבוהה יותר בשל המשבר הפוליטי

הנגיד התייחס גם לשער החליפין של השקל\דולר, כרכיב נוסף שהשפיע על האינפלציה בישראל. "שער החליפין הוא אולי המשתנה החשוב ביותר בימים אלה בנוגע לאינפלציה", קבע ירון, והוסיף כי מסוף שנת 2022, ההשפעה של שוק המניות בארה"ב על שער החליפין נחלשה משמעותית. הנגיד הצביע על כך שללא חוסר הוודאות הפוליטית בשל החקיקה המשפטית, שער החליפין של השקל היה עומד על כ-3.3 שקלים לדולר, הוא כינה את הפער בין המצב החזוי למצב הקיים כ"פיחות עודף".

ירון קישר גם בין הפיחות בשקל לאינפלציה: "על כל אחוז פיחות, צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז. שילוב של שתי הטענות הללו: פיחות עודף, והתמסורת משער החליפין לאינפלציה מביאות למסקנה כי יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כאחוז".

תקציב המדינה: המסגרת מרוסנת אך התמהיל חסר

הנגיד גם ציין את תקציב המדינה, והתייחס למסגרת ולתמהיל שלו. "מדובר על מסגרת תקציב אחראית", אמר ירון. "המדינה התנהלה נכון והמסגרת היא מדיניות פיסקלית שתומכת במדיניות המוניטרית". לגבי תמהיל התקציב, הוא אמר כי "נעדרים ממנו מחוללי הצמיחה החיוניים למשק, ובמקומות מסויימים אפילו ישנה תרומה שלילית לכך".

מגזר ההייטק: יש להגדיל את תקציבה של רשות החדשנות

הנגיד סיים את הנאום בהפתעה - התייחסות לרשות החדשנות ותקציבה, שקוצץ לאחרונה. הנגיד ציין את חשיבותו של מגזר ההייטק כקטר המניע את כלכלת ישראל קדימה, והצביע על היחלשות ההשקעות של ההייטק בארץ לעומת ארה"ב. ירון הדגיש שהגוף האמון על ההשקעה הממשלתית בהייטק, שנמוכה בהיקפה בהשוואה למדינות ארגון הOECD, הוא רשות החדשנות. "התקציב של הרשות קוצץ במסגרת הקיצוץ הרוחבי בכ-100 מיליון שקל. ההשקעה של רשות החדשנות משלימה עבור סקטורים שאינם זוכים למימון רחב מצד המגזר הפרטי. אני מכיר את עבודת הרשות באופן אישי, ואני סבור כי עכשיו זו העת דווקא להגדיל את היקף עבודתה, ולא לצמצם אותו".