מתחם בזן במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף
משרד ראש הממשלה מפרסם הבוקר (ה') את תוכנית העבודה האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, שמציבה את 2029 בתור שנת היעד להיערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ. מדובר בהקדמה של שנתיים-שלוש לעומת היעד שהציבו בוועדת המנכ"לים ובהחלטת הממשלה, ונעיצת תאריך יעד מהווה נקודה חשובה בהליך. עם זאת, בוועדה מסבירים כי משק האנרגיה יהיה ערוך להפסקת הפעילות באותה השנה, אך ורק אם כל הגופים האחראיים על תכנון, תקצוב והקמה בפועל של תשתיות האנרגיה, יעמדו במשימותיהם.
● מה באמת עומד מאחורי התקלה המסתורית שמונעת את פתיחת הקו האדום?
● על רקע הריבית הגבוהה והקיפאון בשוק: מספר קבלני הביצוע ממשיך להישחק; "הסיכון הממוצע בענף עלה ב־4%"
● ישראל כ"ץ ושר האנרגיה של קפריסין ידונו בהסכם על אפרודיטה
סוגיות נוספות שצפויות לעכב את לוחות הזמנים של תוכנית העבודה הן עתירות והליכים משפטיים, כישלון של מכרזים, וכן כשלים בהליכי הקמה והסבה של תשתיות אנרגיה. בתוכנית יש ניסיון למזער סיכונים, אבל לנוכח ניסיון העבר במדינת ישראל, קשה להאמין שלא ייווצרו בעיות. מדובר בחיבור של 100 חבילות עבודה ובהן יותר מ-500 משימות שונות שמחולקות בין המשרדים וגופי הביצוע השונים, ועל כן, הסיכוי שהתוכנית תתקדם ללא תקלות הוא נמוך למדי.
בד בבד, בתוכנית העבודה מצוין כי זמני פינוי ושיקום הקרקע של מתחמי בז"ן, דשנים של ICL (כימיקלים לישראל לשעבר) ותש"א המשמעותיים, שמהווים יחדיו כ-13% מכל השטח שבו עוסקת התוכנית, טרם הוערכו. מבין השלושה, רק מתחם דשנים צפוי לסיים פינוי בדצמבר 2025 - והשניים האחרים בתום התוכנית, ב-2029.
הגאנט שמעריך את מועד השבת קרקעות עד 16 באוגוסט 2029, כולל גם תאריך סיום מיועד ב-23 בדצמבר 2035 להליך פיתוח המטרופולין. כלומר, רק בתרחיש של מיעוט עתירות, כישלונות ככלל ובהכנת משק האנרגיה בפרט, וכן קרקע שאינה רוויה בזיהום - התהליך יסתיים במועד זה. מה, שכמובן, נראה פחות סביר.
אמנם בימים אלו מבוצעות פגישות עם הגורמים הרלוונטיים על מנת להעריך את משך פינוי המתקנים ושיקום הקרקע, אך למעשה לאחר פירוק המתקנים יהיה ניתן לדעת בוודאות מלאה את משך שיקום הקרקעות. הפינוי המוקדם יחסית של מתחם דשנים צפוי להמחיש, לפחות חלקית, את משך שיקום הקרקע במתחמי בז"ן ותש"א.
כבר במסגרת החלטת ממשלה 1231, נקבעה מטרה להביא לצמצום השטח התפוס על ידי חוות המכלים של תש"א בקריית חיים בהקדם, עוד בטרם הפסקת הפעילות הפטרוכימית במתחם בז"ן, וככל הניתן עד 2026. בהחלטה גם צוינה דרישה לפעול מול ICL להעתקת הפעילות התעשייתית במתחם דשנים לאתר אחר, ככל הניתן עד לשנת 2025, כפי שגם מצויין בתוכנית החדשה.
אולם, בשורה התחתונה נקבע כי הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ מותנית בהבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה, ובפרט בתפקודם המלא של המתקנים - כולל מתקני החירום. ועדת ההיגוי של התוכנית לפיתוח מפרץ חיפה מציינת כעת, רק לאחר סיום הקמת והסבת התשתיות, מדינת ישראל תהיה ערוכה להפסקת הפעילות של בית הזיקוק של בז"ן במפרץ חיפה, מבלי לפגוע ברציפות התפקוד של משק האנרגיה הישראלי. כלומר, תהליך שעשוי להימשך זמן רב במדינת ישראל - עוד בטרם העיסוק בשיקום הקרקע.
החלטת הממשלה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה
יו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, ראש המועצה הלאומית לכלכלה - פרופ' אבי שמחון, עם המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה, גיבשו בחודשים האחרונים בצוותא עם רשות מקרקעי ישראל, משרד האנרגיה, משרד אוצר, משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה, מנהל התכנון, משרד הפנים, משרד הבריאות, משרד הכלכלה, חברת נמלי ישראל ושותפים נוספים, את התוכנית הרב-שנתית למימושה המלא של החלטת ממשלה 1231, שעוסקת באסטרטגיה לפיתוח ולקידום מפרץ חיפה.
ההחלטה מתמקדת בהיערכות משק האנרגיה להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. היערכות זו כוללת הקמה והסבה של תשתיות לטובת ייבוא, הולכה, אחסון וניפוק של תזקיקי נפט - בנזין, סולר ודלק מטוסים, שלפי התוכנית בהובלת פרופ' שמחון מיועד להסתיים באוגוסט 2029, וכן מענה לייבוא ואחסון של ביטומן (חומר גלם להכנת אספלט) שתאריך הסיום המיועד שלו הוא מאי 2029, ולטיפול בקונדנסט של מאגר הגז הטבעי "לוויתן" שלפי התוכנית החדשה עשוי להסתיים בדצמבר 2028.
בנושא הגפ"מ, נקבע כבר בהחלטה 1231 כי יש לבחון ולתכנן הקמה של מבנים ימיים נמליים לייבוא ולייצוא גפ"מ במרחב נמל אשדוד - לצד גיבוש תוכנית לצמצום השימוש בגפ"מ במשק. נזכיר כי כבר במסגרת תקציב המדינה לשנים 2024-2023, אישרה הממשלה הקמה של תשתיות אנרגיה שונות שקשורות לתוכנית, בהן אתרים לאחסון גפ"מ שאושרו סטטוטורית במסגרת תמ"א 32 שעוסקת באתרי אחסון גפ"מ, וכן קידום הקמת אתר לאחסון 10,000 טון גפ"מ ביבור שיקודם בהליך של מכרז חשכ"ל. מעבר לכך, הוועדה לפיתוח מפרץ חיפה קובעת כעת כי יש לקדם אתר לאחסון וניפוק 550 אלף טון תזקיקים בצפון הארץ, בהליך של פטור ממכרז שבמסגרתו ייבחר ספק עד סוף 2023. הגאנט של התוכנית כולל תאריך יעד סיום היערכות בכל הנוגע לגפ"מ במאי 2029.
תאריך יעד שעשוי להתגלות כנקודת עוגן בתוכנית הוא 11 בספטמבר בשנה הבאה, עת שר האנרגיה יידרש לאשר עמידה בתנאי רציפות משך האנרגיה והיתכנות הפסקת הפעילות הפטרוכימית. בדצמבר הקרוב ימונה שר האנרגיה ישראל כ"ץ לשר החוץ במקום אלי כהן, שימונה לשר האנרגיה. כלומר, כהן הוא זה שיידרש לתת את האישור, שלא בטוח בכלל אם כלל גורמי המקצוע יעמדו מאחורי תוכנית משמעותית שכזו שמיועדת להסתיים חמש שנים בלבד לאחר אותו אישור מיועד.
שינוי אסטרטגי של לב המטרופולין
התוכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה כוללת שינוי אסטרטגי של לב המטרופולין: שינוי של ייעוד הקרקע מהתעשייה הפטרוכימית לתעסוקה, מגורים, לוגיסטיקה ושטחים פתוחים ובכלל זה תכנון ופיתוח של כ-130 אלף יחידות דיור, 12 מיליון מ"ר לתעסוקה ומסחר ו-5,800 דונם פארק מטרופוליני לאורך נחל הקישון, ממעגנת שביט ועד פארק האגמים של נשר.
ההיערכות התחבורתית של התוכנית עוסקת בהסדרה נמלית, כמו ייבוא ביטומן וגפ"מ, אך ההיערכות התחבורתית המשמעותית יותר כוללת את הכפלת מסילות החוף - תוכנית שכוללת שני חלקים משפיים לחוף הכרמל ומחוף הכרמל למפרץ חיפה.
בעוד שהחלק הראשון של התוכנית מקודם ויובא לאישור הממשלה לאחר שעררים כנגדו נדחו, החלק השני מצוי עדיין בהליכי תכנון לנוכח דרישת עיריית חיפה למנהר חלק מהמסילה שחוצצת בין העיר לבין הים. בכל אופן, על פי התוכנית סיום הפרויקטים האלו נקבע לשנת 2035. מדובר בלוחות זמנים שאפתניים שכן הליכי התכנון, כאמור, טרם הסתיימו ומנהור מסילות הרכבת בחיפה מוערך במיליארדי שקלים שיתווספו לפרויקט.
בכל הנוגע לשירותי הבריאות בחיפה ובסביבתה, בהחלטה 1231 נקבע תכנון והקמה של בית חולים חדש בקריית אתא, לרבות בחירה של אחד מבתי החולים הכלליים בחיפה (בני ציון או כרמל) שיועתק לקמפוס בקריית אתא. במרץ האחרון בוועידת המפרץ לאזוריות, מנהל בית החולים כרמל, ד"ר אבי גולדברג, כבר הצהיר כי אושרו תוכניות להקמת בית חולים חדש בקריית אתא, שיבוא במקום בית החולים כרמל בחיפה.
בית חולים חדש בקריית אתא
במסגרת התוכנית החדשה בהובלת פרופ' שמחון נקבע כי עד ה-28 בדצמבר ייבחר מפעיל לבית החולים בקריית אתא ויוקם צוות שילווה את התכנון וההקמה של בית החולים. בסיכומו של התהליך, בית החולים החדש בקריית אתא צפוי, על פי התוכנית, להיפתח בנובמבר 2033. מועד זה הוא הפרויקט היחיד שמועד סיומו בתוכנית בהובלת פרופ' שמחון מאוחר יותר מהחלטה 1231, שלפיה בית החולים החדש בקריית אתא היה אמור לקום ב-2029.
"התוכנית שגיבשנו תוביל להקמת מטרופולין גדול וחזק בצפון המדינה, שיוכל בעתיד להשתוות לכוח המשיכה של גוש דן", מסר פרופ' שמחון. "זה ישנה את דמותה של המדינה וישפיע על פיתוח הצפון כולו. אנחנו נחושים להוביל את המהלך הזה במהירות וביעילות האפשרית, ופועלים יחד עם כל משרדי הממשלה השותפים לתוכנית אף להקדים את לוחות הזמנים של היערכות משק האנרגיה".
יובל אדמון, ראש המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה וסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה: "אנחנו עובדים מיום הקמת ועדת ההיגוי והמנהלת על הפיכת החזון של פיתוח המפרץ לתוכנית אופרטיבית, מפורטת ומתואמת ליישום בשנים הקרובות. במקביל לעבודה האינטנסיבית לגיבוש התוכנית יחד עם כל השותפים שלנו, התחלנו למעשה כבר לבצע אותה, כולנו יחד. הרוב המוחלט של חבילות העבודה כבר יצאו לדרך, עם דגש על הקמת תשתיות האנרגיה שיאפשרו את הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית במפרץ. פרויקטים תוקצבו, ועדות מכרזים הוקמו, תכניות סטטוטוריות מקודמות - ואנחנו פועלים יחד כל המשרדים על מנת לעמוד בלוחות הזמנים שהצבנו לעצמנו בתוכנית".
משרד האנרגיה והתשתיות מסר הבוקר כי הוא שותף מרכזי לתהליכי העבודה לשינוי פני מפרץ חיפה. המשרד הודיע כי הציג את "הדרישות ההכרחיות להקמת המתקנים הפיסיים הנדרשים לצורך מתן מענה לצרכי האנרגיה של מדינת ישראל בעשורים הקרובים ושמירת הבטחון האנרגטי ורציפות התפקוד למען אזרחי ישראל.
לגבי לוחות הזמנים שהוצגו, המשרד מציין כי בשלב זה כי, "מדובר על לוחות זמנים תאורתיים בלבד. על מנת לקדם את שינוי פני המפרץ, יש להשלים תהליכי תכנון הכוללים הקמה של שישה מתחמי אנרגיה גדולים, מערכת צנרת למוצרי דלק באורך של עשרות קילומטרים, נמלים לקליטת וייצוא מוצרי אנרגיה בשלושה אתרים שונים. לאור זאת, קביעת לוחות זמנים בשלב זה הינה תיאורטית ואיננה מחייבת".