נתי סיידוף, בעל השליטה בקבוצת שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר
חדשות רעות מאפריקה לחברת התשתיות שיכון ובינוי. קריסה של המטבע הניגרי מובילה את החברה, שלה פעילות תשתיות ענפה במדינה (בעיקר סלילת כבישים), לפרסם צפי להפסדים ניכרים. נזכיר כי גם בשנת 2016 סבלו תוצאותיה העסקיות של שיכון ובינוי, אז בשליטת שרי אריסון, מפיחות חד שהתחולל במטבע הניגרי, הניירה.
החברה מפרסמת אומדן ראשוני שלפיו תרשום ברבעון השני של 2023 הפסד של 82 מיליון שקל, לצד קיטון של 142 מיליון שקל בהון העצמי שלה. בנוסף צלל היקפו של צבר העבודות של החברה בניגריה ב־1.4 מיליארד שקל, והוא נאמד כעת ב־3.2 מיליארד שקל. הקריסה בניירה התרחשה בסוף השבוע, לאחר שביום רביעי האחרון הודיע הבנק המרכזי של ניגריה על שינויים בשוק המטבע והעביר את הניירה למסחר חופשי (ניוד), מה שגרם לצלילה של 45% במטבע ביחס לדולר האמריקאי בתוך יומיים.
מניית שיכון ובינוי , שבשליטת נתי סיידוף ובניהולו של תמיר כהן, צנחה ביום א' בכ־6%, כשהיא משלימה ירידה של מעל 60% בשנתיים ומשקפת שווי חברה של 3.9 מיליארד שקל. עם זאת, אג"ח שיכון ובינוי שכבר נגעו בתשואה דו־ספרתית של 10.6% (סדרה 7) במרץ השנה, כשהתרבו החששות בנוגע למינוף הפיננסי של החברה, נסחרות כעת בתשואה של עד 8.2%.
למרות הצפי לפגיעה בתוצאותיה עקב הכנסות הנקובות במטבע הניגרי, מסרה שיכון ובינוי כי "ההשלכות על הפעילות השוטפת של החברה מוגבלות, היות שמרבית התשומות בפעילות הביצוע בניגריה נקובות אף הן בניירה. בנוסף, מרבית הסכמי הביצוע של חברות הקבוצה בניגריה כוללים רכיב הצמדה למחירן של תשומות עיקריות".
פעילות מהותית באפריקה
בתום הרבעון הראשון דיווחה שיכון ובינוי כי עד לסוף 2022 המטבע שבו פעלה בניגריה היה הדולר, אולם הנהלת החברה החליטה, בשל שינויים בפעילות הכלכלית במדינה שנוגעים לאופן ניהול שוק המט"ח הניגרי והתזוזות במחירי הסחורות, לשנות את מטבע הפעילות לניירה. לדברי ההנהלה בדוחות שפורסמו במאי, הניירה הוא "המטבע שמייצג כיום בצורה הטובה ביותר את ההשפעות הכלכליות של העסקאות, האירועים והנסיבות של החברה".
ניגריה היא המדינה שבה היקף הפעילות של שיכון ובינוי הוא המשמעותי ביותר באפריקה. צבר הפרויקטים של הזרוע הבינלאומית שלה בניגריה (SBI) הוערך ב־988 מיליון דולר בתום הרבעון הראשון, אחריה נותרו פרויקטים באתיופיה ב־60 מיליון דולר, באוגנדה - 45 מיליון דולר, ובמדינות אחרות באפריקה בעוד 71 מיליון דולר באופן מצרפי. סך צבר העבודות ביבשת נאמד בסוף מאי ב־1.2 מיליארד דולר, טרם קריסת המטבע הניגרי. סך צבר העבודות של כלל הקבוצה, לרבות הפרויקטים שלה בישראל ובארה"ב, נאמד בסוף הרבעון הראשון ב־23 מיליארד שקל.
עיכוב בעסקה בטקסס
התפתחות שלילית נוספת שנוגעת לעסקי שיכון ובינוי דווחה ביום חמישי האחרון ונוגעת למכירת החזקות בכביש אגרה במדינת טקסס. לפי שעה טרם התקבלו אישורים רגולטוריים נדרשים למכירה, ולכן הסכימה שיכון ובינוי עם הרוכש להאריך את הסכם המכירה עד לסוף יולי הקרוב. אם לא יתקבלו האישורים עד אז, יינתן עוד חודש של ארכה.
העסקה למכירת הכביש בטקסס תמורת 425 מיליון דולר ל־ACS חשובה לחברה, ונחשבת לאחד הגורמים שסייעו להתאוששות המניות ואיגרות החוב שלה באפריל. מכירת הכביש אמורה להניב לשיכון ובינוי תזרים נטו של 1.2 מיליארד שקל, ולייצר רווח הון של מעל מיליארד שקל.
ברבעון הראשון של 2023 הסתכמו הכנסות שיכון ובינוי ב־2.1 מיליארד שקל, עלייה של 37% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שנבעה מצמיחה בהכנסות ממגזרי עבודות קבלנות התשתיות בישראל ובארה"ב. זאת, לצד עסקאות קומבינציה שתרמו להכנסות בתחום יזמות הנדל"ן בארץ, ועלייה בהכנסות מסקטור הזכיינות בגין הקמת קמפוס קריות המודיעין והתקשוב לצה"ל בנגב. בשורה התחתונה הרווח הנקי צמח ב־50% ל־78 מיליון שקל.
שיכון ובינוי פועלת במינוף גבוה, כשהיא נושאת על גבה התחייבויות שוטפות בסך 11.5 מיליארד שקל, והתחייבויות בלתי שוטפות של עוד 9.3 מיליארד שקל. מול אולו ההון העצמי של החברה עומד על 4.2 מיליארד שקל - 16.5% מהמאזן.