צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קשה לצפות בטלוויזיה, לפתוח עיתון או להאזין לרדיו מבלי להיתקל בפרסומת של אחד הבנקים הגדולים. בלאומי החלו לאחרונה להציע ריבית על יתרה חיובית בעובר ושב, בפועלים מבטיחים הטבות לנוטלי משכנתה ובעלי עסקים, בדיסקונט מקפיאים את הריבית על המינוס - וזו רק רשימה חלקית. אבל האם כל אלו, ושאר ההטבות שמציעים כעת בבנקים, הם בעצם ניסיון למסמס רגולציה?
●פייבוקס נגד לאומי: "התנהלות בריונית במטרה לפגוע בתחרות"
● ההסבר שחושף: זו הסיבה שאלטשולר שחם הידרדר החודש לתחתית טבלת התשואות | בלעדי
● הזינוק בדמי השכירות לא עוצר, ומדובר בחדשות רעות לאינפלציה | ניתוח גלובס
אותם בנקים, אותה כרוניקה
לפני 12 שנה, בעיצומה של המחאה החברתית בקיץ 2011, הציגו חמשת הבנקים הגדולים רווח מצרפי של 7 מיליארד שקל. אמנם בהשוואה להיום מדובר בסכום דומה לרווחים שלהם רק ברבעון הראשון של השנה, אך אז אלו היו רווחי עתק. ההצלחה של הבנקים הפנתה אליהם זעם ציבורי ותקשורתי, שגררו בתורם ניסיונות חקיקה מגבילים.
אחד מהם, למשל, היה זה של יו"ר ועדת הכלכלה דאז, אופיר אקוניס. הוא קידם הצעת חוק שתטיל חובה על הבנקים להעניק ריבית על היתרות החיוביות בחשבונות עובר ושב. המערכת הבנקאית, והפיקוח על הבנקים בתוכה, כל כך נלחצה מההצעה, שהיא יצאה בשורת צעדים וולונטרים לריכוך דעת הקהל.
הראשון להגיב היה בנק הפועלים בהובלת ציון קינן. בתיווכו של המפקח על הבנקים דאז, רוני חזקיהו, הוא הציע לקזז מחישוב הריבית על המינוס, את הימים בחודש בהם הלקוחות היו דווקא בפלוס. למרות הציפייה של אקוניס כי יתר הבנקים יצטרפו למהלך, עברו חודשים רבים עד שהמתחרה הגדול, לאומי, בהנהגת גליה מאור, הציע ריבית זניחה על היתרות החיוביות, ששווה שקלים בודדים בחודש.
נשמע מוכר? בחזרה ל־2023. אחרי שחמשת הבנקים הגדולים הגיעו לרווחי שיא בחסות העלאות הריבית של בנק ישראל, שורת רגולטורים התייצבה להציע שינויים שיגלגלו את הרווחים לציבור.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' ביקש להטיל מס על רווחי היתר מהעלאות הריבית, ונגיד בנק ישראל והמפקח היוצא על הבנקים אמרו כי יפעלו אקטיבית לוודא שהבנקים יציעו ללקוחות להעביר את הכסף מחשבונות העובר ושב לפקדונות נושאי ריבית. גם רשות התחרות התייצבה, וביצעה בדיקה רחבה שגילתה כי משקי הבית מופלים מול הלקוחות הגדולים בקבלת ריבית על הפיקדונות, ואף, איימה להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז. יושב ראש ועדת הכספים של הכנסת, ח"כ משה גפני, לא נשאר מחוץ לסוגיה, והגיש הצעת חוק שתנסה למנוע את גלגול העלאות הריבית של בנק ישראל למשכנתאות.
בניגוד לסיבוב הקודם, בקיץ 2023 לאומי הוא הראשון להציע ריבית על הפיקדונות בעובר ושב. אולם, גם הפעם מדובר בתוספת קטנה מאוד, אפילו נמוכה מזו שהוצעה בזמן המחאה החברתית (למרות שיוקר המחיה החריף ורווחי הבנקים רק זינקו). הבנק הגדול בישראל הודיע בשבוע שעבר כי יציע לחלק מלקוחותיו ריבית שנתית בשיעור של 1% על העובר ושב. מכיוון שהצעה תקפה רק ללקוחות המחזיקים ביתרה של עד עשרת אלפים שקלים, מדובר לכל היותר בהטבה ששווה 100 שקל בשנה. בנוסף, מדובר בשיעור נמוך משמעותית מקצב האינפלציה השנתי, שבחודש מאי עמד על 4.6%.
צריך יותר כדי למסמס את הרווחים של 2023
ולאומי לא לבד. בנק הפועלים הודיע שלא יגלגל את עליית הריבית של בנק ישראל לחלק מההלוואות, דיסקונט הקפיא את עליית הריבית על המינוס ויספוג את העלאות הריבית האחרונות של השנה (החל מעליית הריבית של מאי) ומזרחי טפחות מעניק פטור מריבית על המינוס עד לסכום של 6,000 שקל.
אלו צעדים מבורכים, אך כשבעו"ש שוכבים עוד יותר מ־500 מיליארד שקל שהציבור אינו מקבל עבורם ריבית, או ריבית זניחה כמו שמציעים בבנק לאומי, הבנקים יצטרכו להתאמץ קצת יותר כדי למסמס הפעם את הניסיונות של חברי הכנסת והרגולטורים.
יש גם שינוי לטובה: עלות שכר המנכ"לים
אחד הטיעונים שהעלו במערכת הבנקאית לנוכח הביקורת הציבורית הוא שהם מחזירים את הרווחים לציבור באמצעות דיבידנדים (לאומי, הפועלים ודיסקונט הם בנקים ללא גרעין שליטה, כך שהציבור מחזיק ברובם באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל, כשגם בשני הבנקים האחרים לציבור החזקות גדולות). עוד הם טוענים כי הרווחים משמשים להמשך צמיחה, בעיקר באשראי, ואינם מגולגלים לכיסם של בכירי הבנקים.
כאן דווקא נרשם שינוי חיובי לעומת 2011. מבט על סכומי העתק שקיבלו מנכ"לי הבנקים באותה תקופה מגלה כי עלות שכרו של אלי יונס שניהל את מזרחי טפחות עמדה אז על יותר מ־10 מיליון שקל, קינן קצת אחריו עם 9 מיליון שקל, עלות שכרו של ראובן שפיגל מדיסקונט הייתה 7.75 מיליון שקל ומאור וסמדר ברבר־צדיק עלו ללאומי ולבינלאומי כ־6 וכ־4 מיליון שקל, בהתאמה. כיום, לאחר מגבלת שכר הבכירים שנכנסה לתוקפה ב־2016, השכר המירבי עומד על 2.5 מיליון שקל, ויחד עם הטבות שכר אחרות על 3.5 מיליון שקל.