עורכי הדין ארקדי אליגולאשוילי, אפי נוה, עמית בכר ודורון ברזילי. לקראת הכרעה בבחירות ללשכה / צילום: רפי קוץ, סטודיו תומאס, יח''צ, כפיר זיו
ביום שלישי הקרוב יתקיימו הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין. בניגוד לשנים קודמות, בהן אחוז ההצבעה היה נמוך (28%), הפעם המצב צפוי להיות שונה, נוכח המחלוקת על המהפכה המשפטית שעברה להתנהל בזירה זו.
המועמד המוביל, עו"ד עמית בכר, נחשב למתנגד חריף לרפורמה במערכת המשפט. לעומתו, יו"ר הלשכה לשעבר עו"ד אפי נוה, שהורשע בפרשת מעבר הגבולות, מזוהה עם תומכי התוכנית, למרות שלדבריו החקיקה הנוכחית שגויה. לצידם מתמודדים עו"ד דורון ברזילי, יו"ר הלשכה לשעבר והאחרון שכיהן קדנציה מלאה; ועו"ד ארקדי אליגולאשוילי, שעליו מופעלים לחצים להצטרף לנוה.
● נתניהו: השבוע נתחיל בצעדים מעשיים לתיקון מערכת המשפט
● באיחור של חמש שנים: התחקיר שמאיים לסבך את אפי נוה | בלעדי
● אפי נוה לבג"ץ: יש לאפשר לציבור לבחור גם את מי שמידותיו אינן כליל השלמות
בשבועות האחרונים התמקד השיח הציבורי בשאלת הוועדה לבחירת שופטים, אלא שלצד החשיבות הרבה שיש להשפעת יו"ר הלשכה על זהות הנציגים בוועדה, הוא מחזיק בשלל תפקידים מקצועיים חשובים ומשמעותיים לציבור עורכי הדין ולעתיד המקצוע, ביניהם: התמודדות עם הצעת החוק להפוך את הלשכה לוולנטרית, ניגוד העניינים בוועדות האתיקה, בחינת ההסמכה ומשך ההתמחות. הלשכה גם מביעה את עמדתה בשלל נושאים הנוגעים לעורכי הדין - העומס על מערכת המשפט, זמני ההמתנה לדיונים ונושאים נוספים.
ניגודי עניינים בהליכים המשמעתיים
סוגיית ניהול הליכים משמעתיים נגד עורכי דין בלשכה מהוות מקור לביקורת זה שנים. המצב הקיים יוצר ניגוד עניינים מובנה, משום שהגוף המייצג את האינטרסים של עורכי הדין הוא הגוף המפקח עליהם.
לדברי ד"ר לימור זר־גוטמן, חוקרת בתחום הפרופסיה של עורכי הדין במכללה למינהל, "האוטונומיה הרחבה בידי הלשכה יוצרת ניגוד עניינים מובנה, שכן אותו גוף המייצג את האינטרסים של עורכי הדין הוא הצריך לפקח".
לטענתה, יש להעביר את הדין המשמעתי לגוף חיצוני. "ניגוד העניינים נעוץ בכך שאלה המנהלים את המערך המשמעתי נבחרים בידי עורכי הדין. מדובר בניגוד עניינים מובנה", ציינה זר־גוטמן.
במטה של עו"ד בכר אומרים בעניין כי "ראשי לשכה ובראשם אפי נוה עשו בכך שימוש פוליטי לחיסול חשבונות. ועדות האתיקה חייבות להיות עצמאיות. מי שביצע הפרות אתיקה כשהקליט בסתר שופטים ובכירים במערכת המשפט, לא יכול להתקרב לענייני אתיקה".
עו"ד ברזילי מצדד בעמדה ואומר: "בשנים האחרונות עברו מוסדות המשמעת והאתיקה פוליטיזציה שפגעה בהם. לכן, חייבים לאסור על נבחרי הציבור של הלשכה לכהן כחברי ועדת האתיקה ומהצד השני לכהן בתפקידים פוליטיים בלשכה".
גם עו"ד אליגולאשוילי מחזיק בעמדו זו ואומר כי "קיימת סכנה ממשית שבזכות הליכים אלה, עורכי דין יוכלו להלך אימים אחד על השני".
המחלוקת בנוגע לבחינות ההסמכה
נושא נוסף שנחשב לשנוי במחלוקת הוא בחינות ההסמכה והצפת המקצוע. בינואר 2023 הוגש לשר המשפטים יריב לוין דוח הוועדה לבחינת מתכונת ההסמכה בעריכת דין, בראשה עמד השופט בדימוס דוד חשין. לוין, שמכניסתו עסוק במהפכה המשפטית בלבד, לא עסק בעניין.
הדוח ממליץ להקים בית ספר למתמחים, שינוהל על־ידי לשכת עורכי הדין ויהיה מורכב משופטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה. לגבי בחינת ההסמכה, הוועדה המליצה לערוך אותה לאחר סיום הלימודים ולא לאחר סיום ההתמחות, כשתנאי לתחילת ההתמחות יהיה הצלחה במבחן. הצעה נוספת שעלתה היא פיצול הבחינה לשני חלקים: אחת שתהווה תנאי לתחילת ההתמחות - והשנייה לאחריה.
עו"ד בכר סבור כי כדי לשמור על סטנדרט גבוה, יש לשמור על בחינות "קשות". לטענתו, "נוה כשל בטיפול בבחינות ונהג ביוהרה ובכוחניות".
לדברי עו"ד נוה, התיקון שהוביל להארכת ההתמחות ולשינוי המבחן, הביא לכך שהמתמחים שולטים בכל המטרייה הנדרשת מעורך דין במסגרת עבודתו.
עו"ד ברזילי אומר כי המבחן צריך לשים דגש על הפרק הפרקטי ולכלול סיורים באולמות בית המשפט ובמשרדים. עו"ד אליגולאשוילי מציע מסלול נפרד לעורכי דין ולמשפטנים, שרק מי שיעבור בציון 80 כל שנה יוכל לגשת לבחינת הלשכה.
כך החוק מאפשר לאפי נוה להתמודד
לסיום, כמה מילים בנוגע לסוגיה שמסעירה את המערכת. עו"ד אפי נוה החליט להתמודד בבחירות לראשות הלשכה, חרף הרשעתו בפרשת הגבולות שבה העביר את בת זוגו בשדה התעופה מבלי להעביר את דרכונה כדי להסתיר את יציאתה מהארץ, ולמרות מעורבותו בפרשת "מין תמורת מינוי" שנסגרה. ערעור שהגיש נדחה לאחרונה, ובכוונתו לפנות לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור. סיכוייו לבטל את ההרשעה קלושים.
בית המשפט המחוזי שדן בערעור קבע כי מי שעומד בראש לשכת עורכי הדין, ומבצע כל עבירה, קלה כחמורה - "קשורה" לכל הפחות בעקיפין לתפקיד, והבהיר כי נוה פגע באמון הציבור במערכת המשפט. למעשה, מועמדותו אפשרית מאחר שהרשעתו לא חלוטה בשל אפשרותו לפנות לבית המשפט העליון. במצב כזה החוק לא מאפשר לוועדת הבחירות לפסול את מועמדותו.
ובנימה אישית: שואלים אותי כיצד אפשר לסקר את דעותיו המקצועיות של נוה ובכך להכשיר את המועמדות למרות הרשעתו והפגמים המוסריים. אני סבורה כי חזרתו של נוה לזירה הפוליטית פוגעת במעמד עורכי הדין ובאמון הציבור בלשכה, וכי הוא לוקה ברמה הערכית והמוסרית. אלא שכל עוד המינוי קיבל הכשר משפטי, אי־אפשר להתעלם מהמועמדות.