53% ממשקי הבית בחברה הערבית נמצאים בסיכון לעוני / צילום: איל יצהר
53% ממשקי הבית בחברה הערבית נמצאים בסיכון לעוני, כך עולה מדוח שפרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על הפערים בין יהודים לערבים בישראל. הסיכון לעוני במשקי הבית היהודיים עומד על 18% בלבד. גם בהזדקקות לשירותי רווחה בפועל, פחות מ-10% מהיהודים רשומים במחלקות לשירותים חברתיים, לעומת 16% מהערבים.
● עובדי רשות המסים מפגינים: "קורסים תחת עומס בשכר לא ראוי"
● הרפורמה במשק החשמל: אחרי ציפייה ארוכה, התחרות החלה
הפער הבולט ביותר הוא בתחום התעסוקה: בעוד 64% מהגברים היהודים בגילאי העבודה מועסקים בפועל, אצל ערבים מדובר ב-50% בלבד. אצל נשים המצב קיצוני אפילו יותר: בעוד תעסוקת הנשים היהודיות עומדת על 62%, פחות משליש מהנשים הערביות (28%) מועסקות גם כן. הפערים מתבטאים לא רק בשיעור התעסוקה, אלא גם בענפי התעסוקה: בעוד שערבים בולטים יחסית בענפי המסחר, הרכב, הבינוי והבריאות, יהודים בולטים יותר במינהל, ביטחון, שירותים פיננסיים ותקשורת - כולל הייטק.
הפער מתבטא גם בהכנסה נטו של משקי הבית, שגבוהה אצל יהודים ב-51% לעומת ערבים. אך מכיוון שמשפחות ערביות עדיין נוטות להיות גדולות יותר, הפער בהכנסה לנפש סטנדרטית גדול עוד יותר, ועומד על לא פחות מ-89%. הפערים מתבטאים גם בתחושה הסובייקטיבית: בעוד 70% מהיהודים מרגישים מרוצים ממצבם הכלכלי, בחברה הערבית מדובר ב-51% בלבד.
פער משמעותי בתחושת הביטחון האישי
אחת הדרכים לצאת מעוני ולהגביר את המוביליות החברתית עוברת דרך תואר אקדמי, וצעירים ערבים רבים מנסים ללכת בכיוון הזה. על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים הערבים זינק יותר מפי שניים בעשור האחרון, אך הפער במספר בעלי התואר האקדמי עדיין אדיר: בעוד יותר משליש (36%) מהיהודים מחזיקים בתואר אקדמי, אצל ערבים מדובר ב-16% בלבד.
בחברה הערבית יש יותר בעלי דירות מאשר בחברה היהודית. בעוד 63% מהיהודים גרים בדירה בבעלותם, אצל ערבים מדובר ב-73%, כמעט שלושה רבעים. עם זאת, דירות אלו נמצאות ברובן בישובים ערביים, והשווי שלהן הרבה יותר נמוך: 1.1 מיליון בלבד עבור דירה ממוצעת אצל ערבים, לעומת 2.3 מיליון אצל יהודים. שווה לזכור גם שמעל רבע מהערבים גרים ביישובים מעורבים, כמו ירושלים, עכו, נוף הגליל, רמלה ולוד.
המאפיינים הכלכליים משפיעים בתורם גם על הבריאות: בעוד תוחלת החיים של גברים יהודים עומדת על 81, אצל גברים ערבים היא עומדת על 76 בלבד. גם בקרב נשים יש פער ניכר, של 85 ליהודיות לעומת 81 לערביות. חמור מכך, בניגוד למגמה אצל יהודים, בשנים 2019-2021 ערבים חוו ירידה בתוחלת החיים של כשנתיים, בין היתר בשל הידבקות בקורונה: בעוד 15 יהודים מכל 100,000 איש (בתקנון לגיל) מתו מקורונה, אצל ערבים מדובר בכמות גדולה פי שלוש - 44 לכל 100,000 איש. הדבר מוסבר בין השאר בשל מחלות רקע כמו סוכרת, שערבים סובלים מהן כמעט פי 3 מאשר יהודים.
לאור גל הרציחות בחברה הערבית, במהלכו נרצחו מתחילת השנה 103 בני אדם, שווה להפנות זרקור גם לביטחון האישי: 7.5% בלבד מהיהודים חוששים להיפגע מאלימות באזור המגורים, כאשר אצל ערבים מדובר בכמעט 20%. נתון מעניין נוסף הוא היחס המגדרי: בעוד שבקרב יהודים נשים חוששות בהרבה מגברים להיפגע מאלימות, בקרב ערבים דווקא הגברים הם אלו שחוששים יותר שיפעילו כלפיהם אלימות. בעיית הפשיעה בחברה הערבית מביאה לכך שבעוד ש-2.3 מכל 1,000 יהודים הועמדו לדין בעבירה פלילית, בחברה הערבית מדובר ב-4.6 מכל 1,000 ערבים.
נראה שעל אף שיש תחומים בהם המצב משתפר, כמו ההשכלה האקדמית - ברוב המקרים, הפערים בין יהודים לערבים בישראל עדיין גדולים מאוד. צמצום של הפערים הללו ידרוש מאמץ ניכר בכל התחומים, הן מצד המדינה והן מצד החברה הערבית עצמה שסובלת מהם.