הדו''ח מציין כי יש להגדיל את התחרות ולהפחית מחירים בתחום המזון / צילום: תמר מצפי
כלכלת ישראל מקבלת חיזוק חיובי לפעילותה במדד התחרותיות של מכון המחקר השוויצרי IMD, לאחר שעלתה שני מקומות במדד וכעת היא נמצאת במקום ה-23 (לעומת מקום 25 בשנת 2022) מבין 64 מדינות מפותחות.
● אירלנד מציעה 84 אלף אירו כדי שתבואו לגור באי מבודד. אבל יש כוכבית
● הכלכלה יצאה מסנכרון? מה אפשר ללמוד מהעלאות הריבית ברחבי העולם
מכון המחקר IMD הוא אחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם והוא בוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין הכלכלות הלאומיות, על בסיס קריטריונים שונים. מדד התחרותיות העולמי מדרג 64 מדינות לפי פרמטרים כלכליים שונים, בהם בוחנים את ביצועי המדינות לפי ארבעה פרמטרים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
כאמור, ישראל דורגה במקום ה-23, לצד גרמניה (מקום 22) ולפני בריטניה וצרפת (29 ו-33). ארה"ב נמצאת הרחק מקדימה במקום התשיעי כשבראש הרשימה נמצאות דנמרק ואירלנד (ראשון ושני בהתאמה).
המדד מציין את נקודות החוזקה של כלכלת ישראל ואת חולשותיה. ישראל התבלטה לטובה בסעיף הפעילות הכלכלית ובסעיף היעילות העסקית, סעיפים אשר עלתה בדירוגם בחדות בשנה זו.
לעומת זאת, פרמטרים אחרים קצת פחות מחמיאים, כך בסעיף היעילות הממשלתית ישראל נמצאת במקום ה-34, לאחר שירדה בדירוג מהשנה שעברה, אז הייתה במקום ה-32. גם בסעיף התשתיות ישראל ירדה מקום אחד, אך עדיין נמצאת במיקום גבוה (מקום 18).
איגוד לשכות המסחר, המייצג את המכון בארץ, צלל לנתוני המדד וניתח את חוזקות המדינה. מניתוח האיגוד עולה שבהשקעה במחקר ופיתוח כחלק מהתוצר, ישראל נמצאת במקום הראשון בדירוג, זו השנה השנייה ברציפות. בנוסף, הצמיחה הריאלית הייתה פקטור חיובי במדינה יחד עם תחום היזמות, בהן היא נמצאת בין המקומות הראשונים. סעיפים חיוביים נוספים הינם: כח האדם המיומן, הקמת סטארט-אפים ושימושים בתחום הביג דאטה.
סעיפים פחות טובים הם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, השקעה בתשתיות תקשורת ומידע, ונשים בעמדות ניהול. חשוב לציין שגם בחלק מסעיפים אלו, בהם ישראל מדורגת בשליש האחרון - חלו שיפורים לעומת מדד השנה שעברה.
המכון מציין את האתגרים שעל ישראל להתמודד עימם בשביל להשתפר לקראת השנים הבאות, המכון מדגיש אתגרים שמוכרים לחברה הישראלית ואף צויינו ע"י דוחות של הקרן הבינלאומית ושל חברות דירוג האשראי. כך למשל, על ישראל לפעול להגדלת הפריון במשק בעיקר בענפי המסחר והשירותים, מציינים בדוח, להפחית את הבירוקרטיה במגזר הציבורי, להגדיל את ההשקעה בתשתיות, הגדלת התחרות ואף הורדת המחירים בתחום המזון.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר מסר בתגובה: "נתוני הדו"ח משקפים בראייה נכונה ואובייקטיבית את השינויים במבנה המשק בישראל, החוזקות והחולשות שלו וכן את השיפור של כושר התחרות של כלכלת ישראל בזירה הגלובלית, עקב התרומה המכרעת של יצוא השירותים. רצוי כי נתונים אלה יהוו אבן פינה בחשיבה של כל השרים הכלכליים וגם הפקידות הבכירה, שטרם הפנימו בנחיצות השינויים במבנה המשק ותרומתו המכרעת של מגזר המסחר והשירותים ליצירת מקומות עבודה, לתוצר העסקי, ולזינוק ביצוא".