האם חרדים לא מקבלים פטור אלא רק דחייה בגיוס?

נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד

שם: יואב בן צור
מפלגה: ש"ס
תוכנית: זירה חופשית
ציטוט: "אף אחד לא מקבל פטור, מקבלים דחייה בגיוס. ברגע שאדם רוצה לצאת למעגל העבודה הוא צריך לעשות שירות צבאי".
תאריך: 2.6
ציון: מטעה

כאשר שר העבודה יואב בן צור התראיין לרדיו חיפה, הוא נשאל על התחושות שיש בקרב חלקים בציבור כלפי סוגיית השירות הצבאי של בני החברה החרדית. בתשובתו, בן צור ביקש להזכיר שההסדר הקיים הונהג עוד בימי בן גוריון. אולם בן צור ביקש להוסיף חידוד: "אגב אף אחד לא מקבל פטור - מקבלים דחייה בגיוס. ברגע שאדם רוצה לצאת למעגל העבודה הוא צריך לעשות שירות צבאי", טען. בדקנו האם אכן המיועדים לגיוס מקרב החברה החרדית אינם מקבלים פטור מגיוס, אלא רק דחיית גיוס.

לאחרונה נדרשנו למספר מקבלי הפטור בקרב תלמידי הישיבות החרדיות - וראינו כי מספר זה עומד על כ-60 אלף תלמידים בגיל הגיוס. במקום אחר, עסקנו באופן בו ניתן הפטור לחרדים, והסברנו כי זה משתנה לפי הגיל ותלוי ב"תקופת ההסתגלות" אליה משתייך המיועד לשירות בטחוני: מי שמלאו להם 18 שנים בתקופה שבין 20 במרץ 2014 עד ה-30 ביוני 2020 משתייכים ל"תקופת ההסתגלות הראשונה", ומי שמלאו להם 18 לאחר מכן (בין ה-1 ביולי 2020 ל-30 ביוני 2023) משתייכים ל"תקופת ההסתגלות השנייה".

המשתייכים לתקופה הראשונה מקבלים פטור לפי סעיף 26י"א לחוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986. סעיף קטן (א) קובע: "שר הביטחון, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה שימלאו לו 18 שנים במהלך תקופת ההסתגלות הראשונה, רשאי לדחות, בצו, את מועד התייצבותו של המבקש לשירות סדיר, אם מצא כי מתקיימים לגביו התנאים לדחיית שירות, וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים". הסעיפים הבאים קובעים שדחיית שירות תינתן עד שנה, אך ניתן להאריכם שוב ושוב, בעוד ביטול הדחייה בשל אי-עמידה בתנאים תביא לגיוס. מי שמלאו להם 24 בתקופת ההסתגלות הראשונה קיבלו פטור, בעוד מי שלא יגיעו לגיל הנ"ל עברו להתנהל תחת התנאים של "תקופת ההתסגלות השנייה".

תקופת ההסתגלות השנייה מתנהלת לפי סעיף 26י"ח, שמאפשר לשר הביטחון לדחות את השירות באותו אופן אך רק עד גיל 21, ולאחר מכן ניתן לדחות את השירות רק עד לסוף שנת הגיוס. לפי סעיפים 26י"ט ו-26כ מי שהחלו את הדחייה בתקופת ההסתגלות הראשונה אך לא קיבלו במהלכה את הפטור (ובכך נכנסו לתקופת ההסתגלות השנייה) יכולים להמשיך לקבל את הדחייה עד לגיל 26, ואז לקבל פטור. פירוש הדבר הוא שכיום, עבור מי שכבר עברו את גיל 21, יש להמשיך וללמוד עד גיל 26 לפחות כדי לקבל פטור מלא.

מכאן עולה שעד גיל 24 או 26 (בתלות בהשתייכות לקבוצת ההסתגלות), שר הביטחון אכן אינו רשאי לפטור בן ישיבה מגיוס. אולם, לאחר שבן הישיבה עבר את אחד הגילים הללו, שר הביטחון רשאי להעניק לו פטור מחובת שירות.

בהקשר זה, אפשר להזכיר עוד מסלול ישיבה שהגיוס שלו מוסדר באופן שונה: ישיבות ההסדר. על פי סעיף 22א לחוק, ישיבת הסדר היא "ישיבה שמתקיימים בה לימודים תורניים, המיועדת למשרתים בשירות משולב", כלומר שירות סדיר המשלב פרק זמן של שירות צבאי פעיל ופרק זמן של לימוד בישיבה. על פי החוק, משך השירות המשולב (כלומר סך תקופת השירות הצבאי והלימוד בישיבה) לא יפחת מתקופת שירות החובה ועוד 12 חודשים. על פי אתר משרד הביטחון, כיום יש 77 ישיבות הסדר ברחבי הארץ, במסגרתן מתגייסים מידי שנה כ-1,500 חיילים. אף שקיימים ארבעה מסלולי הסדר שונים, לרוב מתבצעת דחיית גיוס של 12 חודשים לטובת לימודים בישיבה לפני היציאה לשירות ללא תשלום (של"ת; תפקוד ככוח עתודה צבאי שאינו בשירות פעיל). במסגרת המסלול הרגיל, משך השירות הוא 44 חודשים, כאשר השל"ת הראשון מתבצע ב-12 החודשים הראשונים, לאחריו שירות פעיל של 17 חודשים ולבסוף של"ת אחרון של 15 חודשים.

עוד אוכלוסייה שלגבי יש הסדרי גיוס שונים היא העולים החדשים. כאן משך השירות תלוי בגיל ההגעה לישראל, במצב המשפחתי ובתאריך ההגעה לישראל. להלן נפרט את ההסדר עבור עולים שהגיעו לישראל החל מה-1 ביוני 2020. עולים שהגיעו לישראל בין גיל 22 ל-27 אינם חייבים בשירות - והם יכולים לבקש להתנדב לשירות בן 18 חודשים לפחות. כמו כן, עולות חדשות נשואות אינן מחויבות בגיוס בכל גיל. בגילי 18-21, רווק, רווקה וגבר נשוי ללא ילדים, מחויבים בשירות מלא, למעט גבר שהגיע לישראל בגיל 20-21 שיחויב בשירות מקוצר (24 חודשים במקום 32). אך אם העולים בגילים אלה הם נשואים עם ילדים, הם לא מחויבים בגיוס - ורשאים להתנדב למשך 24 חודשים.

הסדר דומה חל גם על בני מהגרים. בן מהגרים הוא אזרח ישראלי שנולד בחו"ל או עזב את ישראל למטרת הגירה בליווי הוריו טרם הגעתו לגיל 16. לבן מהגרים מותר לבקר בארץ בלי לאבד את מעמדו, בתנאי שמשך הביקורים לא יעלה על 120 יום במצטבר בכל שנה קלנדרית, למעט ביקור חד פעמי המכונה "שנה שהייה" (ביקור חד פעמי לתקופה רצופה הנמשכת בין 121 ימים ל-365 ימים מיום הכניסה לישראל שמותנה בכך שבן המהגרים שהה בחו"ל 60 ימים לפני הביקור בארץ וכן מחויב לשהות 60 ימים נוספים בחו"ל לאחריו). כמו כן, הוריו של בן המהגרים רשאים לשהות בארץ עד 180 יום במצטבר בשנה קלנדרית (שגן הוא מותנה בשהייה בארץ המוצא 60 ימים לפני ההגעה לארץ ו-60 ימים לאחר מכן). אם בן המהגרים מגיע לארץ שלא בהתאם לתנאים הללו, אז הסדר הגיוס שחל עליו דומה לזה שחל על עולים חדשים.

מטעם השר יואב בן צור נמסר לנו כי "כוונת השר היא שעד גיל הפטור, בחור ישיבה שרוצה לצאת לשוק העבודה חייב לעשות צבא, מכיוון שכל הדחייה לשירות צבאי היא בגלל שתורתו אמונתו והוא מקבל רק דחייה לשירות ולא פטור. לאחר הפטור (26) הוא רשאי לצאת לשוק העבודה כי גם לצה"ל לא כלכלי להחזיק אותו בגלל שהוא נשוי עם משפחה ותשלומי התשמ"ש שלו גבוהים".

לסיכום, עד גיל 24 או 26 (תלוי בשנת הלידה), תלמידי הישיבות החרדיות אכן לא מקבלים פטור מגיוס, אלא רק דחיית גיוס רק לשנה או רק עד לסוף שנת הגיוס. בתקופה זו, ביטול הדחייה תביא לגיוס לשירות ביטחוני. ואולם, דחיית הגיוס יכולה להינתן שוב ושוב - ובגיל מסוים, 24 או 26, תלמידי הישיבות הללו יוכלו לקבל פטור מלא מגיוס. לכן דבריו של בן צור מטעים.