אגד / צילום: Shutterstock, defotoberg
תוכנית של חברת התחבורה הציבורית אגד לחלק דיבידנד של חצי מיליארד שקל, המהווה כ-70% מההון העצמי שלה, מאלצת את החברה לפנות לביהמ"ש, ולהציג בפניו חוות דעת כלכלית התומכת במהלך. מדובר בדיבידנד הגבוה מיתרת הרווח לחלוקה של אגד. לפי חוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש חלוקת הרווחים המתוכננת תבוצע כמהלך של הפחתת הון, קרי חלוקת הון ש"לא עבר דרך רווח והפסד ולאור כך הוא לא עומד במבחן הרווח לפי חוק החברות".
● 1.3 מיליארד שקל רווח: נחשפים הפרטים על עסקת הענק של עזריאלי
● הבנקים קיבלו שבוע כדי לתת ריבית על העו"ש. למה המניות לא הגיבו?
את מהלך החלוקה האגרסיבי יזמה בעלת השליטה באגד בשנה האחרונה, קרן התשתיות קיסטון , שהקימו אנשי שוק ההון רוני בירם וגיל דויטש לצד מנכ"ל הקרן נבות בר. באפריל אשתקד רכשה קיסטון 60% ממניות אגד (לצד שותפים) וכעת היא מבקשת להחזיר לעצמה חלק מההשקעה באמצעות חלוקת הדיבידנד.
מחוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש עולה כי מאזן אגד עומד נכון לסוף 2022 על 4.5 מיליארד שקל (סולו) והוא צפוי להמשיך ולצמוח עם עסקי החברה בעתיד. מתוך המאזן מהווה ההון העצמי 15.5%, קרי סכום של 703 מיליון שקל במסגרת העודפים. בחוות הדעת, שכתב פרופ' צבי וינר מהאוניברסיטה העברית, מתוארת פעילותה של החברה, וגם ניתנות תחזיות שמסבירות את ההיגיון שבחלוקת הרווחים המבוקשת.
לפי מודל הבסיס שמציג פרופ' וינר בנוגע לשירות החוב העתידי של אגד, גם לאחר חלוקת הדיבידנד המבוקשת תסיים אגד את שנת 2023 עם הון עצמי חיובי של 400 מיליון שקל, תוך שהיא צפויה לרשום רווח נקי של 200 מיליון שקל.
רווחיות מובטחת בזכות ההסכם עם המדינה
המסמך מלמד עד כמה הפך תחום התחבורה הציבורית בארץ לרווחי ויציב. אגד צופה כי את השנה הנוכחית תסיים עם רווח לפני פחת, מסים והפחתות (EBITDA) של 800 מיליון שקל, כאשר בשנה הבאה הוא אמור לזנק ב-35% לכ-1.1 מיליארד שקל. בשנים הקרובות צפויה רווחיות החברה לטפס לשיא של 1.4 מיליארד שקל ב-2027, ולאחר מכן לרדת ל-1.3 מיליארד שקל מדי שנה.
הרווחיות של אגד מובטחת, משום שבצד השני למרבית הכנסותיה (73%) נמצאת המדינה. פרופ' וינר מציין כי "התשלום לאגד מהמדינה הוא על כל קילומטר של נסועה. התשלום במסגרת ההסכם מבטיח לאגד רווחיות תפעולית על קילומטרים אלו". לאגד פעילויות נוספות התורמות כ-27% מההכנסות שלה (במאוחד), וגם פעילויות אלו רווחיות.
המסמך גם חושף את התוכניות העתידיות של אגד להפוך לפרת דיבידנדים שמנה לקרן שהשתלטה עליה. בכוונת אגד לחלק כאמור חצי מיליארד שקל השנה, ובהמשך להמשיך ולחלק את כל הרווח הראוי לחלוקה בשנה הבאה (2024) ו-80% מהרווח הראוי לחלוקה בשנים הבאות. אם תחול הרעה בעסקיה, מצוין במסמך, אגד צפויה להימנע מהמשך יישום החלוקות הנדיבות.
הדיבידנדים שתחלק אגד בשנים הקרובות, לפי התוכנית שנחשפת במסמך, נאמדים בכ-379 מיליון שקל ב-2024 וב-381 מיליון שקל שנה לאחר מכן, והם צפויים לטפס עד ל-598 מיליון שקל ב-2027.
פרופ' וינר מוסיף כי לאגד יש מספר כריות ביטחון משמעותיות, שיאפשרו לחברה גמישות תפעולית למרות תוכנית החלוקה המסיבית של הרווחים. הן כוללות את ההסכם ארוך-הטווח עם המדינה, יכולתה לגייס נהגים חדשים וגמישות מרבית במצבת תפעול הנהגים שלה. עוד עולה מהמסמך, כי אגד שוקדת בימים אלה על קבלת דירוג אשראי מחברת מידרוג, שיאפשר לה לגייס חוב, ולפי הערכתה היא צפויה להיות מדורגת בין A ל-AA.
הערכת שווי של עד 5.7 מיליארד שקל
באפריל בשנה שעברה הפתיעה קרן התשתיות הציבורית קיסטון את שוק ההון, כשגברה על מתחרים גדולים ממנה בהרבה ורכשה את השליטה באגד (60%) לפי שווי חברה של 4.8 מיליארד שקל. מספר חודשים לאחר מכן פרסמה הקרן הערכת שווי שביצעה עבורה פירמת BDO, אשר העריכה את אגד בשווי גבוה יותר, הנע בין 5.4 ל-5.7 מיליארד שקל.
אגד מפעילה שירותי תחבורה ציבורית בארץ ובחו"ל, בעיקר באמצעות אוטובוסים. לחברה גם החזקות ברכבת הקלה (הקו האדום), הסעות פרטיות ו-21 נכסים שונים שכוללים בעיקר מוסכים. היא מעסיקה כ-7,000 עובדים, כ-70% מהם הם נהגים.
מהדוחות שפרסמה לאחרונה קיסטון לרבעון הראשון, ושבהם נחשפו גם תוצאותיה של אגד, עלה כי הכנסותיה של החברה הסתכמו ב-1.2 מיליארד שקל, עלייה של 13.6% שנבעה מגידול בהכנסות מתחבורה ציבורית בארץ על רקע עליית מדד המחירים לצרכן, וכן מצמיחה בהכנסות מפעילותה בהולנד ובפולין. קצב הכנסות זה מגלם עלייה שנתית של 5% ביחס להכנסות החברה בשנת 2022 כולה, שעמדו על 4.6 מיליארד שקל.
הרווח התפעולי הרבעוני של אגד קפץ ב-13.4% ל-143 מיליון שקל, ובשורה התחתונה החברה הציגה עלייה של 20% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-80 מיליון שקל. השיפור ברווח הושג בין היתר הודות לשיפור בפעילות אגד בפולין, ותזוזות בשערי מטבע שפעלו לטובתה. את השנה שעברה כולה סיכמה אגד עם רווח נקי של 5.9 מיליון שקל בלבד, שהושפע לשלילה מהפרשה של 618 מיליון שקל בגין פשרה בתביעה שהגישה נגדה קרן גמלאי החברה.
מצבת הרכבים של אגד עמדה נכון לסוף הרבעון הראשון על 2,978 אוטובוסים, למול 3,006 אוטובוסים אשתקד. מצבת האוטובוסים החשמליים של החברה זינקה מ-35 ברבעון הראשון 2022 ל-234 כיום.
לפי ניתוח הדוחות הכספיים לשנת 2022, שצורף לבקשה לביהמ"ש, הכנסות אגד צמחו בשנה החולפת ב-9% ל-4.6 מיליארד שקל. רוב ההכנסות (3.9 מיליארד שקל) נבעו משירותי התחבורה הציבורית בארץ.
לחברה נוצר רווח תפעולי של 200 מיליון שקל, לאחר הפרשה של 294 מיליון שקל בגין הפשרה מול קרן הגמלאים. סך החוב הפיננסי של החברה הסתכם בסוף 2022 ב-1.8 מיליארד שקל, מתוכו חוב של כמיליארד שקל במאזן הסולו של אגד. יתרת המזומנים עמדה על 616 מיליון שקל בדוח המאוחד (420 מיליון שקל בדוח סולו).