גרמניה נהר הריין בדיסלדורף, קיץ 2022 / צילום: Shutterstock
מי שהלך בשבועות האחרונים בברלין יכול היה להרגיש על גופו טיפות קטנות. ברגע הראשון אפשר לחשוב שמדובר בגשם קל, אלא שהשמים הכחולים בעיר הסגירו את התופעה שפשטה על הרחובות שלה: מיליארדי כנימות התרבו ללא הפרעה על העצים, והפרישו נוזל, המכונה "טל דבש", שהפך רחובות שלמים לדביקים ומלוכלכים, ממש כאילו רוססו בדבק. כל זה קרה, בקנה מידה רחב, בחסות מזג האוויר החם והיבש ששרר בבירת גרמניה בחודשים האחרונים. למעשה, עד מאי האחרון ירדו פחות מ־20% מהמשקעים הרגילים לעונה בברלין.
● המורה המבריק למתמטיקה שמלמד ילדים להיות חכמים יותר מבינה מלאכותית | ראיון
● זינוק בעלייה: ההתייקרות הדרמטית בשוק שיעורי הנהיגה
● הכלכלן שמזהיר: "הנזק הכלכלי של משטר סמכותני לוקח זמן" | ראיון
ולא מדובר רק בגרמניה. הקיץ האחרון היה החם ביותר באירופה כולה בכל הזמנים (מאז התחילו המדידות ביבשת). החורף האחרון באירופה השווה את השיא לחורף הכי חם. חודש מאי האחרון ברחבי העולם היה השלישי הכי חם מאז החלו הרישומים ב־1850.
הנתונים הללו מתבטאים בטמפרטורות גבוהות במיוחד, בימי שמש רבים מהרגיל ונכון לעכשיו במיעוט משקעים, שמדאיג מאוד את תושבי היבשת ואת הרשויות. במדינות מסוימות באירופה הבצורת של הקיץ האחרון הוגדרה כ"חמורה ביותר זה 500 שנה", לפי נתוני האיחוד האירופי. כך, שדות שדופים, חקלאים מודאגים וגם תוכניות לאומיות להתמודדות עם מצוקת המים עוברות כעת לככב בכותרות העיתונים. אירופה, שעד כה התייחסה למים כאל משאב שקיומו מובטח, התעוררה כבר באביב למציאות משתנה.
בעוד בדרום אירופה ובחצי האי האיברי בצורות ומחסור במים לחקלאות ואף לשתייה הם נושאים ותיקים על סדר היום, עבור רוב מדינות צפון אירופה מדובר בתופעה חדשה.
בגרמניה, למשל, אין מונה מים ברוב הבתים המשותפים. השימוש בהם הוא חופשי והעלות מחושבת ברמת הבניין, אם בכלל. כלומר אין תמריץ לחסוך בשימוש בהם. בעבר הרשויות המקומיות בברלין אפילו עודדו את התושבים לפתוח את הברזים ללא צורך כדי לאפשר מילוי מחדש של מאגרים שעמדו מלאים במשך שנים.
אבל כאמור המצב משתנה, במיוחד בחמש השנים האחרונות. החורפים הארוכים, הכוללים תקופות של שלג ושל גשם, התחלפו בצחיחות יחסית. שלג וכפור הפכו לתופעה נדירה. האגמים בברלין כבר לא קופאים כמעט. אביב חם מייבש את הקרקע. לפתע ממטרות מופיעות בפארקים בחודשי יולי־אוגוסט ומבצעי חירום להשקיית עצים זקנים יוצאים לפועל ברחבי ערים במדינה. לא נדיר לראות רחבות גדולות של דשא בצבע צהוב־חום. חלק מהאגמים אינם ראויים לשחייה יותר בחודשי הקיץ המאוחרים משום שאצות רעילות משגשגות בהם.
למרות שאין בשלב זה מחסור קיומי במי שתייה ברוב אירופה, הבצורות התכופות בשנים האחרונות כבר הצליחו לגרום לשיבושים בחיי היומיום.
מפלס הנהרות - המשמשים עדיין כעורקי תחבורה חיוניים לאסדות המובילות סחורה ופחם - ירד בקיץ האחרון עד כדי שהתנועה בחלק מהם שותקה. בריין הגרמני עמד המפלס בספטמבר על כמה סנטימטרים בלבד. כך גם בנהר הפו שבצפון איטליה, שהפך לזרזיף בלבד, וכן בנהרות אחרים.
המחסור במשקעים גם משליך על מיעוט המים במאגרים הפזורים ברחבי אירופה שמטרתם להפיק אנרגיה הידרו־אלקטרית, ומשנה מן היסוד את הפקת החשמל מהם. היו מי שהגדירו בעבר את הרי האלפים כ"בטריות של אירופה" בשל האפשרות להפיק אנרגיה ממי השלגים והקרח באביב וכך הלאה עד אינסוף לכאורה, אלא שכעת נראה כי הפוטנציאל של הבטריות הולך ונעלם, עם הקרחונים המפוארים, שהפכו לשרידים מצטמקים.
בצרפת נהרות מתחממים השביתו בשנה החולפת את הפקת הכוח הגרעיני בשל איסור להזרים חזרה מים ששימשו לצינון הכורים לנהרות מהם נלקחו. האיסור הושעה בידי הממשלה.
למעשה, הקיץ באירופה רק מתחיל רשמית בימים אלה, אבל עד כה הסימנים הגלובליים מעידים שזו תהיה שנה חמה מהרגיל. לדברי מדעני אקלים, מדובר בשנת אל־ניניו, שבה האוקיינוס השקט חם מהרגיל ותורם להעלאת הטמפרטורות באטמוספירה.
זו משתלבת עם מגמת ההתחממות הקיימת: באפריל נרשמו 40 מעלות בחצי האי האיברי, בספרד ובפורטוגל, ובמאי נרשמו ימי שמש רבים יותר מאשר אי פעם בעבר בצפון אירופה. "לפני כמה שנים הייתי אומר שיש לנו מספיק מים באירופה", אמר לאחרונה פרופ' טורסטן מאייר־גר מאוניברסיטת גראץ שבאוסטריה. הוא הוביל צוות חוקרים שהשתמשו בנתוני לוויינים כדי להעריך את מצב המשקעים והמים בשנים האחרונות ולנסות לחזות את המצב קדימה. "אבל עכשיו זה נראה כאילו יהיו בעיות כבר בעתיד הקרוב".
גרמניה: קיצוב מים לגינות ובריכות פרטיות
בגרמניה הבצורות וההתחממות כבר מזמן אינן איומים עתידיים, אלא מעין מציאות יומיומית. במדינת המחוז ברנדנבורג, העוטפת את ברלין ונודעת במספר האגמים הרב שבה, הנהיגו הרשויות בשנים האחרונות קיצוב מים מדי קיץ ל"קליין גרטן", הגינות הפרטיות והמטופחות של התושבים. מדובר בחלקות שכורות שבהן הם יכולים לבנות מבנה קל למגורים בתקופת הקיץ ולגדל ירקות ופירות. השנה גם עיריית ברלין מתכוונת להגביל את ההשקיה בהן. שתי מדינות המחוז גם מתכוונות לאסור מילוי בריכות פרטיות יותר מפעם אחת בעונה.
שיקולי המים אינם מוגבלים רק למדשאות ורק לקיץ. כשיצרנית כלי הרכב החשמליים טסלה הקימה את המגה־מפעל שלה בפאתי ברלין, היא נאלצה להתחייב בפני הרשויות בברנדנבורג כי לא תשתמש בכמויות מים גדולות לטובת הייצור. מדינות מחוז וערים אחרות ברחבי גרמניה גם אסרו זמנית את השימוש בניקוי באמצעות לחץ מים גבוה כדי לחסוך מי שתייה יקרים.
סקנדינביה: מפחיתים מקלחות וחוששים משריפות
לפי נתוני מרכז קופרניקוס של האיחוד האירופי, המנטר את האקלים ומזג האוויר, כ־10% מהשטח באירופה נמצא כבר כעת במצב של אזהרת בצורת חמורה. עוד 26.9% מהשטח נמצא במצוקה כלשהי מבחינת משקעים. בעיקר צפון אירופה חווה את החודשיים האחרונים כחמים ויבשים במיוחד, והדבר משתקף בדיווחים בעיתונות. בהלסינקי ירדו רק 30 מ"מ של גשם בחודשיים וחצי האחרונים, התקופה היבשה ביותר שנמדדה מאז 1845. בדנמרק הכותרת הראשית של העיתון פוליטיקן בסוף השבוע הציג שדה שעורה של חקלאי במרכז המדינה, שנפגע מהבצורת המתמשכת, ואזהרה למגזר החקלאי במדינה כולה. "שדות רבים ייראו כמו אלו של סורן", נכתב בה. בקופנהגן התבקשו התושבים למעט במקלחות. "אנחנו משתמשים בהרבה יותר מדי מים בחום הנוכחי", נכתב בהודעה של חברת המים המקומית. "כדי שהם יספיקו לכולם, אנחנו צריכים להשתמש בפחות".
כמו בקנדה, שבה טמפרטורות גבוהות מהרגיל ומיעוט משקעים הביאו לגל שריפות עצומות במזרח המדינה, שהשלכותיהן נרשמו עד לניו יורק ומעבר, גם סקנדינביה והאזור הנורדי נמצאים כעת בסכנה לגל שריפות. בשוודיה חוששים משידור חוזר של שריפות היער הגדולות של 2018. אלה נחשבות במידה רבה לנקודת מפנה בדעת הקהל במדינה, שחיזקה את המאבק בשינויי האקלים והביאה סוגיות ירוקות לעמוד במרכז המערכת הפוליטית. "המדינות הללו הן חדשות יחסית לבעיית הבצורת", אמר לסוכנות הידיעות AP ניקלס יירדט, העומד בראש מכון החיזוי למשקעים בשירות המטאורולוגי השוודי. "בדרך כלל יש לנו עודף מים כאן בצפון אירופה ובסקנדינביה. אז למעשה אין הרבה ידע היסטורי על דרכי ההתמודדות עם בצורת, כמו שניתן למצוא במדינות בדרום אירופה".
"הבצורת הנוכחית כבר השפיעה לרעה עמוקות על החקלאות במדינה בשבועות האחרונים", אמר שר החקלאות הדני יאקוב ינסן. "משום שיש סיכוי לקיץ ללא גשמים מרובים, אנחנו צריכים לגבש תוכנית ברורה איך לסייע לחקלאות בצורה הטובה יותר". בשוודיה הזהיר איגוד החקלאים מפגיעה משמעותית בגידולי האביב, המשמשים בין היתר למזון לבעלי חיים.
איטליה: ירידה משמעותית בכמות השלגים
מחקר האקלים מאוניברסיטת גראץ הראה כי השנה הנוכחית כבר מיתרגמת לשורת בצורות בהיקף גדול יותר מזה שחזו בעבר. למעשה, החוקרים הדגימו כי כל חמש השנים האחרונות היו מאופיינות במיעוט משקעים, שיחד יצרו ירידה משמעותית ברמת המים במאגרים התת־קרקעיים, ומאיימים כעת על החקלאות ועל אספקת מי השתייה במערב היבשת.
אל מול הצחיחות במערב ובצפון היבשת החודשים האחרונים אופיינו בגשמים חזקים מהרגיל במרכז אירופה, בטורקיה, במדינות הבלקן וגם בחלקים מאיטליה - שחוותה בשנה שעברה בצורת משמעותית. ברומא עדיין מודאגים מאוד ממצב המים במדינה. מחקר של ארגון CIMA האיטלקי מצא כי החורף האחרון היה צחיח באופן יוצא דופן: כמות השלג ירדה בשני שלישים לעומת ממוצע השנים האחרונות. גובה המים בנהר הפו בימים אלה כבר בנקודת השפל שנרשמה בקיץ האחרון, וגם מפלס המים באגם גארדה ירד בחדות. נוסף על כך, כמות המים במאגרים התת־קרקעיים בדרום המדינה כעת נמוכה כאילו היה מדובר בסוף הקיץ.
לפי נתוני האיחוד האירופי, באזור מערב הים התיכון במיוחד, הכולל את דרום איטליה, צרפת וספרד (ואת מדינות צפון אפריקה המקבילות), היו הטמפרטורות גבוהות ב־2.5 מעלות מהממוצע בשנה האחרונה. "המצב באביב 2023 גרוע יותר מב־2022, אז בצורת חמורה־עד־קיצונית התפתחה באירופה והשפיעה על החקלאות ועל ייצור האנרגיה", קבע מרכז המחקר המשותף של האיחוד האירופי בדוח שפורסם החודש.
ספרד: המצוקה הופכת לפקטור בבחירות
ויש מדינות שכבר מתמודדות עם הסוגיה שנים רבות, ובהן הנושא הפך לקיומי. אחת מהן היא ספרד, שחווה גלי חום מדי אביב וקיץ בשנים האחרונות, ומיעוט המשקעים בה כבר הוביל למיני־משבר אנרגיה באביב שעבר, כשהמחירים זינקו בגלל מיעוט המים בסכרים המפיקים חשמל הידרו־אלקטרי.
מאגרי מים גדולים המשמשים לשתייה כבר התייבשו בקטלוניה, והרשויות נאלצו לדוג את הדגים שחיו בהם בחודשים האחרונים מחשש שימותו ויפיצו חיידקים במים. באנדלוסיה לגונת פואנטה דה פיידרה העצומה, המשמשת תחנת עצירה לפלמינגו, הפכה, לפי דיווח באל פאיס השבוע, ל"מדבר מלח צחיח". באזור ירדו פחות ממחצית המשקעים הרגילים לעונה בשנה שעברה, אחרי רצף שנים צחיחות קודם לכן. באזור קסטייה־לה מנצ'ה בעלי כרמים מנסים לפרוס בזריזות צינורות השקיה בימים אלה כדי להציל את הגפנים, אחרי שלא נרשמו משקעים כלל עד סוף אפריל. דיווחים דומים מגיעים מאוטונומיות אחרות במדינה.
כמו שאפשר לצפות, הבעיות האלה נכרכות בהבטחות הבחירות, שיתקיימו בחודש הבא בספרד. הממשלה הסוציאל־דמוקרטית כבר הודיעה כי תקצה כסף למתקני התפלה ולעידוד חיסכון מים בחקלאות, שני מהלכים שנחשבים קריטיים לכל אזור הנמצא במצוקת מים. "ממשלת ספרד ואני יודעים שהדיון סביב הבצורות וההתמודדות איתן הולך להיות אחת הסוגיות הפוליטיות החשובות ביותר של ספרד בשנים הקרובות", אמר לפרלמנט בחודש שעבר פדרו סנצ'ז, ראש הממשלה. סנצ'ז הקדים את הבחירות ליולי, וסוגיית המים, בעיקר בחקלאות, משחקת תפקיד מרכזי.
מצוקת המים מיתרגמת בעיקר לבעיות וחיכוכים בתחום זה בין סקטורים מתחרים שונים או בין החקלאים לארגוני איכות סביבה, שמתנגדים לשאיבה או הסטת מים ממאגרים טבעיים. סנצ'ז כבר אישר 2.2 מיליארד יורו בפיצוי ישיר לחקלאים על נזקי בצורת בשנה החולפת. כשני שלישים מהמים במדינה משמשים לחקלאות, אך יש מקומות בדרום המדינה שבו השיעור עולה ל־90%, ומספק עבודה רבה לחקלאים מקומיים וגם למהגרים רבים.
כחלק מהחברות באיחוד האירופי, מה שקורה בדרום ספרד מבחינה חקלאית לא נשאר תחום לאזור. בגרמניה ארגון איכות סביבה קרא בחודש שעבר להחרים תותים תוצרת ספרד, משום שהם מגודלים בעזרת מים "הנגזלים" משמורת טבע מקומית באנדלוסיה. "הפסיקו לקנות את תותי הבצורת הללו", קרא הארגון, בהודעה שעוררה זעם בספרד. מפלגות הימין בספרד כבר הודיעו לקראת הבחירות כי הן מתכוונות לאשר את שאיבת המים, ואת הסטתם לטובת חקלאות, אם הן יעלו לשלטון. סנצ'ז, לעומת זאת, אמר כי יש לדאוג לעתידה של השמורה.
גם בצרפת, באזורים דרומיים הקרובים לחוף הים התיכון, הודיעו כמה רשויות מקומיות על הקצבת מים לתושבים, וכי הן אוסרות על בעלי בתים למלא את הבריכות הפרטיות שלהם. ההחלטה עוררה ביקורת בקרב בעלי בתי היוקרה הסמוכים לקוט ד'אזור, שנרכשו לצורכי נופש לקיץ, וכן טענות לאי־אכיפה מצד הרשויות. במדינה נרשמו חיכוכים אלימים בין פעילי איכות סביבה לבין המשטרה סביב הקמת מאגרי מים שנועדו לדאוג להשקיה גם במהלך הקיץ, דבר שלא היה הכרחי בעבר.
תחזית האיחוד האירופי: פסימית אבל יש פתרונות
נכון לעכשיו נראה כי אירופה נמצאת רק בשלב ההכרה בבעיה. ייתכן שהיא תצטרך להתמודד בקרוב עם השאלה כיצד לתמוך במגזר החקלאות, עם הצורך לחסוך במים בבתים ובתעשייה, עם העלאה אפשרית של מחיר המים וטיפול בתשתיות הובלת מים עתיקות הגורמות לאיבוד מי שתייה בקנה מידה עצום. המזל אולי שיחק לאירופה עם החורף הקל האחרון והעובדה כי לא היה נדרש חימום רב כדי לצלוח אותו, אבל הקיץ ומיעוט המשקעים מביאים אתם בעיות אחרות.
הפרלמנט האירופי הקדיש בשבוע שעבר דיון למצוקת המים באירופה, שבו הודו הקברניטים כי יש לשנות גישה. עד כה, אמרה למשל הנציבה לענייני אנרגיה קדרי סימסון, התמקד האיחוד בחוקים שנועדו לשמור על איכות מי השתייה (בין היתר באמצעות חוקים סביבתיים נוקשים בנוגע לגידול בעלי חיים, שהצרכים שלהם מזהמים לעתים מאגרים תת־קרקעיים), "אבל עכשיו הגענו לנקודה שבה עלינו לנקוט דרך שונה. בואו לא נהפוך ליבשת שלומדת את הערך האמיתי של המים רק אחרי שהבאר התייבשה".
סוכנות הסביבה של האיחוד פרסמה בשבוע שעבר תחזית "פסימית", לדבריה, למצב העניינים בקיץ הקרוב. גם היא הציעה להתחיל להסתגל למציאות החדשה, וכי ערים וממשלות יקצו אזורים רבים יותר למאגרי מים ויפעלו כדי לטעת עצים במרחבים עירוניים וכך "להפחית את עומס החום בהן". גם נטיעת עצים במרחבים פתוחים מקטינה את הסיכון לשיטפונות, העריכה הסוכנות. הצעות נוספות כוללות שינוי תאריכי זריעה וקצירה של החקלאים, ואולי אף אימוץ גידולים שונים המתאימים יותר לסביבה צחיחה ודורשים פחות מים.
הנתונים שהוצגו במהלך הדיונים העלו כי מספר הבצורות באירופה עלה בשני העשורים האחרונים וגם תכיפותן. העלות הכלכלית שלהן נאמדת ב־9 מיליארד יורו בשנה, אך עשויה לזנק ל־65 מיליארד אם יחריפו. "אנחנו רואים את ההשלכות של משבר האקלים, וזה ברור יותר מאי פעם", אמר חבר פרלמנט דני בדיונים בפרלמנט האירופי, "אירופה מושפעת מבצורות, נהרות מתייבשים וחקלאות במצוקה. מדובר במלחמה, מלחמה על מים".