לוחמי חטיבת צנחנים באימון / צילום: Shutterstock
משרד האוצר וצה"ל מנהלים משא־ומתן שקט לשינוי מהיסוד של מנגנון השכר המיושן בצבא הקבע ובמערכת הביטחון - כך נודע לגלובס. בתוך כך, צה"ל יוכל לבחור אילו תפקידים יקבלו תוספות שכר גבוהות יותר, על חשבון תפקידים אחרים. אם המגעים יבשילו, הרפורמה תצא לדרך כבר בתקופה הקרובה, עם חתימת הסכם המסגרת בין האוצר להסתדרות על העלאת שכר עובדי המגזר הציבורי.
● "עולים להתקפה": שינוי הכיוון של אחת מקרנות ההשקעה הגדולות בעולם
● עשרות מיליארדים לכבישים או לרכבת לאילת: האולטימטום של האוצר למירי רגב
היסטורית, שכר הקצינים ואנשי הקבע מוצמד להסכמי שכר של כלל עובדי המדינה. הסכם המסגרת, שעקרונותיו סוכמו לפני יותר משלושה חודשים בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ההסתדרות ארנון בר־דוד, קובע העלאת שכר ממוצעת של 11% לעובדי המדינה. העלאה זו אמורה להשתרשר לקצינים והנגדים בצה"ל, ולאחר מכן גם למשטרה, שב"כ ושירות בתי הסוהר - לפי תרשים הזרימה של הצמדות השכר במדינה.
הרציונל מאחורי ההצמדות הוא שלצה"ל ולכוחות הביטחון אין ועדי עובדים שיכולים לקדם את האינטרסים של לובשי המדים בסוגיות של שכר ותנאים. זאת, למרות שבאוצר נהוג לראות בצה"ל את "ועד העובדים הגדול והחזק במדינה", כזה שמצליח לקבל תמיד עדיפות תקציבית במערכת הפוליטית ופועל בחוסר שקיפות לגבי הוצאות השכר בתוכו.
מבנה ההצמדה הנוקשה מייצר עיוותים
כיום, הצמדת השכר היא קשיחה ולא דיפרנציאלית. קיימות טבלאות באוצר שמקבילות בין הדירוגים בשירות המדינה לדרגות שבמערכת הביטחון, ובין התפקידים השונים. למשל, אם נניח שמשפטן במשרד ממשלתי יקבל העלאה של 10%, גם משפטן בצבא יקבל תוספת זהה.
על פניו זה נשמע הגיוני. אלא שמבנה ההצמדה הנוקשה והארכאי מייצר לא פעם עיוותי שכר. המשפטנים הם דוגמה לכך: לפי גורמים המעורבים במגעים, בעוד ששירות המדינה סובל ממחסור בעורכי דין, בצה"ל מצוקת כוח־האדם היא בכלל בתחומים אחרים, כמו למשל לוחמים ואנשי טכנולוגיה.
השינוי עליו מדברים בחודשים האחרונים בשיחות בין אגף השכר באוצר אמור להגמיש את תוספות השכר. בהתאם לדוגמה שהוזכרה, בצה"ל יוכלו לקחת מהמשפטנים חלק מתוספת השכר, ולהעביר אותה לצורך הגדלת התוספת ללוחמים.
לגמישות ייקבע רף עליון מסוים. נניח, שהצבא יוכל לנתב עד 50% מתוספת השכר של דירוג אחד לדירוג אחר שנמצא במחסור. זאת, בתקווה להתאים את צה"ל לתחרות מול שוק העבודה המודרני. מנגד, הנפגעים העיקריים אמורים להיות אלה המשרתים בתפקידים עורפיים.
המהלך ינתב כספים בצורה יעילה
מנגנון ההצמדה הארכאי שקיים כיום יוצר עיוותים גם ברכיבים שונים בתלוש השכר שמשלמת המדינה. למשל, ההצמדה על "תוספת השכלה". לראיית האוצר, יש הצדקה בתגמול פקידים מקצועיים בשירות המדינה שרוכשים השכלה לצורך ביצוע תפקידם, בעוד שלא תמיד יש הצדקה לתוספת מקבילה בצה"ל.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התייחס לפני כחצי שנה להצמדות השכר של מערכת הביטחון.
בדוח נכתב כי "העלות הכספית הכרוכה בהצמדת השכר בגופי הביטחון וביטחון הפנים… לשכר בשירות המדינה, היא כלהלן: העלות של כל תוספת שכר בשיעור 1% שנקבעת בהסכם מסגרת קיבוצית עם ההסתדרות מסתכמת בכ־600 מיליון שקל בשנת 2021, ועלות ההצמדות הנובעות מתוספת כזו היא כ־270 מיליון שקל נוספים (כ־45%)".
לפי חישוב זה, עלות ההצמדה לבדה של הסכם המסגרת של ההסתדרות אל מערכת הביטחון תעמוד על כ־3 מיליארד שקל. לפי הערכות העלות האמיתית תהיה נמוכה יותר, אבל בכל זאת תקיף כ־1־2 מיליארד שקל. באוצר מבינים שהמהלך לשינוי ההצמדה לא יחסוך בטווח הקצר כסף לקופה הציבורית, אבל אמור לנתב את הכספים בצורה יעילה יותר ולפי צורכי הגיוס של המערכת, במודל שמזכיר קצת יותר את המגזר הפרטי.
יצויין כי המגזר הציבורי כולו, ולא רק מערכת הביטחון, סובל מעיוותי שכר. אלא שבניגוד לצה"ל, בתחומים האזרחיים שבשירות המדינה קיימת אפשרות מסוימת לגייס עובדים בחוזים אישיים, שמגדילים את הגמישות עבור ההנהלות.
לפי דוח השכר השנתי שמפרסם האוצר על מערכת הביטחון, השכר הממוצע בשירות קבע מובהק (דרגת רס"ר ומעלה אצל נגדים ורס"ן ומעלה בקצינים) עמד על קרוב ל־23 אלף שקל בחודש בשנת 2021. פערי השכר בצה"ל בין משרתים חדשים לוותיקים הם רחבים במיוחד. קצינים בקבע ראשוני (סג"מ עד סרן) השתכרו בממוצע כ־11 אלף שקל בלבד. הסכומים עולים עם הוותק והדרגות, כאשר סא"ל השתכר כ־32 אלף שקל, אל"מ כ־40 אלף שקל, תא"ל כ־56 אלף שקל, אלוף כ־77 אלף שקל והרמטכ"ל כמעט 100 אלף שקל ברוטו.
תוספת השכר שנקבעה בהסכם של ההסתדרות חולקה כך שהפעימות הראשונות יינתנו בתוספת שקלית - 500 שקל בשתי פעימות. לאחר מכן יחולקו ארבע פעימות נוספות באחוזים, עם העלאה של 6% עד אפריל 2027. התוספת השקלית נועדה לצמצם במעט את פערי השכר, כיוון שהיא מוסיפה יותר באחוזים לבעלי השכר הנמוך. בעיקרון, החלוקה הזו אמורה להישמר גם בשרשור התוספות אל צה"ל.
ואולם, כבר ראינו בעבר שגם התוספת השקלית בצה"ל הייתה שווה יותר מאשר בשאר שירות המדינה. בהסכמי שכר קודמים במגזר הציבורי מ־2009, 2011 ו־2016 שאליהם הוצמד השכר בצבא, "במקרה שבו ניתנה תוספת שקלית, שנועדה לצמצם פערי שכר, החליטה הממשלה שהיא תחושב על פי בסיס השכר בצה"ל. בסיס השכר בצה"ל גבוה כאמור בהשוואה לבסיס השכר שנקבע בהסכם המסגרת, באופן שהגדיל הלכה למעשה את הפער בין השכר של המשרתים בצה"ל, במשטרה ובשב"ס ובין שכר עובדי המדינה", נכתב בדוח מבקר המדינה.
המבקר העיר על השיטה הבעייתית הזו והציע ש"במסגרת גיבוש המדיניות הכוללת במבנה השכר וההעסקה בשירות הציבורי, וגיבוש החלטת ממשלה בנושא, תינתן גם הדעת לעקרונות שעל הממשלה לאמץ בכל הנוגע ליישום מנגנוני ההצמדה, בהתאם לתכליותיהם. בכלל זאת, שימוש בהצמדות של תוספות שכר שקליות על פי תכליתן - צמצום פערי שכר, באופן שלא יוביל להגדלת פערי שכר בין קבוצות מועסקים המוצמדות זו לזו".
בקרוב נוכל לגלות האם המדינה תאמץ את הערת המבקר ותקבע תוספת שקלית בצה"ל על אותו בסיס של יתר עובדי שירות המדינה.
מגעים במקביל לדיונים מול ההסתדרות
המגעים על ההסכם בין צה"ל לאוצר מתנהלים במקביל לדיונים של האוצר מול ההסתדרות, לקראת חתימת סופית של ההסכם. מסגרת ההסכם נקבעה עוד בתחילת מרץ, ומאז דנים הצדדים בסגירת הפרטים. באוצר טוענים שבגלל שהסיכום הראשוני בין סמוטריץ' לבר־דוד היה מהיר מאוד, זה רק הגיוני שהזמן שלוקח לעבוד על הפרטים הקטנים מתארך.
עם זאת, צריך לזכור שמאז ההכרזה על הסכם המסגרת לפני שלושה וחצי חודשים, היחסים בין שר האוצר להסתדרות התדרדרו, בעיקר לאחר השביתה במשק שהוביל ארגון העובדים כנגד המהפכה המשפטית של הממשלה.