תעריף הארנונה הארצי מתעדכן בכל שנה בחודש מאי / צילום: Shutterstock
האם תעריף הארנונה הארצי יתייקר שוב בשיעור כמעט כפול מההתייקרות ב־2023? על פי תחשיב שביצעו אנשי איגוד לשכות המסחר בימים האחרונים, צפויה הארנונה לשנה הבאה להתייקר ב־2.68%, זאת לאחר שהשנה עלתה הארנונה בשיעור של 1.37%.
● ועדת הכספים הצביעה פה אחד: ביטוחי המנהלים מגיעים לסוף דרכם
● 400 אלף איש חידשו דרכון בשידור חי: כך הצליח משה ארבל איפה שרבים נכשלו
● המאבק הצרפתי באינפלציה: איום על יצרניות המזון להוריד מחירים
תעריף הארנונה הארצי מתעדכן בכל שנה בחודש מאי, על בסיס השוואה למדדים שנה לאחור: מחצית מהשינוי נובע מההשוואה בין מדד המחירים לצרכן במאי השנה, לבין מאי של השנה הקודמת, והמחצית השנייה - מהשוואה דומה במדד השכר במגזר הציבורי. השנה, באופן לא מפתיע, עיקר ההשפעה על התחשיב נובעת ממדד המחירים לצרכן, אשר על פי ההשוואה האמורה עלה ב־5%. מדד השכר במגזר הציבורי עלה ב־0.37% בלבד.
תחשיב איגוד לשכות המסחר מראה כי מס הארנונה צפוי לעלות בשנת 2024 בסכום כולל של כ־763 מיליון שקל. בהתאם, היקף הארנונה הכולל שאמור לשלם הציבור בשנת 2024, למגורים ולעסקים יחד, צפוי להסתכם בכ־29.23 מילארד שקל. מדובר בשיעור העלייה הגבוה ביותר בעשור האחרון בתעריף הארנונה הארצי.
על רקע כל אלו קורא אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', "לקבע כבר עכשיו עקרונות של העלאת מס הארנונה לשנה הבאה ולהקפיא את ההתייקרות האוטומטית הקבועה על פי החוק, כדי לבלום את אחד מהמשפיעים החשובים ביותר על יוקר המחייה בישראל, הן באשר לכלל משקי הבית, והן באשר לכלל העסקים המצויים בתחומי הרשויות המקומיות. במקביל יש להודיע כבר עכשיו שמשרדי הפנים והאוצר לא יעניקו לאף רשות מקומית אישורים להעלות ארנונה חריגות, למרות הבקשות שכבר הגישו חלק מהרשויות".
"הרשויות לא יבקשו חריגות מהארנונה בשנת בחירות - השיטפון יגיע ב־2025"
יש לציין כי לצד העלייה הארצית הצפויה בתעריף הארנונה, עשויים להתבצע גם עדכונים נקודתיים בתעריפים בכל רשות, על סמך "בקשות לאישור חריג לארנונה". בקשות אלו עשויות לכלול העלאות או הפחתות בתעריפים של שימושים שונים, לעתים גם כמה במקביל, מצד כל עירייה.
בכל שנה נדרשות הרשויות לעשות זאת עד ה-1 ביולי, אך השנה, מאחר שמדובר בשנת בחירות, יוכלו להגיש בקשות כאלו עד שלושה חודשים מיום תחילת הכהונה של ראש העירייה הנבחר, קרי תחילת 2024, ואישורן יינתן רטרואקטיבית עד 21 באוגוסט 2024. יש לציין כי בשנה שעברה הוגשו בקשות לאישור חריג מצד 112 רשויות מקומיות, אך אף אחת מהן לא אושרה, לראשונה מאז נחקק החוק, משום שלא התקבלה החלטה בנושא מצד שרי האוצר והפנים דאז, אביגדור ליברמן ואיילת שקד.
למרות זאת לא צופה לין "בליץ" של בקשות חריגה בשנה הקרובה - בשל העובדה שמדובר בשנת בחירות: "בשנה שלפני הבחירות לא נראה בקשות חריגות בהיקפים גדולים כפיצוי על אי אישור החריגות בשנה שעברה. עם זאת, אני צופה כי ביחס לשנת 2025 נזכה ל'מבול' של בקשות כאלו".