עו''ד מאיר לוין, המשנה ליועמ''ש לעניינים כלכליים / צילום: רפי קוץ
ועדת שרים לחקיקה אישרה מחדש את ההצעה לתיקון חוק החברות בעניין חברות ללא בעל שליטה. לפי התיקון המוצע, רף החזקת "בעל שליטה" יירד מ-50% ל-25%; בחברות ללא בעל שליטה תבוטל החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים, תיקבע חובה למנות רוב דירקטורים בלתי תלויים, וייקבע תגמול נוסף ליו"ר דירקטוריון בלתי תלוי, לדברי משרד המשפטים "על-מנת לאפשר לו תגמול נאות בגין כהונתו כיו"ר". בנוסף ייקבע כי עסקה חריגה עם בעל מניה המחזיק 10% או יותר מאמצעי השליטה בחברה תהיה טעונה אישור ועדת ביקורת והדירקטוריון.
● ועדת הכספים הצביעה פה-אחד: ביטוחי המנהלים מגיעים לסוף דרכם
● המשנה ליועמ"ש: "ביטול עילת הסבירות - אמצעי קיצוני ביותר ובלתי קביל"
השינויים נועדו להתמודד עם סוגיית שלטון המנהלים, והיא יוזמה מקצועית של המחלקה הכלכלית במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בראשות עו"ד מאיר לוין, בשיתוף עם רשות ניירות ערך. ההצעה עברה את ועדת השרים בכנסת הקודמת, בתקופתו של שר השמפטים דאז גדעון סער, אך מאחר שלא עברה קריאה ראשונה, היא נדרשה לעבור שוב את ועדת השרים.
חוק החברות לא נותן מענה לתופעה של חברות ללא גרעין שליטה, מאחר שנחקק בעידן של מבנה שליטה ריכוזי. בראיון לגלובס באוקטובר 2021 אמר לוין כי "ברגע שאין בעל שליטה שמפקח ומנווט את החברה, מי ששולטים בפועל עשויים להיות המנהלים, שלא סופגים באמת את תוצאות ההחלטות שלהם. חוק החברות בנוסחו היום לא כולל הוראות שמתמודדות עם הבעיה בצורה מקיפה".
לדבריו, "השאלה הכי חשובה בחברה ללא גרעין שליטה היא למי הדירקטורים מרגישים חייבים. הניסיון שהצטבר בעולם מראה שבעלי המניות מצביעים בדרך-כלל בעד כל מועמד שמוצג להם. השאלה המעניינת הופכת להיות מי שם את שמות הדירקטורים. אם הנהלת החברה מציעה את השמות, זה בעייתי מאוד, כי הדירקטורים ירגישו שהם חייבים להנהלה, במקום לפקח עליה. לכן אנחנו מציעים לפתור את הבעיה בוועדה בלתי תלויה שתאתר מועמדים".
תופעה הולכת ומתרחבת
בשנים האחרונות קיימת תופעה הולכת ומתרחבת בשוק ההון הישראלי - חברות ללא גרעין שליטה. חברות אלה מהוות כיום כ-15.7% מהחברות שנסחרות בבורסה בתל אביב, ושווי השוק שלהן מייצג כ-23.7% משווי השוק הכללי. בין אלה ניתן למנות פירמות ענק כמו פז, שופרסל, מבנה נדל"ן, ישראכרט וכלל ביטוח.
התופעה, שבעבר הייתה פחות שכיחה בשוק ההון הישראלי, הלכה והתגברה בעקבות חוק הריכוזיות, שפירק את פירמידות ההחזקה של הטייקונים המקומיים ואילץ אותם לבחור בין החזקה בחברות ריאליות לפיננסיות; וכן בשל קריסתם הפיננסית של רבים מאותם טייקונים, שנאלצו לוותר על השליטה בחברות מרכזיות במשק.
ההצעה מבקשת להתאים את המשפט הישראלי לכללים המקובלים בעולם. עד היום חוק החברות הותאם בעיקר לחברות עם בעל שליטה, וחסרים בו הסדרים לגבי חברות ללא בעל שליטה שנהוגות בשווקים בעולם, בעיקר בארה"ב ובריטניה.