בורסת ת"א מסכמת מחצית עגומה: אילו מניות בכל זאת בלטו לטובה

מאז תחילת השנה איבדה הבורסה המקומית כ-2%, בזמן שמדדים בולטים באירופה ובארה"ב הציגו עליות חדות • גורמים בשוק מציינים כמה סיבות לפערים, ובראשן המאבק סביב החקיקה המשפטית בישראל • המאוכזבים העיקריים הם המשקיעים במניות חברות התקשורת, שנחתכו בעשרות אחוזים • מנגד, חברות האנרגיה בלטו לטובה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי
בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בתל אביב סיפקה לא מעט "רכבות הרים" למשקיעים בשנים האחרונות. המחצית הראשונה של 2023 הייתה עוד דוגמה בולטת כזו, והיא מסתיימת עם ירידות שערים מתונות במדדים המובילים. אבל זה טפח קטן בלבד מהתמונה.

המהלך האקטיביסטי של הפניקס ובית ההשקעות מור שנועד לשנות את פניה של מגוריט 
לאן נעלם המיתון שכלכלנים דיברו עליו והאם האיום חלף? 

השוואה של הבורסה התל אביבית לחלק ניכר מהבורסות הגדולות בעולם מלמדת שמתחילת השנה היא מפגרת אחריהן בגדול. גם בסיכום 12 החודשים האחרונים, קרי מיוני אשתקד, היא מציגה ביצועים חלשים למדי.

במחצית הראשונה ירדו שני מדדי הדגל של הבורסה, הכוללים את עיקר המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר, ת"א-35 ות"א-125, בכ-2%. בנקודות השפל, המדדים נפלו אף פי שניים ושלושה, אך בחודשים האחרונים תיקנו מעט כלפי מעלה.

ניתן למנות מספר גורמים שהכבידו על הבורסה המקומית מתחילת השנה, אך האנליסטים תמימי דעים שהמרכזי בהם הוא המאבק סביב החקיקה המשפטית שהממשלה מבקשת לקדם. גם האירועים והאיומים הביטחוניים, לרבות המבצע בעזה והמתיחות עם איראן, הוסיפו שמן למדורה.

פער גדול מהבורסות באירופה ובארה"ב

השוואה לנעשה בעולם מעמידה באור חיוור את ביצועי הבורסה המקומית. מדד S&P 500 עלה מתחילת השנה ב-13%, ורשם תשואה של 11% בתוך 12 חודשים. הנאסד"ק זינק בכ-29% במחצית הראשונה, והשלים עלייה של 16% בתוך שנה.

בין הסיבות להתאוששות הדרמטית בנאסד"ק היו עליות של חלק ממניות ענקיות הטכנולוגיה, כדוגמת טסלה , אפל  ואלפאבית (גוגל) , שהסבירו את התשואה החריגה לחיוב של המדד ב-2023.

ניו יורק לא לבד. בעוד שבסיכום השנתי נותרו מדדי ת"א-35 ות"א-125 בטריטוריה שלילית, כשהם מאבדים כ-3% ו-5% בהתאמה מאז סוף יוני אשתקד, הרי שבעולם נרשמו עליות בחלק ניכר מהמדדים המובילים. כך למשל, בטוקיו זינק מדד ניקיי 225 ב-25% בסיכום השנה החולפת, בפרנקפורט עלה מדד דקס ב-21% ובלונדון הציג הפוטסי 100 תשואה מתונה יחסית של 3% בשנה האחרונה, אך גם היא טובה ביחס לתל אביב.

 

"בשונה מבעבר, אי-ודאות פוליטית סביב מהלכי הממשלה לשינוי מערכת המשפט תפקדה כפקטור מרכזי, והכתיבה לא אחת את הטון בשוק", אומר שי שעיה, שותף מנהל בקרני פמילי אופיס. לדבריו, זה היה הטריגר לפער שנפער בין ביצועי המדדים.

לדבריו, "את ההשפעה של מהלכי הממשלה ראינו גם בשוק המט"ח, כאשר השקל רשם פיחות מול הדולר. לאפקט הזה 'תרמו' גם התבטאויות של בכירים, שלכאורה ערערו את עצמאותו של בנק ישראל והעלו חשש אצל המשקיעים הזרים כי יינקטו צעדים לשינוי המבנה הכלכלי בישראל".

המנצחים הגדולים בבורסה של תל אביב

נוסף על כך, הוא מציין כי "האינפלציה והריבית, שהתפשטו לרוחבה של הכלכלה הגלובלית, היוו מוקדי סיכון בזירה המקומית. קריאת האינפלציה האחרונה אומנם הייתה מעודדת, והראתה התמתנות משמעותית ביחס לציפיות, אך צריך לזכור שאינפלציית הליבה עדיין לא נעלמה, ועשויה לאלץ את בנק ישראל להמשיך עם סדרת העלאות הריבית".

מתחילת השנה מסתמנים שני סקטורים מקומיים בתור "המנצחים" הגדולים. האחד הוא סקטור האנרגיה, כאשר מדד ת"א נפט וגז עלה ביותר מ-15% מתחילת השנה. השני הוא מניות הטכנולוגיה, בעיקר של החברות הגדולות והמבוססות, שבחלקן הן דואליות, כלומר נסחרות במקביל גם בוול סטריט.

עליות השערים בסקטור האנרגיה הן בפועל המשך המגמה שראינו בשנה שעברה. אז, קיבלו המניות בתחום דחיפה משמעותית מהמלחמה באוקראינה, שהקפיצה את מחירי האנרגיה בעולם. בשיא אשתקד, מחיר חבית נפט חצה את רף 120 הדולרים. כיום הוא עומד על כ-75 דולר.

מי שחשב שבשנה הנוכחית תהיה דעיכה, הופתע לגלות בסיכום המחצית שמדד זה שוב רשם תשואה מנצחת. לכך תרמה העסקה הנרקמת למכירת מחצית משותפות ניו-מד אנרג'י (לשעבר דלק קידוחים) לבריטיש פטרוליום וחברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC).

שתי ענקיות האנרגיה הגיעו הצעה לא מחייבת לרכוש מחצית מניו-מד לפי שווי של 14.2 מיליארד שקל, פרמיה של 65% ביחס למחיר השוק בעת ההודעה בסוף מרץ. העסקה האפשרית הובילה לזינוק של כ-36% במניות ניו-מד מתחילת השנה, וגם מניות קבוצת דלק המחזיק ב-54% מהונה של ניו-מד עלו בפרק הזמן המדובר בכ-26%.

תחום חיובי נוסף מתחילת השנה היה מניות הטכנולוגיה. מדד ת"א טכנולוגיה עלה במעל ל-7% במחצית הראשונה, עלייה שנבעה בין היתר מרוחות חיוביות מכיוון וול סטריט.

 

מניות נייס , יצרנית תוכנות שירות הלקוחות, עלו בכ-10%, ומציבות אותה כיום במקום הראשון במונחי שוק (47 מיליארד שקל) בבורסה בתל אביב, אחרי צמד הבנקים הגדולים במשק לאומי   פועלים . גם מניית חברת נובה, שמפתחת מערכות מדויקות לתעשיית המוליכים למחצה, זינקה במעל ל-42% מתחילת השנה, ושווייה נושק ל-12 מיליארד שקל בימים אלה.

תחום נוסף שרשם תשואה חיובית מתחילת השנה הוא הפיננסים. מדד ת"א פיננסים, הכולל את מניות הבנקים, חברות הביטוח, בתי ההשקעות וחברות האשראי החוץ-בנקאי, עלה מתחילת השנה בכ-4%. לכך תרמה עליית מניות הביטוח ב-4.7% בתקופה זו, אם כי בסיכום השנה החולפת ירד המדד הזה ב-5% כמעט.

כשמבודדים את מניות הבנקים, מגלים שמדד ת"א בנקים 5, הכולל את חמשת הבנקים הגדולים, רשם תשואה נמוכה של כ-0.7% מתחילת השנה, אך טיפס ב-5.8% בתוך שנה. עוצמת המדד התגלתה גם על רקע רווח נקי מצרפי של מעל 6 מיליארד שקל ברבעון הראשון לאותם בנקים. אלה נהנים מעליית הריבית לנוכח הפער המתרחב בין הריבית על ההלוואות שהם מעניקים ובין הפיקדונות.

המחצית שחברות התקשורת יעדיפו לשכוח

הסקטורים המפסידים היו בעיקר מניות התקשורת, ומדד ת"א תקשורת וטכנולוגיית מידע ירד ב-13% מתחילת השנה. הסנטימנט השלילי בלט במניות פרטנר, שנפלו ב-41% מתחילת 2023, מניות סלקום, שנחתכו ב-30% כמעט, ומניות בזק, שירדו בכחמישית מערכן. אלה היוו משקולת על אותו מדד, וגם היוו הסמן השלילי במדדי הדגל (ת"א-35 ות"א-125) של הבורסה.

לדברי אנליסט התקשורת של פסגות בית השקעות, דייוויד קפלן, מוקדם יותר החודש, נראה כי "הירידה במניות הטלקום נובעת בין היתר מחשש לעליית מדרגה בכל מה שקשור לתחרות בשוק הטלוויזיה, עם כניסת FreeTV (חברת סטרימינג חדשה של קשת ו-RGE). זה משהו שיכול לפגוע בכל החברות - כבר חווינו מלחמות מחירים בעולם הטלקום בעבר, ונראה שהשוק לוקח פוזיציה של 'בואו נחכה ונראה מה קורה' ".

כך שככלל סקטור התקשורת, למרות שנחשב לכזה שמציע חיבור לאינטרנט ולשידורי טלוויזיה, עם ביקושים חזקים, ככל הנראה נמצא בתחרות מוגברת ששוחקת את הרווחיות בו, מה שעשוי להסביר את דעיכת ההתלהבות של המשקיעים.

אך יש גם אלמנט מאקרו ארוך-טווח יותר, שמתקשר לירידת קרנן של מניות התקשורת, וגם לסקטור נוסף שהפגין חולשה במחצית הראשונה של השנה - תחום תשתיות האנרגיה, שבו פועלות רבות ממניות ה"קלינטק".

מדובר בחברות שעוסקות בהקמת שדות סולאריים או בפיתוח טכנולוגיות בתחום אנרגיה ירוקה. אלא שהסתלקות הקורונה, שבעטיה הפכו מניות הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת ליעד השקעה מועדף, עם השינוי שחוללה בטעמי המשקיעים, התמשכה גם לתוך החודשים הראשונים של שנה זו. חלק מהסיבה הוא עליית הריבית, שחיסלה את הכסף הזול שזרם לפיתוחים טכנולוגיים בתחום, ופגע במניות המדוברות.

מתחילת השנה נפלו מניות החברות כמו אפולו פאוור, המייצרת יריעות של פאנלים סולאריים, אוגווינד שעוסקת בפיתוח מערכות אגירת אנרגיה באוויר דחוס ויצרנית הפאנלים הסולאריים פריים אנרג'י, במעל ל-50%. אלו הכבידו על מדד ת"א תשתיות אנרגיה, שאיבד מתחילת השנה 10% כמעט.

מדדי הנדל"ן אינם מתנהגים באופן אחיד

התפתחויות בעלות השפעה חלו גם בענף הנדל"ן. הבורסה יצרה בפברואר 2020 שלושה מדדים נוספים על המדד הראשי שבו המניות העיקריות בתחום (ת"א נדל"ן): מדד ת"א בנייה, שכולל את יזמיות הענף, כמו י.ח דמרי, פרשקובסקי, אזורים ואפריקה מגורים; ושני מדדים שכוללים מניות של חברות עם נכסים מניבים - ת"א מניב ישראל ות"א מניב חו"ל.

במחצית הראשונה של השנה עלה מדד ת"א בנייה בפחות מ-0.5%, ומדד ת"א מניב ישראל ירד ביותר מ-6%, כשמדד ת"א מניב חו"ל נותר מאוזן. מדובר בבלימה של קריסת המדדים לנוכח העלאות הריבית אשתקד.

בסיכום שנתי ת"א בנייה ירד ב-17%, מניב ישראל ב-16% ומניב חו"ל נחתך ב-32%. הסיפור המעניין מאחורי המדדים היה התאוששותם מאז סוף מרץ. בשלושת החודשים האחרונים שלושתם התאוששו וטיפסו בשיעור של עד 11%, בהובלת ת"א בנייה.

נראה כי ההתאוששות נבעה מההערכה שהריבית מתקרבת בארץ ובעולם לנקודת שיא, וכי בלימה אפשרית של האינפלציה תקרב באופק את התחלת הפחתות הריבית.