סניף דואר ישראל / צילום: תמר מצפי
בכירים באוצר הגישו מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, המבקש ממנו להתערב ולהסיר חסמים שיש כיום להפרטת חברת דואר ישראל. זאת בשל מהלכים של שר התקשורת שלמה קרעי שמונעים את ההפרטה, כמו דרישתו לאשר אישית כל סניף שנסגר. על פי המכתב, דבר זה "מסכן את הליך ההפרטה כולו".
● מנהלת רשות החברות נגד הדחת יו"ר הדואר: "עלול לסכל את ההפרטה"
● משרד האוצר: "מהלך קרעי להדחת יו"ר הדואר ידחה את ההפרטה"
● האם ניר ברקת ינער את שוק המזון כפי שעשה משה כחלון בסלולר?
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, הממונה על התקציבים יואב גרדוס והחשב הכללי יהלי רוטנברג שלחו את המכתב בלילה שבין שלישי לרביעי ישירות לראש הממשלה נתניהו. הם מציבים את דואר ישראל כחלק מרשימה ארוכה של חברות ממשלתיות שהופרטו תחת כהונתו ב-25 השנים האחרונות, כמו כיל, בזק, אל על, נמל אילת ותע"ש. הם גם מביאים רשימה של מדינות שהפריטו בהצלחה את חברות הדואר הממשלתיות שלהן: גרמניה, איטליה, אנגליה, אוסטריה, צרפת, בלגיה, הולנד, סינגפור.
על פי המכתב, אחד הדברים שהפכו את ההפרטה לדחופה במיוחד הוא מצבה הפיננסי של חברת דואר ישראל: "במהלך השנים האחרונות ועד לאחרונה, מצבה של חברת הדואר הלך והתדרדר, כאשר בשנה שעברה היא הייתה בעיצומו של משבר חריף, בסביבת חדלות פירעון, עם הערת עסק חי בדוחות הכספיים שלה ולפני נקיטת צעדים אפשריים על ידי הבנקים המממנים את פעילותה. במקביל לתהליכים אלה, השירות שהעמידה חברת הדואר לציבור, לרבות אוכלוסיות נזקקות ומוחלשות, המשיך להתדרדר ובהיבט העסקי של פעילותה היא איבדה נתחי שוק למתחריה הפרטיים".
תאריך היעד להפרטת הדואר: סוף החודש
לאור הדחיפות, ביולי 2022 נקבעה הפרטת הדואר ב"לוח זמנים מאתגר" שהיה אמור להסתיים בסוף יוני 2023, כלומר ממש עתה. כדי להביא לכך, הדואר עבר תכנית הבראה, שונתה לו הסביבה הרגולטורית, והוערכו שווים של כל הנכסים. אך על פי המכתב - דווקא עכשיו, ברגע האחרון, משרד התקשורת ביצע מספר עיכובים בהפרטת הדואר, שעלולים להביא לתוצאות בעייתיות במיוחד: "שוק ההון ומשקיעים פוטנציאליים רואים התנהלות זו ועלולים לאבד אמון ביכולת מימוש הפרטות גם של חברות נוספות". בעיניהם "עיכוב נוסף עלול להסב נזק של ממש לתהליך הפרטת דואר ישראל, המהווה אחד מביטוייה הבולטים של מדיניותה המוצהרת של הממשלה לקידום האינטרס הציבורי המובהק שיש בהפרטת החברה".
במכתב, בכירי האוצר מונים שלושה עיכובים משמעותיים שהטיל משרד התקשורת: עיכוב "צו אינטרסים חיוניים" ההכרחי למען אישור נוהל מכירת החברה, יומיים לפני הפגישה שהייתה אמורה לאשר אותו - זאת בשל טענות של משרד התקשורת בדבר פערים בנוסח הצו.
העיכוב השני, דרישה של שר התקשורת שלמה קרעי לאשר בעצמו כל סגירת סניף. על פי בכירי האוצר, דבר זה "יביא לפגיעה ביכולת של החברה להתנהל לפי שיקולים עסקיים. בהמשך לשימוע זה, התקבל במשרד האוצר מכתב מהחברה המתריע כי הימנעות מסגירת סניפים שיועדו להיסגר בחודשים הקרובים, תדרוש קליטת עובדים חדשים חלף העובדים הפורשים במימון המדינה" ו"תיפגע תכנית ההבראה בעלות של מיליונים למשלם המיסים". בעיה זו "תשליך גם על כדאיות ההפרטה בעיני רוכשים פוטנציאלים וממילא על התמורה שעשויה לקבל המדינה בגין ההפרטה".
בנוסף, משרד התקשורת מונע מהדואר לממש שיעבודים של הנכסים ההכרחיים לצורך קבלת הלוואות נוספות, הנדרשות לצורך שחרור נכסים ששועבדו למען מימון תכנית ההבראה לחברה. כל אלו יחד, בעיני בכירי האוצר מונעים את יישום הסכם ההבראה, לרבות פרישת עובדי החברה המיועדת לסוף חודש יוני.
בכירי האוצר פונים לראש הממשלה נתניהו ומבקשים ממנו להתערב, ולמעשה לדחוף את קרעי לחזור בו מהעיכובים שהוא הציב. זאת משום ש"שוק ההון ומשקיעים פוטנציאליים רואים התנהלות זו ועלולים לאבד אמון ביכולת מימוש הפרטות גם של חברות נוספות". הם מבקשים מראש הממשלה "לכנס את ועדת השרים לענייני הפרטה לאישור צו האינטרסים של החברה, אשר העיכוב באישורו מונע את פרסום נוהל מכירת מניות המדינה לציבור שנקבע לסוף חודש זה. במקביל, נבקשך לפעול לפתרון סוגיית השעבודים ולשמירה על יכולת החברה לפעול על פי צרכיה העסקיים בהתאם לתנאי הרישיון הקיים".