הכלכלן של הבנק השוויצרי שבטוח שאנחנו מתקרבים לסוף המשבר בשווקים

ד"ר סאמי שער, הכלכלן הראשי של לומברד אודייר, משדר אופטימיות ביחס לכלכלה העולמית, ולזו הישראלית בפרט • בנוגע לאינפלציה, הוא בטוח שהשיא מאחורינו: "נותר לנו עוד כשליש מרוץ עד לקו הסיום" • על המתח החברתי בישראל: "הפוליטיקה מבולגנת כעת בכל מקום בעולם"

ד''ר סאמי שער, הכלכלן הראשי של לומברד אודייר / צילום: לומברד אודייר
ד''ר סאמי שער, הכלכלן הראשי של לומברד אודייר / צילום: לומברד אודייר

"אני רואה את 2023 כשנת מעבר. בשנה שעברה ראינו את העולם חווה 'שוק' אינפלציוני גדול, סין נסגרה לחלוטין וכלכלתה גם כן, מה שיצר משבר בשרשראות האספקה בעולם. אירופה נכנסה למלחמה שעדיין מתנהלת, ומחירי האנרגיה קפצו עקב כך", אומר בראיון לגלובס ד"ר סאמי שער, הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר. "כל אלו מתרחשים בעקבות משבר הקורונה, שבעצם ביסס סביבה שהובילה להעלאת ריבית בכל העולם", מוסיף שער, המכהן גם בוועדת ההשקעות של הבנק.

בדרך לעסקת ענק: הישראלי שמנהל מו"מ למכירת חוות שרתים לפי שווי של 3.6 מיליארד דולר
●  מיסוי רווחי יתר של הבנקים ומאבק ביוקר המחיה: מה היה בפגישה הדחופה של הנגיד ושר האוצר?
פרופ' רפי מלניק מזהיר מפגיעה בעצמאות בנק ישראל וסבור שהעולם בדרך למיתון | ראיון 

שער מוביל את הצוות בבנק השוויצרי אשר מנתח ומיישם סוגיות מאקרו כלכלית, ובין היתר נושאי צמיחה, טרנדים כלכליים ואת מהלכי הבנקים המרכזיים בעולם. בשיחה בלעדית עם גלובס הוא סוקר את המצב המאקרו־כלכלי העולמי, ומה יכול לפגוע במאבק הגלובלי באינפלציה.

בהתייחס לטלטלה הפוליטית בישראל, שער לא נבהל וטוען שאין מדובר במקרה ייחודי אלא בתופעה כלל עולמית, ועדיין הוא מביע אופטימיות ביחס למצב הכלכלה העולמית.

"סין נפתחה לחלוטין ושרשראות האספקה מתפקדות מחדש, מחירי הסחורות ירדו מאוד וגם מחירי האנרגיה חזרו לרמות סבירות ביחס לתקופת המשבר סביב המלחמה בין אוקראינה ורוסיה", הוא אומר. "אני מדמה את המאבק של כלכלת העולם כמרתון - צריך לרוץ 42 קילומטרים ולהגיע לקו הסיום, שהוא רף אינפלציה באזור ה־3%. אנחנו בעיצומו של המרוץ, עברנו כברת דרך ארוכה במיוחד בכל הנוגע למחירי האנרגיה והאספקה, אך הכלכלה עדיין חמה".

באיזה מובן היא חמה?
"בעיקר בתחום השכר, שהוא עדיין מאוד גבוה. באופן כללי, שוק התעסוקה רותח במיוחד בארה"ב. עליות הריבית אמורות לצנן את שוק העבודה, והוא אכן לא פעיל כמו שהיה לפני שנה; מספר המשרות הפנויות ירד ל־300-200 אלף בחודש מרמה של 600-500 אלף משרות. גם לגבי העלייה בשכר, השיא היה עלייה שנתית של 8%-9% ועכשיו אנו רואים טווח של 4%-5%. גם זה מושפע מעליות הריבית של הבנקים המרכזיים בעולם".

"כך, שאם נחזור לאנלוגיית המרתון, הרי שנותר לנו עוד כשליש מרוץ כדי להגיע לקו הסיום מבחינה כלכלית. צריך ששוק העבודה ימשיך להתקרר - בארה"ב ובמקומות נוספים - ושנראה את מספר המשרות הפנויות צונח ואת רמות השכר יורדות. אם זה יימשך בקצב הנוכחי, נגיע למקום טוב בסוף 2023".

אתה חושב שהגענו לתקרה מבחינת העלאות הריבית?
"אם שנת 2022 הייתה שנת עליות הריבית, כשהבנקים המרכזיים היו ניציים במיוחד ונקטו צעדים חדים שהפתיעו את השווקים, אז אנו חוזים שכבר בסוף השנה נגיע לעצירת ההעלאות, מקסימום בתחילת 2024. בארה"ב אני לא מעריך שהפדרל ריזרב (הפד) יעלה עוד את הריבית מעל רמתה הנוכחית, אולי עוד עלייה אחת של רבע אחוז שתביא את הרף העליון ל־5.5%. באירופה נראה ריבית מקסימלית של 3.75%. הצורך כרגע הוא להתמיד בלחץ, לא להגדיל אותו, וזהו הבדל אסטרטגי גדול. עכשיו צריך לתת לריבית לעשות את 'הקסם' שלה".

למה לא רואים עלייה באבטלה

שער סבור כי "עכשיו אנחנו צריכים לראות את האינפלציה יורדת ברמת השירותים. בסקטור זה היא הגיעה לשיאה בארה"ב ובאירופה, ונראה שכעת נוטה לירידה וזה חיובי מאוד. אולם אם ישתנה הכיוון ואינפלציית השירותים שוב תגאה בחודשים הקרובים, זה יטרוף את הקלפים ויסמן את דביקות האינפלציה".

בכך שער מהדהד את דברי נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, שהבחין בין האינפלציה בישראל שמבוססת על אינפלציית השירותים, לעומת הירידה החדה בנתון זה בארה"ב שניתן לשייך אותה לגורמים אחרים דוגמת מחירי האנרגיה. אינפלציית שירותים גבוהה ודביקה עשויה להקשות מאוד על הורדת האינפלציה בטווח הקצר.

קיים פה מצב משונה - מצד אחד שוק העבודה הדוק במיוחד מה שנחשב לא טוב לאינפלציה, אך מצד שני השכר לא עולה בצורה משמעותית.
"נכון, זה משונה, ואם היית שואל אותי לפני שנה הייתי אומר שאנחנו צריכים לראות הרבה יותר אבטלה בשביל להבחין בירידה כמו זו שראינו בתוצר. אין לי תשובה למציאות הזאת, אך היא עדיין משמחת, שכן הירידה בשכר נעשית בקורלציה חזקה עם אינפלציית השירותים".

מה שונה במשבר הזה לעומת הקודמים, איך זה שאנחנו לא רואים מיתון חריף?
"אני חושב שאנו רואים מצב מעניין המונע על ידי שני כוחות מנוגדים. כך למרות שאירופה נמצאת במיתון קל עדיין, אני צופה שנימנע מהתכווצות של הכלכלה. אז מצד אחד כל דבר שקשור לריבית נחלש - שוק הדיור, תעשייה, מסחר והשקעות נחלשים, בארה"ב וגם באירופה. מצד שני יש המון חסכונות שנמצאים במערכת, אנשים חסכו כספים בקורונה שלא יכלו לבזבז במשך שנתיים, ואנו רואים את הכסף יוצא וממשיך לצאת עכשיו. כלומר אנשים ממשיכים לצרוך שירותים, אך אני צופה שהכוח המניע הזה ייחלש בהמשך, הכסף ייגמר אצל הצרכנים, אבל הבנקים לא יורידו ריביות כל כך מהר".

"מכיר היטב את המצב הפוליטי בישראל"

גם את השוק הישראלי שער מכיר די טוב, מאחר שבנק לומברד אודייר פונה ללקוחות ישראלים ופועל להרחיב את הפעילות בארץ.

"אני מבין את המצב הפוליטי בישראל ומכיר אותו טוב מאוד", הוא אומר בהתייחס למשבר הפוליטי השורר בארץ. "ראשית, חשוב לי לסייג ולציין שהפוליטיקה מבולגנת כיום בכל מקום בעולם, לא רק בישראל. החברה מפולגת ומקוטבת בכל מקום, הבחירות בארה"ב לא הולכות להיות קלות, בצרפת יש מחאות, הקואליציה בגרמניה מורכבת, וגם בריטניה במצב קשה.

"כשזה המצב, אני מתמקד במה שהחברות עושות בשדה המאקרו כלכלי, והחברות הישראליות מצליחות בלי קשר לרקע הפוליטי. בהיבט הטכנולוגי של הישגים ברמה הגבוהה ביותר ישראל נמצאת במקום טוב. היא מרכז וחממה להייטק. המצב הכלכלי של ישראל גם מעולה, האינפלציה עדיין גבוהה אך אני לא דואג בהקשר הזה, המצב ישתפר. כך שאני לא צופה שישראל תסבול מאינפלציה להרבה זמן".

סוגיה נוספת שרלוונטית למשקיעים הזרים בהקשר זה היא ביצועי השקל. מתחילת בשנה, כשהמאבק סביב הרפורמה המשפטית ברקע, הציג השקל ביצועים חלשים ואיבד כ־4% מול הדולר האמריקאי. עם זאת, שער מעריך שמדובר במצב זמני.

"אני בעיקר רואה את הפיחות של השקל כעניין של הריבית הריאלית, יחד עם האינפלציה", לדבריו. "כשהאיפלציה תיעצר והריבית תפסיק לעלות, השקל יתאושש".