גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה באמת קרה בפרשת הצוללות ומי גזר את הקופון? גלובס חושף פרטים חדשים בפרשה הביטחונית המסעירה

גלובס חושף את גרסתו של בכיר טיסנקרופ בפרשה הביטחונית מהחמורות בתולדות המדינה ● שייקה ברקת לא הודח כדי לפנות מקום למיקי גנור ● יחסי ברקת וטינסקרופ עלו על שרטון אחרי שבמספנה חשבו שברקת ניסה להעלים מס ● גנור וברקת קיבלו עמלה בשיעור דומה ● ברקת קיבל לאורך השנים עמלה של כ-30 מיליון אירו ● חלק ב' בעדות הדרמטית

שייקה ברקת, העד המרכזי בפרשת הצוללות, ומיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשה / צילום: אביב חופי, כדיה לוי
שייקה ברקת, העד המרכזי בפרשת הצוללות, ומיקי גנור, הנאשם המרכזי בפרשה / צילום: אביב חופי, כדיה לוי

בשנת 2017, בציריך, מנכ"ל מספנות טיסנקרופ דאז, וולטר פרייטג, מתייצב לתשאול בפני פרקליטות המדינה של שווייץ ונציגי הפרקליטות הישראלית. במוקד: חשד לשוחד בכירים במערכת הביטחון הישראלית עבור עסקה לרכישת שלוש צוללות בשווי כ־1.5 מיליארד אירו וספינות טילים בשווי כ־430 מיליון אירו (שכונו פרויקט הקורבטות) מהתאגיד הגרמני. ארבע שנים לאחר אותו תשאול, הוגשו כתבי אישום מהם עולה פרשת השחיתות מהחמורות שידעה מערכת הביטחון הישראלית.

● פרטים חדשים על פרשת הצוללות: עדותו המלאה של הבכיר בתאגיד הגרמני טיסנקרופ | בלעדי
זיוף או רשלנות: היכן היו עורכי הדין ורואי החשבון של הסטארט-אפ?
האותיות הקטנות שמאחורי הטבות הריבית של הבנקים

התשאול התמקד בשלוש דמויות: שייקה ברקת, שהיה נציג חברת טיסנקרופ הגרמנית בישראל; מיקי גנור, שהחליף את ברקת בתפקיד ונאשם בפרשה (לאחר שחזר בו מכוונתו לשמש כעד מדינה); ומפקד חיל הים לשעבר האלוף במיל' אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתיק נגדו נסגר.

שנה קודם לכן, שייקה ברקת ניצב מול המצלמות בתוכנית התחקירים "המקור", בה נחשפה הפרשה, וטען כי מרום היה הרוח החיה מאחורי העסקה המפוקפקת ושמטרתו הייתה להדיח את ברקת מתפקידו ולהחליפו בגנור לטובת המהלך - בניגוד לעמדת המנכ"ל פרייטג. זו גם הייתה עדותו בבית המשפט לאחרונה.

בסוף השבוע האחרון, חשפנו בגלובס את החלק הראשון של התשאול, ממנו עלה כי הגרסה של פרייטג לאירועים שונה לחלוטין. פרייטג תיאר את מה שהוא פירש בתור נסיונות לכאורה של ברקת להעלים מס מהרשויות בישראל, גילוי שלדבריו החל להעכיר את היחסים בין השניים. מדבריו של פרייטג עלה גם כי בניגוד לגרסתו בתחקיר המקור, ברקת עבד עבור טיסנקרופ עד שנת 2014 - 5 שנים לאחר שגנור לכאורה החליף אותו בתפקיד ותפר את העסקה.

כעת, גלובס חושף את החלק השני בתמליל, שמגולל את היכרותו של הבכיר בטיסנקרופ עם מי שהיו החשודים העיקריים בפרשה - מרום וגנור. הפרסום לא נועד להטיל דופי באישומים או לצדד באחד הגורמים המעורבים, אלא להציג גרסה נוספת לאירועים, בבחינת זכות הציבור לדעת.

"גנור נבדק במשך חצי שנה"

אחת הטענות המרכזיות בעדותו של ברקת כי החלפתו בגנור התבצעה בניגוד לעמדת המנכ"ל פרייטג. אלא שבתשאולו, הבכיר בתאגיד הגרמני אומר כי "היה ידוע שאנחנו לא רצינו את ברקת יותר לפרויקט 'הקורבטות' ושחיפשנו יועץ חדש. כמה אנשים יצרו קשר בעקבות זאת, שהיו קרובים מדי באותם הזמנים, אלה הרי כמעט תמיד מפקדים שפרשו. היו ביניהם כמה שרק לפני שנה או שנתיים פרשו. זה לא היה כך אצל גנור. גם הוא היה מפקד בחיל הים, אבל לפני בערך 10 עד 15 שנה".

פרייטג שב ומדגיש את בדיקות הרקע שביצעו לגנור לטענתו. "אנחנו, אני ויד ימיני נראה לי, נפגשנו עם גנור בתל אביב ובדקנו אם יש לו חברה אמיתית. זאת אומרת לא 'חברת תא דואר' (ביטוי לחברת קש, דש"א) והלכנו לראות את המשרד ושבאמת עובדים שם אנשים. לאחר מכן, עשינו בדיקת נאותות והגשנו בקשת בדיקה בניהול סיכונים אם יש משהו נגד זה. תמיד צריך לבדוק יועצים מ־א' ועד ת'. אחרי שהוא עבר את כל הבדיקות, הבדיקות נערכות בתוך חצי שנה, הוא קיבל חוזה לקורבטות. זה היה כנראה בערך ב־2009".

איך הגעתם דווקא לגנור?
"הוא התקשר אלינו, ל־HDW (חברה בת בטיסנקרופ שביצעה את העסקה, לימים הפכה לחברת המספנות בתאגיד המכונה TKMS, דש"א) ואנחנו אמרנו לעצמנו, אוקיי, איתו אפשר לנסות".

כשנציגי הפרקליטות שואלים את פרייטג מה הוביל להחלטה להעסיק את גנור, הוא מסביר כי "עבר מספיק זמן מאז שהיה בחיל הים ואנחנו אמרנו נבדוק את כל כולו והוא עשה רושם טוב". פרייטג נשאל איזה תפקיד היה לגנור בארגון, ומי למעשה מינה אותו. כאן, שוב סותר הבכיר הגרמני את גרסתו של העד המרכזי ברקת ו"מניח" כי לא רק שהמינוי היה על דעתו, אלא שהוא עצמו קיבל את ההחלטה.

"היה לו חוזה של יועץ", אומר פרייטג. "אני מניח שאני החלטתי שגנור יהיה היועץ, אבל זה כבר כל כך מזמן. את החוזים לא אני כותב, אלא עורכי הדין בטיסנקרופ. זה צוות שלם וגם הם אמרו שגנור בסדר".

נעבור לגורם מרכזי אחר בפרשה, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר (צ'ייני) מרום, שהתיק נגדו, כאמור, נסגר. פרייטג מתאר את היכרותו עם הבכיר. לדבריו, השניים נפגשו לפני שמרום מונה למפקד חיל הים.

"את מר מרום פגשתי לראשונה בסינגפור באיזשהו יריד", אמר פרייטג. "אני כבר לא זוכר מתי זה בדיוק היה, זה יכול להיות כמה שנים לפני הקידום שלו למפקד חיל הים. הוא היה אז נספח צבאי ואחרי זה פגשתי אותו בתור מפקד חיל הים. הוא הגיע ליריד בתור נספח צבאי וביקר בעמדה שלנו ביריד, כמו שגם ביקר בעמדות אחרות, ולאחר מכן כבר הכרנו, אז אף אחד לא היה צריך להכיר בינינו. אחרי היריד בסינגפור לא פגשתי אותו יותר עד שהפך למפקד חיל הים, וכשהיה מפקד חיל הים פגשתי אותו 4, 5, 6 פעמים. פגשתי אותו כל פעם במשרד שלו ופעם הייתה לנו ארוחת ערב בבית המלון שלי, אבל בדרך כלל במשרד שלו במשרד הביטחון".

בהמשך התשאול, שואלים אותו החוקרים האם מרום או אבריאל בר־יוסף - המשנה לראש המל"ל לשעבר שנאשם גם הוא במסגרת הפרשה - המליצו על גנור בתור יועץ. פרייטג משיב בשלילה.

"האם דיברת עם מרום או בר־יוסף על גנור?", מקשים החוקרים. "לא. את בר־יוסף הכרתי רק דרך גנור", מתעקש המנכ"ל. "ממנו לא הייתה יכולה בכלל להגיע המלצה, ועם מרום לא דיברתי על גנור, לא כשהיה נספח צבאי וגם לא כשהיה מפקד חיל הים. פגשתי את מרום רק בתור מפקד חיל הים אחרי שסגרנו כבר חוזה עם גנור".

שני יועצים שונים קיבלו עמלה על אותה עסקה?

נקודה משמעותית נוספת שעולה מתמלילי התשאול, נוגעת לתגמול של גנור על העסקה. אחרי שנים בהן ברקת טען שגנור גבה עמלה שמנה עבור עסקת הצוללות, בעוד הוא סירב לחשוף את העמלה שהוא עצמו קיבל, בשבוע שעבר נחשף בעדותו בבית המשפט כי קיבל עמלה של כ־2% (כ־30 מיליון אירו ברוטו) על שלוש הצוללות, המכונות לאורך העדות 4, 5 ו־6.

בתשאול בציריך, פרייטג טען כי העמלה שקיבל גנור, זהה לזו של ברקת ועמדה על 2%, שיעור נמוך משמעותית מזה הכתוב בכתב האישום נגד גנור - 3.7% מכלל העסקאות העתידיות לרכש כלי שיט, למעט מכירת "צוללת 6", שסוכמה בתקופתו של ברקת.

אלא שבתשאול עצמו, לאחר שפרייטג נשאל האם גנור קיבל עמלות עבור הצוללת השישית, הפרוטוקול מציין הפסקה בת 14 דקות לאחר שמנהל המספנות לשעבר ביקש "לדבר עם מנהל החקירה בארבע עיניים". לאחר מכן, השיב פרייטג, בניגוד לכתב האישום, "כן. כלומר עדיין אמור לקבל תשלומים אבל מה שקרה ב־2013, 2014, אני בכלל לא יודע, את זה תצטרכו לשאול את טיסנקרופ".

נציגי הפרקליטות שואלים מדוע גם גנור וגם ברקת קיבלו עמלה עבור אותה אותה עסקה, של הצוללת השישית. המנכ"ל השיב: "כי הגיע לו, הוא עשה מאמצים". לאורך השיח עם פרייטג, ניכר כי החוקרים ניסו שוב ושוב, להשיג הסבר שיניח את דעתם לכך ששני הסוכנים הישראלים קיבלו עמלה על אותה הצוללת, אך נכשלו להשיג תשובה מפרייטג.

למה מרום "הסתייג" משייקה ברקת?

בשלב זה, עברו החוקרים לעסוק בביקור שקיים פרייטג בישראל ב־26־25 במאי 2009 - ביקור שלפי כתב האישום נערך ביוזמת חיל הים. לטענת התביעה, גנור ניסה במהלך הביקור, בסיוע בר־יוסף ומרום, להפגין בפני הבכיר הגרמני את קשריו במערכות השלטון בישראל ובחיל הים, על מנת לקדם את מינויו בתאגיד. בכתב האישום אף צוין כי בתום אותו ביקור, החל המשא־ומתן על העסקתו של גנור בטיסנקרופ. עם זאת, שייקה ברקת ציין בעדותו כי הוא "לא זוכר שבעקבות הביקור במאי 2009 הוחלפתי".

מנכ"ל מספנות טיסנקרופ טען כי מטרת הנסיעה לירושלים באותו ביקור הייתה רצונו של גנור להכיר לו את שר האוצר דאז, ויו"ר רפאל כיום, ד"ר יובל שטייניץ. "דיברנו כמובן על הקורבטות", אמר פרייטג. "בתור שר האוצר, הוא כמובן אמר שזה יקר, ואני אמרתי לו שאני אנסה שוב לעבוד על השתתפות מצד גרמניה. הוא חשב שזה טוב ונפרדנו".

לאיזו מטרה הצבא הישראלי רצה לרכוש קורבטות בשנת 2009?
"היה פרויקט קורבטות, אנחנו עשינו מצגות ונתנו הצעות. עד כמה שאני יודע הם רצו לרכוש את הקורבטות כדי לאבטח את שדות הגז. אני חושב שהיו אמורים להיות 4 קורבטות. מפקד חיל הים הזה חשב רק על ספינות ולא על צוללות".

כעת, החוקרים מעמתים את הבכיר בתאגיד הגרמני עם הגרסה שמסר ברקת במשטרה. "פרייטג אמר לי שהוא לקח את צ'ייני הצידה ושאל אותו בשקט למה הוא מתנגד לזה שאהיה נוכח בשיחה, וצ'ייני ענה לפרייטג שאם ברקת ממשיך לייצג את המספנה, אתם לא תקבלו עוד חוזה, ואני אחתום על חוזה עם הצרפתים". נציגי הפרקליטות מבקשים מפרייטג לספק את הגרסה שלו לשיחה, והוא בתגובה ממהר להכחיש את הטענה שמרום איים להעביר את החוזה. "צ'ייני, אמו הייתה סינית, את זה הוא אף פעם לא אמר לי שהצרפתים יבואו, זו בכלל לא אופציה", תיאר.

פרייטג רומז שאכן הייתה "הסתייגות" של מרום מברקת, אך הציע פרשנות משלו. "אני שמעתי שמועות שכשמרום נהיה מפקד חיל הים, אז היו שני מועמדים, מרום ומי שהיה אז סגן מפקד חיל הים. מרום נבחר ומה שאני שמעתי זה שברקת עודד את המועמד השני. אפשר להבין שאולי מזה התחילה ההסתייגות בין מרום לברקת".

מעו"ד רווית צמח ועו"ד עמית ניר המייצגים את מיקי גנור לא נמסרה תגובה.

*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשה לא הורשעו, מכחישים את העבירות, ועומדת להם חזקת החפות.

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה מזנקות, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שמזנקות בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

מגמה חיובית באירופה; רוב הבורסות באסיה סגורות היום

הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● טוקיו עולה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

עסקת צים נחתמה והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת