ג'נין, היום / צילום: Associated Press, Majdi Mohammed
פתיחת כוחות הביטחון הבוקר (ב') במבצע "בית וגן" במרחב ג'נין מהווה שיא לתהליך שמתרחש בשנים האחרונות, שבו שלטון הרשות הפלסטינית הולך ונחלש באזור, המאבק על ירושת השלטון מאבו מאזן הולך ומתחזק, וחמאס והג'יהאד האסלאמי מנצלים את המצב באזור, שהוא חקלאי ברובו, במטרה להזרים מיליוני שקלים מתחילת שנת 2023 כדי לעודד את פעילות הטרור.
● מה באמת קרה בפרשת הצוללות ומי גזר את הקופון? גלובס חושף פרטים חדשים | בלעדי
● הבנק העולמי: הצמיחה של הכלכלה הפלסטינית צפויה לרדת ב-2023
ככלל, קשה לקשור בהכרח מצב כלכלי שלילי או חיובי עם פעילות טרור גוברת או פוחתת, על אחת כמה וכמה בהתחשב בכך שהרשות הפלסטינית פתה באינתיפאדה השנייה כאשר מצבה הכלכלי היה בשיא. אולם מבט על ג'נין מצביע כי מהרגע שמחסום ג'למה נפתח לערביי ישראל, והכלכלה בג'נין פרחה - הטרור בג'נין פחת.
מחנה הפליטים ג'נין מונה כ-22 אלף פליטים רשומים. לפי נתוני אונר"א, הארגון מספק חינוך בסיסי ל-1,750 תלמידים בארבעה בתי ספר יסודיים במקום. מחנה הפליטים ג'נין מהווה חלק קטן מתוך כלל שטח העיר ג'נין, כ-37.3 קמ"ר, שבה מתגוררים כ-49 אלף תושבים.
הפעילות של אונר"א לא מונעת מכ-25% מתוך האוכלוסייה בג'נין להיות מזוהה עם הג'יהאד האסלאמי, שמשמש כמיליציה פרו-איראנית לכל דבר ועניין. במרחב מחנה הפליטים ג'נין ככל הנראה פועלים כיום מאות פעילי הג'יהאד האסלאמי. הנהגת הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה ובסוריה משקיעות מאמצים רבים לספק אמל"ח, כסף והדרכה צבאית לפעילים טרור בג'נין בכלל ומחנה הפליטים בפרט, כדי לפעול נגד כוחות צה"ל באזור ואף לייצר פיגועים לעורף הישראלי.
בה-בעת, כ-20% מהאוכלוסייה בג'נין מזוהה עם חמאס, שפועל באמצעות עשרות פעיליו באזור כדי לחזק את תשתיות ארגון הטרור בג'נין, מפרסם באופן קבוע שבחים על המפגעים שיצאו מג'נין, ומסית להמשך הטרור מהאזור לעבר ישראל.
בסיכומו של דבר, בשל חסות הג'יהאד האסלאמי וחמאס, יותר מ-50 פיגועי ירי בוצעו על-ידי מחבלים שיצאו ממרחב ג'נין מתחילת שנת 2023. בד-בבד, 19 מחבלים ברחו למחנה הפליטים ג'נין לאחר פיגועים שבוצעו מאז ספטמבר אשתקד.
מבצע "כירורגי"
שאיפת כוחות הביטחון היא שמבצע "בית וגן" יהיה "כירורגי" ככל הניתן, יתמקד במחנה הפליטים ג'נין, לא ישפיע ככל הניתן על כל מרחב יהודה ושומרון וכן לא על המתרחש ברצועת עזה. מה שמעיד על כך זו כמות הפועלים הפלסטינים שממשיכים למצוא את פרנסתם בישראל, אם מדובר ב-3,000 פועלים מרצועת עזה או בכ-63 אלף שנכנסו היום לישראל מיו"ש. כמו כן, כ-15 אלף פועלים עובדים בהתנחלויות.
ככלל, לפי הבנק העולמי, בשנת כ-22.5% מהפלסטינים העובדים שמתגוררים ביהודה ושומרון הועסקו בשנת 2022 בישראל, ו-0.8% בלבד מתושבי רצועת עזה שעובדים הועסקו בישראל.
החשיבות של הפועלים הפלסטינים שנכנסים לישראל היא גדולה, משום ששכרם היומי בישראל הוא יותר מכפול מאשר בשטחים הפלסטיניים. בשנת 2023 נכנסה הכלכלה הפלסטינית במצב לא פשוט, לאחר האטה מצמיחה של 7% ב-2021 ל-3.9% אשתקד. לפי הבנק העולמי, הצמיחה הפלסטינית תעמוד בשנים הקרובות על כ-3%.
כר פורה לארגוני הטרור
אזור מחנה הפליטים ג'נין הוא, כאמור, אזור חקלאי יותר, דתי יותר ובאופן מסורתי מייצר יותר טרור, מה שמקשה על מתן אישורי עבודה לתושבים המקומיים. ההתחממות הגלובלית נותנת בו את אותותיה כמו בכל מקום בעולם, פוגעת ביבולים, אנשים הופכים מעניים לעניים מרודים - וכך נוצר כר פורה לארגוני הטרור לקחת צעירים דתיים ממילא שלא הכירו את מבצע "חומת מגן", למשל, ב-2002 - ולגייס אותם לטובתם.
מבחינת איראן, זהו הפתרון הנוח ביותר להוספת יהודה ושומרון ככלל וג'נין בפרט לשאיפתה לאיחוד זירות עם רצועת עזה, לבנון וסוריה.
בטהרן מודעים, קרוב לוודאי, לנתונים המעודכנים שמגיעים מרמאללה, ולפיהם שיעור האבטלה בשטחים הפלסטיניים עמד ב-2022 על 24.4%: 45.3% ברצועת עזה ו-13.1% ביהודה ושומרון. במאי האחרון, הבנק העולמי הזהיר כי המתיחות הגוברת ביהודה ושומרון ובעזה, לצד השלכות פלישת רוסיה לאוקראינה, מהוות סיכונים משמעותיים - מה שאכן מתממש בעקבות המתיחות הגוברת בג'נין.
ואקום שלטוני
"הרשות הפלסטינית נעדרת בג'נין מבחינה שלטונית, לא מבחינה כלכלית ואזרחית", אומר לגלובס אלוף (במיל') תמיר הימן, מנהל המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, לשעבר ראש אמ"ן. "רק לאחרונה דווח על מרפאה חדשה של הרשות הפלסטינית בג'נין. יש גם היתרי עבודה לתושבי ג'נין. הנרטיב שמדבר על אובדן הרשות הפלסטינית בצפון הגדה, עוסק בבחינה הביטחונית ובקשיי ההתמודדות של כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית מול הג'יהאד האסלאמי וחמאס".
הקשר בין רווחה כלכלית לטרור, מוסיף אלוף (במיל') הימן, הופרך. "על אף שמבחינה אינטואיטיבית נראה לנו שרווחה מביאה להפחתת טרור, היא מקטינה את היקף המצטרפים לטרור - לא את עוצמת הטרור ואת המשתתפים גם ככה. אין מקום לקורלציה. ג'נין היא אזור שנשען על חקלאות ועבודה בישראל, לכן היא קצת יותר עצמאיץ מהקשר עם הרשות הפלסטינית".
"לקשור רק את המצב הכלכלי למה שקורה בג'נין - זה מהווה התעלמות משני רכיבים משמעותיים", אומר לגלובס תא"ל (במיל') ניצן נוריאל, לשעבר ראש המטה ללוחמה בטרור. "הראשון - מאבק הירושה שמתקיים ביהודה ושומרון לקראת היום שאחרי אבו מאזן. מאבק הירושה שולח את כל הצדדים לשפר עמדות, ושיפור עמדות הוא בהכרח קניית עוד נשק, גיוס פעילים וביצוע פעולות טרור, כולל גם בינם לבין עצמם.
"שנית, הדור החדש, הדור של אחרי 'חומת מגן', הוא דור של בני 20 פחות או יותר שנמצאים תחת הסתה משמעותית, רשתות חברתיות שמעירות אותם ותחושה שאין שום מוצא, היעדר כתובת אמיתית".
לדבריו, "הרשות הפלסטינית לא באמת נוכחת באזור ג'נין. כל המצרף הזה גורם לצעירים לעשות את מה שעשו הוריהם לפני 20 שנה. יש ואקום שלטוני של הרשות הפלסטינית באזור, במיוחד בשנתיים האחרונות.
"מרחב ג'נין היה תמיד אלים מאוד, יצרן המחבלים המתאבדים מספר אחד, אזור שבעיקרו כפרי, ואלה בהכרח יותר רדיקליים, כך גם בדרום הר חברון. לכן, המרחב לא מפתיע בהתנהלות שלו. החיבור של הדברים הללו גורם לכך שבשנה-שנה וחצי האחרונות המרחב סוער מאוד".