סמים וקריפטו: הצצה למסלול המיליונים שמתדלקים את פעילות הטרור בג'נין

מבצע "בית וגן" יצא לדרך ביום שני לפנות בוקר עם מכת פתיחה משמעותית, שהפתיעה את פעילי הג'יהאד האסלאמי וחמאס באזור. אותם מחבלים הפכו את מחנה הפליטים ג'נין על כ-11.5 אלף תושביו, ואף את ג'נין כולה שמונה כ-40 אלף תושבים, לקן הטרור המשמעותי ביותר ביהודה ושומרון.

● "היצרנית מספר אחת של מחבלים מתאבדים": כך הפכה ג'נין לכלכלת טרור
● האם המבצע בג'נין מקרב אותנו להעלאת ריבית נוספת?

ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור באוניברסיטת רייכמן, מציג תזה מעניינת משלו אודות הסיבות להפיכת ג'נין לכר פורה לטרור. ד"ר ברק מציין כי העיר ג'נין, במבנה הנוכחי שלה, נבנתה בתור המשך למחנה הפליטים ג'נין שהוקם בשנת 1953. מעבר הפליטים, שרבים מהם הגיעו מאזור הכרמל, יצר מצב שבו בניגוד לערים גדולות אחרות ביהודה ושומרון - אין מבנה חמולתי משמעותי בג'נין.

"החמולה יכולה להפעיל מנופי לחץ על פעילים להפחית את פעילות הטרור, אבל בג'נין אין אוטוריטה כזו", הסביר ברק. "כשאין אוטוריטה חמולתית, אז הצעירים חיים את האינטרנט ואת ההסתה המשתוללת שהם מקבלים מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי - במיוחד בטיקטוק. זו גם הסיבה שלרשות הפלסטינית אין למי לפנות כדי לגרום לצעירים לעצור את ההסתה".

מחנה הפליטים ג'נין במספרים

מתחילת 2023, יותר מ-50 פיגועי ירי בוצעו על ידי מחבלים שיצאו ממרחב ג'נין. מעבר לכך, מאז ספטמבר 2022, 19 מחבלים ברחו למחנה הפליטים ג'נין לאחר שביצעו פיגועים. אירועים אלו ממחישים שיעור שמתקבל מהמתרחש בנפת ג'נין: אישורי עבודה ורווחה כלכלית אולי מצמצמים את צבירת הכוחות של הג'יהאד האסלאמי וחמאס, אך ממש לא מבטיחים מניעה של צבירת העוצמה בשטח.

כיום, כ-13 אלף פועלים מג'נין עובדים בישראל, וכ-1,300 בהתיישבות ביו"ש. בבוקר יום שני, שעות ספורות לאחר מכת הפתיחה של המבצע, נכנסו לישראל דרך מחסום ג'למה הסמוך כ-2,000 פועלים, בדומה לשגרה - אך הדבר לא הפחית מחילופי האש העזים בין מחבלי הג'יהאד האסלאמי וחמאס לבין כוחות צה"ל במחנה הפליטים ג'נין.

לפי הערכות, מאות פעילי ג'יהאד אסלאמי פועלים במרחב ג'נין, ונהנים מתמיכה של כ-25% מהאוכלוסייה. בד בבד, עשרות פעילי חמאס פועלים באותו מרחב בדיוק, ואותם מעודדים כ-20% מתושבי ג'נין. סיבה מרכזית לכך שמחנה הפליטים ג'נין הפך למוקד הטרור האזורי טמונה בשיעור האבטלה בו, 35% - קרוב לפי שלושה מהממוצע בכל יהודה ושומרון ב-2022 (13.1%). לצורך ההשוואה, שיעור האבטלה ברצועת עזה, ששרויה במצב כלכלי חמור בהרבה מזה של יו"ש, עומד על 45.3%.

מיליוני שקלים בהכנסות - מסחר בסם הממריץ קפטגון

הנהגות חמאס והג'יהאד האסלאמי דאגו מתחילת 2023 להזרים ביחד ולחוד מיליוני שקלים לעידוד המשך התעצמות הטרור במרחב ג'נין. כשמדברים על אותן ההנהגות, לא מדובר על הוראות מרצועת עזה, אלא ממקומות אחרים: במקרה של חמאס, סלאח אל-עארורי יושב בלבנון ומכווין משם את הפעילות ביהודה ושומרון, ואילו כשמדובר בג'יהאד האסלאמי זהו זיאד נח'לה שמדלג מביירות, שם הוא נמצא בחסות חיזבאללה, אל הפטרון שלו בטהרן - המנהיג העליון, עלי חמינאי. נח'לה מייחס למרחב ג'נין חשיבות רבה, מעצם היות המרחב מוקד פעילות של ארגון הטרור בראשותו.

אף שהפעילות של שני ארגוני הטרור הללו היא בינלאומית, נשאלה השאלה כיצד הם מצליחים לספק מיליוני שקלים בחצי שנה לפעיליהם בג'נין? התשובה, מתחילה בסוריה ובלבנון. הן חיזבאללה והן משטר אסד מושתתים על הכנסות מייצוא הסם הממריץ, קפטגון. סוריה חולשת על שוק הקפטגון הבינלאומי באופן כל-כך משמעותי שבמהלך תקופה של כחודש שהסתיימה במאי, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, עיראק וירדן תפסו במצטבר עשרות מיליוני כדורי קפטגון בשווי יותר ממיליארד דולר.

לכן, מדינות הליגה הערבית ניסו לנצל את החזרתו של בשאר אסד לקהילת העמים, כדי להבטיח לו סיוע כלכלי בתמורה להפסקת פעילות הקפטגון שבו אפילו מעורב צבאו בשיתוף הפעולה עם חיזבאללה. אולם, כמיטב המסורת של נשיא סוריה, הצהרות לחוד ומעשים לחוד - והברחות הקפטגון ממשיכות.

לפי הערכות, להן שותף גם ד״ר ברק, חלק מאותם הסמים, לצד אמל"ח, מוברחים גם לישראל דרך ירדן - במסגרת שיתוף פעולה שקיים בין ארגוני פשיעה לבין ארגוני טרור. חיבור שקיים במקומות רבים בעולם. בשנת 2022 לבדה, נרשמו במעברים הללו לישראל 40 סיכולי הברחות בשווי כולל של 135 מיליון שקל. בהתחשב בסכום זה, ניתן לדמיין כמה בכל זאת הוברחו.

כמו כן, זכורה היטב פרשת מעצרו של חבר הפרלמנט הירדני, עימאד אל-עדואן. ב-22 באפריל הוא נעצר במעבר אלנבי, כאשר ברכב נמצאו 12 רובים ו-194 אקדחים. לפי השב"כ, בעקבות מעצרו של אל-עדואן שמאז שוחרר לירדן, נעצרו תושבים נוספים מהגדה שהיו מעורבים בהברחה. מאז פברואר 2022, אל-עדואן לא פחות מ-12 הברחות לישראל תוך שימוש בדרכונו הדיפלומטי.

אותם הסמים ואמצעי הלחימה לא רק פוגעים בחברה הישראלית, אלא גם מעודדים את פעילות הטרור בגדה, שהרי הכסף מאותם הסמים, חלקו כאמור מישראל, משמש בסופו של דבר גם לצבירת הון של פעילי הטרור ביו"ש ככלל ובג'נין בפרט.

רק לפני כשבועיים, הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול בראשות ח"כ בועז ביסמוט, עסקה בדיוק בנושא זה. רפ"ק אושרי אמור, מפקד יחידת גבולות צפון במשרד לביטחון לאומי, סיפר כי "יש בעיה לאומית בגבול ירדן. תנאי שטח קשים ופוטנציאל הברחה גבוה. החיבור בין פח"ע לסמים מוחלט. הברחות מתחילות בסמים, עובר לנשק ומטענים. המנוע הוא כסף". רמ"ט המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ, גדעון לוסטיג, ציין כי "סם הקפטגון נצרך הרבה באזור שלנו", וסיפר: "אנחנו מקדמים שת"פים עם מדינות האזור, זה יעד מדיני ראשון במעלה".

שוק הקריפטו משמש את חמאס להלבנת כספים

נדבך נוסף שנוגע לטרור הפלסטיני הוא המטבעות הקריפטוגרפיים. באפריל האחרון הודיעה הזרוע הצבאית של חמאס גדודי עז א-דין אל-קאסם, כי הם עוצרים את גיוס התרומות באמצעות ביטקוין. "הצעד נועד לדאגה לשלום התורמים ובמטרה למנוע מהם כל פגיעה", מסרו הטרוריסטים. פגיעה ממי? מישראל, כמובן.

בפברואר 2022, למשל, שר הביטחון דאז בני גנץ חתם על צו תפיסה של מטבעות קריפטוגרפיים בסך עשרות אלפי שקלים, מ-12 חשבונות דיגיטליים, הכוללים כ-30 ארנקים דיגיטליים של גורמים עסקיים שסייעו לחברת החלפנות "אלמתחדון". זו הייתה התפיסה השלישית בתוך שנה של מטבעות קריפטו שיועדו למימון חמאס.

הפעילות הזו ממשיכה ללא לאות במשרד הביטחון תחת השר יואב גלנט, שהרי ארגוני הטרור לא יכולים להסתמך על ארגוני צדקה וחלפני כספים, יש שיאמרו "הדרך הישנה" שלהן, אלא נדרשים להמשיך להשתמש במטבעות הקריפטוגרפיים לטובת העברות הכספים.

רק בשבוע שעבר, השר גלנט חשף בכנס הקריפטו השלישי של המטה ללוחמה כלכלית בטרור כי לאחרונה סוכלה תשתית להלבנת כספים בעזרת מטבעות קריפטוגרפיים, של חיזבאללה וכוח קודס האיראני. כלומר, אותו הסיכול פגע בהכרח גם בג'יהאד האסלאמי, שמתפקד כמיליציה פרו-איראנית לכל דבר ועניין.