אמיר ירון. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
יתרות המט"ח של בנק ישראל בסוף יוני הסתכמו ב-201.9 מיליארד דולר, עלייה של כ-2.3 מיליארד דולר מחודש מאי. כך עולה מדוח יתרות המט"ח שפרסם בנק ישראל היום (ה'). הגידול בכמות יתרות המט"ח הגיע בעיקר בשל שערוך התיק הקיים.
● מיום שני השחור ועד הקורונה: דור הבייבי בום מכור למניות ולא נבהל ממשברים
● טבע בוחנת את מכירת פעילות ייצור חומרי הגלם לתרופות
משמעות הנתון החדש הוא שבנק ישראל לא התערב בשוק המט"ח על ידי מכירת דולרים. בתחילת חודש יוני היו שמועות בתקשורת כי על התערבות הבנק בשוק המט"ח, כדי לאזן את הפיחות בשקל. החשד להתערבות נבע ככל הנראה מכך שהשקל התחזק משמעותית מול הדולר, כאשר התווסף משער של 3.75 שקלים עד לרמה של 3.55 באמצע חודש יוני. לפי ההערכות, הסיבה להתחזקות אז הייתה הערכה אופטימית כי יגיעו להסכמות סביב החקיקה המשפטית. כיום הדולר נסחר ברמה של 3.69 שקלים.
ההתערבות שמורה למקרים מיוחדים
בנק ישראל אמון על ייצוב המחירים בארץ, והוא יכול להתערב בשוק המט"ח כדי לייצב את מחיר השקל מול סל המטבעות.
במאמר שפורסם בעבר על ידי בנק ישראל, הוסבר שישנן שתי מוטיבציות עיקריות להתערבות הבנק המרכזי בשוק המט"ח: הראשונה היא כאשר יש תנודתיות גבוהה בשער המטבע - אז התערבות הבנק תבוא בכדי למתן ולהרגיע את השוק. סיבה נוספת היא מזעור סטיות ממגמת שער החליפין הנומינלי - עליה הבנק מעוניין לשמור. כרגע, כאמור, בנק ישראל לא ראה לנכון להתערב בשוק.
התערבות בנק ישראל יכולה לייצב את שוק המט"ח ולהכניס ודאות לשוק. אך מנגד, להתערבות בשוק המטבעות הזרים יש חסרונות מהותיים. לבנק ישראל יש כמות סופית של יתרות מט"ח אשר נשמרות כביטחון עבור מצבי חירום - אם הבנק מוכר את כל יתרות המט"ח שלו והשקל לא מתייצב מספיק הוא יכול לגרום לקריסת המטבע.