תחנת כוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל
הסיפור המשונה שמתנהל בימים אלה סביב מכרז הענק למכירת תחנת הכוח אשכול מספק לציבור הצצה לחוסר הסדר שבו מתנהל משק החשמל של ישראל. החל מהצעות מחיר שמשתנות במיליארדי שקלים לאחר שכבר הוכרזה הזוכה, דרך לחצים פוליטיים לעשות שימוש מיידי בכספי המכירה שהסתבכה (למרות שאיש לא יודע מה הסכום שיהיה שם ומתי הוא יגיע), וכלה בתעריף חשמל שמשתנה ארבע פעמים בחצי שנה במקום פעם בשנה ומשדר חוסר יציבות.
● המכרז שהצליח יותר מדי: השאלות בפרשת תחנת הכוח באשכול
אם כן, עולה תמיהה מדוע מיהרו להכריז בשבוע שעבר על התכנסות מליאת רשות החשמל לצורך הוזלת התעריף, "בעקבות הצלחת המכרז". לפחות בשלב זה, התכנסות זאת נדחתה במספר ימים, כיוון שחברי המליאה הלינו על הדרישה לקבוע את תעריף החשמל על סמך נתונים היפותטיים.
גורמים המעורבים בתהליך מספרים לגלובס כי הדרישה להתכנסות הבהולה של מליאת הרשות הגיעה "מלמעלה", דהיינו מהדרג הפוליטי. אין חולק שהאינטרס הציבורי הוא הפחתת תעריף החשמל, אבל לציבור יש גם אינטרס שלא יישברו כל הכללים בדרך לשם.
הציפייה שנדחתה
מאז שנכנסו לתפקיד בממשלה הנוכחית שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר האנרגיה ישראל כ"ץ, ציפו לרגע שבו יוכלו להכריז על הורדת תעריף החשמל לציבור בזכות מכירת תחנת אשכול באשדוד מידי חברת החשמל לשוק הפרטי. המכרז סבל מעיכובים שונים, אבל לרגע אחד היה נראה שמסתמנת הוזלה של 6% לפחות בחשבון החשמל, בעקבות הצעתה חסרת התקדים של קבוצת דליה אנרגיה - 12.4 מיליארד שקל.
אולם, מהר מאוד התברר שדליה אנרגיה לא תוכל לגייס בשוק ההון את הסכום שהציעה, ועברה לנהל משא ומתן מאוחר עם חברת החשמל על הסכום. החברה הפחיתה את הצעתה ל־9 מיליארד שקל, עם סכום נוסף בגובה לא ברור שישולם לאחר שתוקם במתחם תחנת אשכול 2.
בניגוד להערכות ראשוניות באוצר, לפיהן דיני המכרזים יפסלו את דליה אנרגיה מהזכייה במכרז, הרי שבפועל התנהלו מולם מגעים כל העת ואף ניתנה הארכה בהפקדת הערבות בסך 200 מיליון שקל. זאת, בזמן שקבוצת OPC־קרן נוי, המציעה השנייה בגובהה במכרז עם 7 מיליארד שקל, יושבים על המדוכה עם עתירה למקרה שחברת החשמל תתפשר.
כך, על אף שבכלל לא ברור מי תזכה בסוף במכרז, בכמה כסף וכמה שנים עוד יימשך התהליך המשפטי הצפוי - פתאום שינתה רשות החשמל את עמדתה במפתיע. לרשות יש אינטרס לפרוס את הפחתת התעריף לטווח של מספר שנים כדי להביא ליציבות ולאפשר יכולת תגובה מול הבלת"מים המרובים בענף, כמו התייקרות של הפחם, העיכובים בהסבת התחנות הפחמיות לגז, עליות הריבית, האינפלציה ועוד.