פרישה. המעסיקים לא ערוכים למהלך של רשות המסים / צילום: Unsplash
אחת הדאגות המרכזיות של עובדים בעת פרישתם מהעבודה - עקב התפטרות, פיטורין או יציאה לפנסיה - היא השאלה איך למצות את זכויותיהם הכספיות, בהן פיצויי פיטורין ותשלומים הקשורים לפרישה. הליך הפרישה הכלכלי נראה לעובדים רבים מייגע ומסובך, וכזה הכרוך ב"טופסולוגיה" רבה, ורבים לא יודעים אם אכן קיבלו את כל המגיע להם. באפריל השנה רשות המסים הביאה בשורה משמחת לאותם פורשים: הדיווח מאוחד לטופס 161 החדש.
● המדריך לעילת הסבירות: עד כמה דרמטי המהלך, והאם הוא יאפשר לממשלה למנות כל אחד
● "המיט חורבן": העליון שלח את אמיר ברמלי ל-14 שנים בכלא והעביר מסר מהדהד
הטופס שכותרתו "הודעה על פרישה מעבודה", אמור היה להיכנס לתוקף ב־1 ביולי ולפשט את הליכי הדיווח על פרישתו של העובד, אך פרסומו עורר סערה בקרב מייצגים רבים - רו"ח, עורכי דין ומומחי פנסיה. זאת, בין היתר בשל חוסר המוכנות והמודעות של המעבידים לאחריות הגדולה שהטופס החדש מטיל עליהם.
כתוצאה מהביקורת ומפניות המייצגים הודיעה רשות המסים בסוף השבוע על דחיית כניסתו לתוקף של "טופס 161 החדש", ל־1 בנובמבר השנה, אך מעסיקים המעוניינים בכך יכולים לדווח באמצעותו כבר מעתה. ואולם, לטענת מומחי פנסיה ומסים, לא כדאי למהר לדווח באמצעות הטופס החדש וכדאי ללמוד היטב את "המוקשים" שעלולים לדרוך עליהם.
המעסיק הופך למעין "פקיד מס"
נחזור רגע להתחלה: נכון להיום, המעסיק נדרש לדווח לרשות המסים על פרישה של עובד ולכלול בדיווח את כל הסכומים והזכויות הקיימות לעובד, באמצעות טופס 161. במקביל, העובד שפרש נדרש להודיע על בחירתו בנוגע לכספי המענק (האם ברצונו למשוך את הכספים בבת אחת בפטור ממס או לשייך אותם לקצבת הפנסיה שלו) באמצעות טופס נוסף - טופס 161א.
כעת, בעקבות שינוי חקיקה ועדכון הטפסים ברשות המסים, החל מה־1 בנובמבר 2023 והלאה, חובה להודיע על פרישה מעבודה באמצעות טופס אחד. הטופס החדש בנוי משלושה חלקים: חלק א' כולל "הודעת מעסיק", ובמסגרתו המעסיקים ידווחו את כל הפרטים ביחס לפרישת העובדים; חלק ב' כולל את "הודעת עובד" ובמסגרתו העובדים נדרשים למלא את בקשותיהם ביחס למענקים שהועמדו לרשותם ולמלא הצהרות שיש להן השפעה על אישור בקשתם. בחלק ג' נמצא "חישוב המעסיקים והנחיות לקופות הגמל".
בחלק זה המעסיקים ינחו את קופות הגמל לגבי אפיון הכספים וניכוי המס בהתאם לחלופות בכפוף לתנאים המפורטים בטופס, במקרים בהם לא מתקיימים התנאים על המעסיקים ולהפנות את העובדים לפקיד השומה לקבלת הנחיות ביחס לסכומים המדווחים בטופס. לאחר שהמעסיקים מילאו את חלק ג', עליהם למסור את הטופס לפקיד השומה או לעובדים, ליורשיהם, או למי מטעמם.
לדברי רו"ח צחי יוסטר, המתמחה בייעוץ ותכנון מיסוי פרישה, "בפועל הפכו את המעסיקים למעין פקידי מס הכנסה במתן אישורים ופטורים. אם המעסיק יתנער מאחריותו למילוי הטופס החדש (במקרים בהם הוא חייב לעשות זאת), וישלח את העובד "לשבור את הראש" מול פקיד שומה - זה האחרון לא יטפל בו, אז יכולה לקום לעובד עילה לתבוע את המעסיק, ומהצד השני גם לרשות המסים תעלה עילה כזו: זכותה לבצע ביקורת ואכיפה על המעסיק שסירב לשתף פעולה עם הנחיות ה־161 החדש. לכן החשיפה שלו כפולה".
עוד מסביר יוסטר כי למעסיקים הועברה אחריות מורחבת ברמה המקצועית. "ישנם נתונים וחישובים שבעבר המעסיק לא היה אמור בכלל להתעסק בהם. בחלק מהמקרים הוא אמור לדווח לקופות ובחלק מהמקרים לעובד בכדי שיוכל לקבל החלטה. במקרה של אי מילוי טופס באופן קפדני ומדויק על ידי המעסיק, עובד יכול לטעון שהוא נפגע מעצם ההסתמכות על נתונים שגויים".
תהייה נוספות שמעלה יוסטר, היא "מה יקרה במצב בו העובד נמצא בסכסוך מול מעסיקו והם כבר במחלוקת משפטית? מה ההשלכות המשפטיות מהתנהלות זו על המעסיק?".
רו"ח שי פורת, מנהל תחום רגולציה וחשבות שכר בחברת הר־גל מסביר כי "משמעות הטופס החדש הינה הגדלת מספר התרחישים בהם חובת המעסיק לטפל ולחשב באופן עצמאי ללא אפשרות להפנות את העובד לפקיד השומה". לדבריו, "כוונת רשות המסים להביא למיצוי זכויות העובדים וקבלת החלטות נכונות תוך צמצום הפגיעה בכספי הקצבה והפיצויים, כך שתהליך יבוצע בממשק ישיר בין המעסיק לעובד ללא צורך בהתערבות פקיד השומה, אך המהלך גורם לחששות גדולים בקרב המעסיקים אשר נדרשים למומחיות ואחריות נוספת וחדשה".
החלטה על הפנסיה תוך 7 ימים?
רו"ח פורת מסביר כי התהליך החדש אינו מאפשר למעסיק או לעובד להתקדם באופן עצמאי, המעסיק נדרש להמתין לבחירות ולבקשות העובד ובהתאם להבין האם התהליך מסתיים באחריותו או להפנותו לפקיד השומה. "קיים גם קושי תפעולי בדרישה הזאת. כיצד המעסיק והעובד ימלאו טופס אחד הדורש את חתימת המעסיק והעובד על גבי הטופס המקורי, וזאת במקרים של פערי מרחק, העובד כבר סיים את העסקתו בחברה, קשיי הבנה ושפה וכו'. כל זאת תוך פרק זמן סביר?
"מהו פרק זמן סביר? רשות המסים ציינה שהזמן הסביר הינו שבעה ימים קלנדריים ממועד מילוי חלק המעסיק בטופס (זה לא כתוב בשום מקום רשמי). האם באמת עובד יכול תך 7 ימים לקבל החלטה? כמובן שלא, בהחלט נדרש להעניק לעובד פרק זמן ארוך יותר לקבלת החלטות מושכלות בדבר החיסכון הפנסיוני".
יש פיתרון טכנולוגי, אבל הוא עדיין לא בשל
לדברי רו"ח סטניסלב ברונפמן, סמנכ"ל מקצועי ומנהל אגף לקוחות ציבוריים במלם שכר, הפתרון טמון בטופס מקוון ופשוט יותר.
"המתכונת החדשה יצרה בדרך אגב מצב בלתי האפשרי עבור המעסיקים, אשר יידרשו לספק הסברים לעובדים לגבי מילוי החלק שלהם, עד כדי מתן ייעוץ פנסיוני ממש, וכל זה תוך עמידה בדרישה לשלם פיצויים תוך 14 יום לפי דין. העובדים לא יקבלו את הייעוץ הנכון ולא יחול שום שיפור לעומת המצב כיום, אלא רק החמרה בפוטנציה. אולם, רשות המסים מקדמת בשיתוף עם ישראל דיגיטלית ורשות שוק ההון, ביטוח וחסכון, פרויקט 'דיווח מקוון על עזיבת מקום העבודה', במסגרתו דיווחי המעסיקים על אירועי פרישה ובחירות העובדים ביחס למענקי פרישה, כפי שפורטו בטופס 161 החדש, ייעשו באופן מקוון תוך הפרדת תפקידים והטלת אחריות רלוונטית על כל הגורמים המעורבים בתהליך".
חברת מלם שכר נבחרה לשמש פיילוט במסגרת הפרויקט האמור. לדברי ברונפמן, "מערכת זו תביא בשורה אמיתית ושיפור בתהליך העבודה עבור כל הגורמים המעורבים - המעסיקים, היועצים הפנסיונים, רשות שוק ההון ביטוח וחסכון, קופות גמל וקרנות פנסיה וכמובן רשות המסים ובסופו של דבר העובדים".