גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השימוש הגורף במצב חירום מעקר את החוק לחדלות פירעון

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, שהתקבל כהוראת שעה בתקופת הקורונה והוארך כעת בשנית, אינו יעיל לעסקים שנקלעו למשבר פיננסי מורכב

חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi
חדלות פירעון / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrii Yalanskyi

הכותבת היא נשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר ושותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון

בימים אלה, בהם המצב הכלכלי יוצר תנאים של אי-ודאות, ויוקר המחיה משפיע על משקי הבית והעסקים כאחד, יש להיערך לכך שעסקים רבים מאוד עלולים להגיע לחדלות פירעון ולפשיטת רגל.

יש לנקוט משנה זהירות במטרה למנוע הידרדרות ולתת לעסקים את הכלים הדרושים לביצוע תוכניות שיקום והבראה כלכלית, לטובתם וכן עבור העובדים והספקים שלהם והמשק כולו.

הסביבה הכלכלית כיום מורכבת. היחלשות השקל, עלויות המימון הגדלות כתוצאה מעליית הריבית, האינפלציה, הקיצוץ באשראי על־ידי הבנקים לענפים בסיכון. הכול מתייקר, ויש לכך השלכות על האיתנות העסקית והפיננסית של עסקים רבים, מקטנים ועד גדולים.

מסלול מיוחד

תיקון 4 לחוק חדלות פירעון, שנחקק בזמן הקורונה כהוראה שעה, הוארך לשנה נוספת עד לאמצע מרץ בשנה הבאה (17.3.24), זאת על אף שמשבר הקורונה מאחורינו. התיקון מאפשר הגנה מפני נקיטת הליכי גבייה למשך 3-4 חודשים, במהלכם יוכלו החייבים, יחידים ותאגידים, לפעול לגיבוש הסדרי חוב, בליוויו מנהל הסדר שימנה לכך בית המשפט - וזאת גם כיום, כשאין קשר בין מגבלות הקורונה ליצירת החוב. הראייה היא שלהסדרים יש יתרונות וביניהם, דירוג אשראי טוב יותר, סיכוי להמשך פעילות כלכלית, הם מאפשרים לעסקים מסלול שיקום בלי לוותר על השליטה ולקבל הגנה מנושים.

הוראת שעה זו מתאימה לרוב ליחידים ולעסקים שצריכים תוכנית לסיוע ולביצוע שיקום עצמאי, תוך שימור שדרת הניהול והשליטה של הבעלים וההנהלה, פריסה מחודשת של החוב ומספר כלים נוספים, במטרה לצלוח את תקופת המשבר.

אולם, החיסרון המשמעותי הוא בכך שהוראת השעה לא מתאימה למקרים הקשים והמורכבים יותר, בהם מצב החברה אינו מאפשר שההנהלה הקיימת היא זו שתוביל גם את תוכנית השיקום וההבראה הכלכלית. כשמדובר במצב המצריך מהלכים דרסטיים ויסודיים, הרי שהתיקון שנועד לשעת חירום אינו מספיק, והוא מעקר מתוכנו את החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי, שנועד לסייע לעסקים שנקלעו למשבר מורכב.

המצב כיום, בו בתי המשפט מפנים את הרוב המכריע של החברות לשיקום במסגרת תיקון 4, חייב להשתנות. מוצע לשנות את התהליך, לדרוש מהחברות להגיע לבית המשפט מוכנות מראש עם תוכנית שיקום פוטנציאלית, אשר לפי הפרמטרים המרכזיים שלה, על בית המשפט יהיה להכריע מהו המסלול המתאים להן.

זו המשמעות של ניהול חדר המיון שייעשה בהחלטת בית המשפט, וכך יוכל לקבל החלטה מושכלת האם נכון להיכלל בפעילות במסגרת התיקון או ללכת למהלך המלא של העברת סמכויות הניהול לנאמן.

חוק חדלות פירעון עבר שינויים מקיפים טרום הקורונה, בשנת 2018, במטרה לאפשר ליותר חברות לבצע תהליך שיקום כלכלי במקום פירוק וחדלות פירעון. במסגרת השינויים נעשה מהלך למינוי רואי חשבון לנאמנים, במטרה לאפשר לרואי חשבון שהם בעלי מומחיות פיננסית, להתעמק במצבה של החברה, לנתח את הפעילות העסקית, לבחון את החוב הפיננסי כולל מבנה ההון והרכב החוב, נזילות, יחס הון חוזר, עלויות מימון. לנוכח עליית הריבית המתמשכת, יש לבחון בקפידה יכולת החזר, צורך בפריסת החובות או מימוש נכסים שאינם מניבים מספיק לשיפור התזרים, בעיקר נכסים שהתשואה נמוכה מעלויות המימון על המינוף. רואי החשבון יסייעו בבניית מודל כלכלי שיהיה בו כדי לשרת את החוב הפיננסי של החברה.

בפועל, בתי המשפט ממעטים להשתמש באופציה זו, וחבל. המהפכה החקיקתית עדיין לא באה לידי ביטויי. שימור המצב הקיים טרום השינוי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, והעובדה שברוב המקרים עורכי דין מתמנים להוביל כנאמנים ראשיים תהליכים אלה, מכריעה ברוב המקרים לכך שהחברה תלך לפירוק.

דרך המלך

במהלך 2022 הסתיים תהליך המיונים למאגר של משרד המשפטים, במסגרתו הצטרפו עשרות רואי חשבון, המתמחים בראיית הצד הכלכלי המוביל ומנתב חברות למסלול של שיקום כלכלי ומסייע בגיבוש פתרון כלכלי.

הגיעה העת לעשות שימוש נרחב במאגר ולהיערך לסיוע להיקף נרחב של חברות שבשל המצב הכלכלי עלולות להגיע לצומת דרכים להמשך פעילותן, וסיוע זה יכול להציל אותן מפירוק וחדלות פירעון, ולהעלותן על דרך המלך.

עוד כתבות

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"